Hell in a Cell – הסיכום!

האם סיום אחד ממש נוראי יכול לחבל באירוע שהיה מעולה עד לאותו הרגע? זאת השאלה שעומדת בפני האוהד הממוצע כשצריך לנסות לסכם את Hell in a Cell 2018. נקפוץ ישר למים העמוקים ונתחיל דבר ראשון עם הסיום הסופר ביזארי לאירוע, ונקודת השפל של האירוע (שהיה בדרך להיות אחד מהאירועים הטובים ביותר של השנה עד לאותו הרגע).

לא הסיום שציפינו, באדיבות הפייסבוק הרשמי של ה-WWE

היה ברור עוד מלפני האירוע שה-WWE הכניסו את עצמם לתוך פינה עמוקה, עוד מאז ההחלטה השגויה (לדעתי) לתת לברון סטרומן את מזוודת ה-MitB. הרי ברור שהכיוון הקריאטיבי של RAW בכל החודשים האחרונים היה למקם את רומאן ריינס בשביל לקחת את החגורה מברוק לסנר וסוף סוף לתת לו את הריצה בתור אלוף פייס שוינס מקמהאן חולם כבר במשך חמש שנים. המיקום של סטרומן הסופר פופלרי עם המזוודה, הציב את ה-WWE במצב בלתי אפשרי; מצד אחד הכיוון הוא לחלוטין לצד רומאן ריינס, מצד שני אי אפשר לקבור גם את אחד המתאבקים הכי פופלריים שלך – סטרומן, ובאותו הזמן את המזוודה. אם יותר מדי פעמים ה-Cash In לא עובד, אז החשיבות של הגימיק דועכת וזה לא דבר שרצוי במיוחד. וכך הגענו לאירוע הזה, כשרומאן ריינס לא יכול להפסיד, ברון סטרומן לא יכול להפסיד, ועוד יותר גרוע – הקרב הוא בתוך HiaC כך שחייב להיות מנצח, או כך לפחות חשבנו.

ההחלטה הבאמת ביזארית, לבטל את הקרב בסוף כי אף אחד מהמתאבקים לא יכול לקום – פשוט נוראית. זה הוציא את כל הרוח מהמפרשים אצל הקהל, וזה פשוט לא הגיוני בשום צורה ואופן. לפני 20 שנה, מיק פולי נפל מצד הכלוב אל תוך שולחן, והמשיך בקרב. הוא טיפס לראש הכלוב בפעם השנייה ונפל ישר דרך הכלוב לתוך הזירה, ועדיין המשיך להילחם עד שלבסוף האנדרטייקר הביס אותו בקרב ההיסטורי ההוא. Fast Foward 20 שנה קדימה, ב-2018, רומאן ריינס נתן ספיר לסטרומן ושניהם עברו דרך שולחן רגיל וכתוצאה נשכבו ולא זזו במשך שבע וחצי דקות! זה היה מגוחך לראות. במהלך השבע וחצי דקות האלו, בלאגן שלם חגג, עם התערבות של מקנטייר וזיגלר מצד אחד, ורולינס ואמברוז מהצד השני שטיפסו כולם לראש הכלוב. הנפילה של רולינס וזיגלר מצד הכלוב הייתה ספוט נחמד, עם תזכורת לספוט הדומה שהיה בקרב של רולינס ואמברוז מלפני כמה שנים; בזמן שמקנטייר ואמברוז פשוט נשכחו בראש הכלוב אני מניח (הרבה הגיון לא היה פה). ואז הגיעה החזרה של ברוק לסנר; מודה ומתוודה, פה הם הצליחו לתפוס אותי – זה לא היה משהו צפוי, ואם רק לסנר היה זורק את ריינס על פני סטרומן ומעניק לו ניצחון על טכניות – הסיום עדיין היה עובד. אבל במקום זה הוא פשוט פירק כמה חלקי שולחן על שניהם ונתן F5 לשניהם וזהו – השופט סימן שהקרב הסתיים. אין שום דבר שאמור לסיים קרב HiaC מלבד ניצחון של אחד המתאבקים על השני.

נו טוב, את כל מה שאפשר להגיד על הסיום הזה, אמרתי. מלבד זה, אני חושב שהקרב עצמו לפני כל ההפרעות היה מבדר למדי, אבל לא הצליח להגיע לגבהים שציפיתי, כנראה בגלל ה-Overbooking של כל הסיום שבלם את הקרב, בדיוק כשהדברים היו אמורים להתחמם באמת. עתה, כמה הסברים על המתרחש מאחורי הקלעים עם החזרה הלא צפויה הזאת של לסנר. לסנר עדיין אמור להילחם עם דניאל קורמייר בתחילת 2019, אבל בינתיים יש אירוע בערב הסעודית בתחילת נובמבר, ולסנר אמור לקבל על הקרב שלו שם לפי הדיווחים, סכום בשבע הספרות הגבוהות. אתם יכולים להסיק כבר לבד, שלסנר שמח מאוד לעשות את הקרב הזה, ולכן הסיום שקיבלנו. הכסף הענק שמגיע מהסעודים ל-WWE עבור האירוע בנובמבר (באיזור ה-50 מיליון לפי הדיווחים), הביא לא רק את לסנר, אלא גם החזיר מפרישה את שון מייקלס אשר כנראה יהיה חלק מקרב ביחד עם טריפל H נגד האנדרטייקר וקיין. עולם הלחימה, גם של ה-WWE, הוא בסופו של דבר עניין של לוחמים שרוצים להרוויח כסף – וקשה להתווכח עם הסכומים המדוברים האסטרונומים. לסנר צפוי להמשיך בסגנון של החוזים הקצרים האלו גם עם ה-UFC וגם עם ה-WWE, כי מבחינתו זאת הדרך הכי טובה למקסם רווחים משני האירגונים, אשר נמצאים ביחסים טובים לאחרונה ולא צפויים להקשות עליו לקפץ מהזירה לאוקטגון ובחזרה.

נשים את כל הסיפור הזה הצידה, והבא נדבר על שאר האירוע, אשר היה פשוט מעולה לדעתי. בפרי שואו, הניו דיי הצליחו לנצח את רוסב ואיידן אינגליש בקרב זוגות מעולה. הקרב היה בקצב די מהיר וסיפק חימום מעולה עבור הקהל, שזה בדיוק מה שרצוי לקבל מקרב בפרי שואו. הכיוון הוא עכשיו לפיוד של רוסב מול איידן אינגליש שפנה נגדו בסמאקדאון האחרון, ואני שמח מכמה דברים: תחילה, שזה אינגליש שפנה ולא רוסב, ושנית שהסיפור שמסופר פה – נגוע בצבע אפור מעט. אי אפשר להאשים לגמרי את אינגליש במה שקרה. ההאשמה של רוסב אליו אחרי הקרב שהוא לא נושא בחלקו במעמסה היא האשמה מגוחכת. אינגליש במו ידיו ורגליו השיג בכלל את ההזדמנות לצמד והביא אותם עד לקרב האליפות. אני מקווה שהפיוד בין השניים יצליח להקפיץ לא רק את רוסב, שלא צפוי לאבד מהפופולריות שלו, אלא גם את אינגליש. זה יהיה עצוב לראות אותו שוקע ונעלם מבלי החיבור לרוסב אחרי שהפיוד יסתיים, כי הוא הראה בשבועות האחרונים רמה מצוינת בזירה ועל המיקרופון.

האירוע עצמו נפתח עם רנדי אורטון וג'ף הארדי בקרב HiaC הראשון של הערב. הקרב הזה היה כל מה שאפשר לקוות ולצפות לקרב HiaC. זה היה ברוטאלי, זה היה סאדיסטי, באמת אפשר להגיד ששני המתאבקים לקחו את השני לגיהנום ובחזרה. אורטון סיים את הקרב עם פיסה מהרגל שלו פשוט נתלשת החוצה, וכל הגב שלו מדמם. הארדי המטורף לקח כמה ספוטים חולניים במהלך הקרב. הזכורים ביותר היו כמובן הספוט המחלחל עם המברג בתוך האוזן שלו ואורטון מסובב את המברג עבור אקסטרה כאב. אני לא ראיתי עדיין צופה אחד אשר היה יכול להיות אדיש לספוט הזה. וכמובן הסיום עצמו שראה את הארדי נתלה כקופיף מגג הכלוב וצולל יש לתוך שולחן שרנדי אורטון זז ממנו בזמן. עבודה פסיכולוגית אדירה של שני המתאבקים, במיוחד אורטון אשר יצא כמו פשוט סאדיסט חולה נפש מהקרב הזה, כשהוא לא מאפשר לשופט שיטפלו טיפול רפואי בהארדי לפני שהוא סופר את השלוש בסיום הקרב. באמת שאין לי מילה אחת רעה להגיד על הקרב הזה, ואני מחכה בקוצר רוח לראות לאן הדמות של אורטון תתקדם מפה.

לא לבעלי קיבה חלשה, אורטון והארדי, באדיבות הפייסבוק הרשמי של ה-WWE

המשכנו עם בקי לינץ' מול שארלוט פלייר. השתיים נתנו קרב טכני מעולה בתוך הזירה ובסופו תוצאה מפתיעה. בקי לינץ' מצליחה לגלל ספיר של שארלוט אל תוך הצמדה, אחד – שתיים – שלוש, ויש לנו אלופה חדשה! עכשיו, אפשר להתעכב ולבקר את ההתעקשות של הקריאטיב בסמאקדאון להשאיר את שארלוט בתור פייס טהור, ואת לינץ' דווקא בתור טווינרית; אבל לא משנה מה ההעדפה האישית שלנו בנוגע לאוריינטציה של הדמויות, אי אפשר להתכחש למה שהחודשים האחרונים עשו לדמות של בקי לינץ'. היא הייתה פייס נחמדה מאוד, וקיבלה תגובות די חמות מהקהל תמיד, אבל עכשיו? עכשיו בקי לינץ' היא המתאבקת (אישה או גבר) מספר אחת בבראנד הכחול. סמאקדאון זה אולי הבית ש-AJ סטיילס בנה, אבל הוא הבית של לינץ' כרגע. אז אם ב-WWE רוצים להמשיך לנסות להצליח להוציא עידוד לשארלוט פלייר, שיבושם להם; אני חושב מהקריאה שלי של הקהל, שזה לא יקרה מעולם במסגרת הפיוד הזה, אבל אני לא אתווכח עם מה שעושים עם הדמות של בקי – היא הדבר החם ביותר בחברה כרגע וזה פנטסטי לראות.

המשכנו עם קרב הזוגות של זיגלר ומקנטייר אשר הצליחו לשמור על החגורות שלהם מול רולינס ואמברוז. ברמה הטכנית, זה היה פשוט קרב פנומנלי עם קצב מסחרר וסיום מושלם ברמה הטכנית – כיאה לרמת הכישרון החולנית אשר הייתה בזירה. אישית, קרבות זוגות הם מהאהובים עלי בזירת ההתאבקות. מעצם הגדרת הפורמט, אפשר לעשות דברים יותר גדולים ומרשימים, ושהקרב לא יסתיים – וכל זאת בצורה אמינה; אני אסביר. בקרב יחידים, ברגע שעשו איזה מהלך ענקי, הציפייה היא שזה יסיים את הקרב, אבל אצל הזוגות תמיד אפשר לשחק עם המתאבק השני בצמד שמתערב ומפריע לסיום וכו'. לכן ניתן לשחק יותר עם הספוטים, הדרמה של ה-near falls והפסיכולוגיה של הקרב. כל זה עמד לדוגמא בקרב שקיבלנו אשר סיפק במלוא החופן מכל הנאמר והיה תענוג צרוף לראות.

בקי לינץ', WWE
המתאבקת החמה ביותר בחברה כרגע – בקי לינץ', באדיבות הפייסבוק הרשמי של ה-WWE

הגענו לקרב של סמואה ג'ו ו-AJ סטיילס. הקרב לחלוטין עמד ברמה של הקרב הראשון ואף הלך צעד קדימה עם סיום מעולה שהשאיר את הפיוד חיי. זה מעניין, שדווקא ההיל יוצא מהקרב הזה בתור האחד שרומה מניצחון, וזה בהחלט מעט מוזר להיות בעצם במצב שבו הצופה האובייקטיבי אמור להיות בעדו של ג'ו שנשדד ממנו ניצחון בקרב הזה ומעניין לראות לאן זה יתפתח. אבל מה זה הבטיח? אם הקרב הראשון הבטיח ש-AJ יגיע לקרב השני כשהוא מחומם לחלוטין על ג'ו; אז הקרב השני הבטיח שעכשיו גם ג'ו וגם סטיילס יגיעו לקרב השלישי באוסטרליה כשהם בשיא של הדרמה והיריבות בין השניים. ישנם אלו אשר יעדיפו את קרב הזוגות הקודם בתור קרב הערב, אבל עבורי, קרב הזוגות היה טכני פנטסטי, אבל הקרב של ג'ו וסטיילס הצליח להיות לא רק מעולה ברמה הטכנית, אלא גם לספר סיפור מעולה ולקדם את הפיוד, דבר שעבורי אין תחליף עבורו בזירת ההתאבקות.

מהנקודה הזאת, האירוע מעט ירד ברמתו לדעתי. הקרב של בריאן וברי בלה מול המיז ומאריז היה בסדר גמור, שום דבר מלהיב, וסבל מסיום מעט סלופי. הסיפור התקדם לכיוון הנכון בעובדה שהמיז הצליח לחמוק שוב פעם עם ניצחון מתחת לאפו של בריאן ועכשיו נראה מה יהיה בין השניים באוסטרליה. ניצחון של בריאן, יבוא כנראה עם ניצחון של ג'ו מול סטיילס והפוך לדעתי; אני מקווה שבריאן יצליח להביס את המיז באוסטרליה וימשיך לקרב מול סמואה ג'ו על התואר, שבו המיז יחזור לנקום בבריאן ויגזול ממנו ניצחון ברגע האחרון. נחייה ונראה מה יקרה עם הסיפור הזה הלאה. ובסוף רונדה ראוזי שמרה על התואר שלה מול אלכסה בליס. הקרב היה בסדר גמור, ראוזי פשוט נולדה עבור זירת ההתאבקות, אין ספק בכך. היא משתפרת מקרב לקרב, והיה מרשים במיוחד לראות את יכולת ה-selling שלה בקרב הזה. אז! לסיכום האירוע: עד לקרב האחרון האירוע עמד על ציון כללי של A לדעתי; הסיום המאוד פרובלמטי לקרב המרכזי הוריד מעט מהחוויה של האירוע, אבל זה מה שיש ואנחנו ממשיכים הלאה!

תקופה מעט מוזרה אנחנו נקבל בזמן הקרב ב-WWE, כשבעצם אנחנו בונים לשלושה אירועים שונים שיקרו אחד אחרי השני בצמוד יחסית. תחילה האירוע באוסטרליה ב-6 לאוקטובר, אחריו אירוע ה-PPV של הנשים: "Evolution", שיתרחש ב-28 באוקטובר ומיד לאחריו האירוע בערב הסעודית ב-2 בנובמבר (אירוע פרובלמטי בגלל העובדה שבגלל שזה בערב הסעודית, הנשים לא יכולות להשתתף בו. שלא יהיה ספק בנוגע לתזמון של האירוע של רק נשים כמה ימים לפני בשביל לאזן את בעיית ה-PR). אירוע ה-PPV הנקי הבא שאנחנו מקבלים יהיה בעצם כבר אחד מארבעת הגדולים, וזה יהיה Survivor Series ב-18 בנובמבר. מבחינת הלוז של הכתבות שלי, אנחנו ניפגש בפעם הבאה לקראת ה-Evolution שיביא הזדמנות מעולה להתמקד בהתאבקות הנשים.

אז מה אתם חשבתם על Hell in a Cell?

WWE
באדיבות הפייסבוק הרשמי של ה-WWE
 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח