כן, תמיד היה לי חלום ש"נעלה לטורניר גדול". חלום שמתנפץ אחרי כמה משחקים גם בבתים ש"חייבים לעלות". אז התפכחתי קצת: אין לי חלום. לפחות לא בעשור הקרוב.

זה לא היה מרשים יותר מדי אם סטיבנס היה עושה זאת עם סופרסטארים אדירים כפי שעשו סטיב קר בגולדן סטייט וטיירון לו בקליבלנד, אבל כאן הסיפור אחר.

קראו לו דניאל. הוא היה הילד היחיד, בן 11 בלבד, שהיה יכול לשחק עם הגדולים. ולא רק שהוא שיחק איתם אלא הוא עשה בהם כבשלו, "פירפר" אותם, כמו שהיינו אומרים בשכונה.