ליגת winner- סל.
- מכבי ת"א תהייה קבוצה גדולה. בלי ווימס, סמית' ולנדסברג, עם תצוגה בינונית מאד של שאר הזרים ויום משוגע של בראון מהצד השני, מכבי הייתה אמורה להפסיד את המשחק הזה. מסתבר שגאודלוק עם רגל אחת קשורה ודקות מוגבלות, מספיק כדי לקחת על עצמו את המשחק. שחקן ענק. לכשיחזור לכושר מלא, מכבי תרוץ.
- הפועל ירושלים בתפקיד מכבי של פעם. הגדולה, החזקה, זו שנותנת 20 הפרש ביום לא מזהיר שלה. גם היא, כשתתחבר סופית, תרוץ עד הסוף.
- להוציא את ראשל"צ ואולי אילת, שאר היריבות הן בכמה רמות מתחת לשתי הגדולות. במצבים כאלה צריך לדעת לחטוף ולעבוד עם הראש. אלפסי עשה אתמול טעות של טירון בשניות האחרונות ושילם ביוקר.
- "ב-N.B.A. נותנים לשחק כדורסל, כאן זה דומה יותר לקרב האבקות". גם סטודמאייר וגם גאודלוק ראו לנכון לציין את הפיזיות של הליגה כאן. וזה אחרי משחק אחד מול קבוצות די בינוניות. מה זה אומר עלינו באמת? ואולי על הכדורסל האירופי כולו?
- אדלשטיין, שומעים כל מילה שלך בפסקי הזמן. מותר לך לומר "וידאו שמידאו", מותר לך לא לדבר אנגלית אוקספורדית צחה, אבל ה"ווקינג סייד" (תאורו של ארז ל"מעבר חצייה" בהגנה הצהובה…), ילווה אותך כל העונה.
- לצד כל הכוכבים האמתיים של מכבי, אלה שישנם ואלה שפצועים, טיילו אתמול על הפרקט בנהריה כמה שמות , שהאוהד הממוצע לא בדיוק מבין מה הם עושים במכבי. אייברסון זה לא אלן אייברסון, גם ראד ואלכסנדר לא הראו משהו מיוחד. גם סילי, למרות השלשות, יתקשה מול הגנות חזקות יותר. ובשורה התחתונה, למרות הסגל העמוס, מבחינת רמת כדורסל, הספסל הצהוב די קצר. בטח בליגת החוק הרוסי.
- התגעגענו, טוב שחזרתם. יש לנו ליגה מעניינת. גם אם היא לא בטופ של אירופה.
