אני במילואים לשבועיים, זה אומר שיש לי זמן לקרוא את כל הפוסטים באתר, אחר כך אני עובר לאתרים אחרים. כותרת אחת מושכת את תשומת ליבי, "צריך לשקול לבטל את חוק הנבדל" טוען החלוץ האגדי מרקו ואן בסטן. אני חושב לעצמי, איזה רעיון גאוני זה לבטל את החוק המעצבן הזה אבל הטיעונים שלי ושל מרקו שונים. הוא חושב שזה יגרום למשחק להיות יותר התקפי עם יותר שערים ואני סתם חושב שזה יהיה נחמד שנשים יפסיקו לבקש שנסביר להן מה זה נבדל. כמו כן, אין לי ספק שהשופטים והקוונים ישמחו שהחוק שגורם להם לספוג קללות ערסיות יבוטל.
השעמום במילואים בשילוב הכותרת שזה הרגע קראתי הובילו אותי למחשבות על חוקים מיותרים או סיטואציות בכדורגל שאסור שיקרו:
- כרטיס צהוב על חגיגות שערים (בדגש על הורדת חולצה) – מטרת המשחק היא להבקיע יותר שערים מהיריבה. למעשה רגע הבקעת שער הוא רגע השיא של המשחק ואחד מהדברים שגורמים לאוהדים ולשחקנים לפרץ רגשות היסטרי (אחד צוהל והשני בוכה). חגיגות לאחר הבקעות שערים הן חלק מרגש ויפה מהמשחק. הורדת חולצה אינה באמת פוגעת בחינוך או במישהו מהצופים. בנוסף, קפיצות של שחקנים ליציע מייצרות את אחד הרגעים המדהימים בין שחקנים לאוהדים. גם שחקן אורח שחוגג בצורה לא קיצונית מול קהל שקילל והקניט זה חלק מ"טראש טוק" שהוא בלתי נפרד מהספורט. כמובן שהכל תלוי במידתיות.
- חוקי שערי חוץ – חלמאות. אם נחזור ליסודות המשחק או למה שנקרא מטרת העל שהיא להבקיע שער על ידי הכנסת הכדור לתוך שער קבוצת היריבה ולנסות לעשות זאת יותר פעמים מהיריבה ובכך לנצח אותה. לא נראה לי שנקבעו בחוקי היסוד של המשחק ששער באליאנץ אריאנה שווה יותר משער בויסנטה קלדרון. הטיעון החזק ביותר לביטול שערי החוץ הוא שהוא לא מעודד קבוצות לנסות לנצח בחלק מהמקרים. חוק שערי החוץ מאפשר לקבוצה לנסות לעלות לשלב הבא ע"י הבקעת שער חוץ אחד יותר מהיריבה. בטלו את החוק המטופש וקבוצות שירצו לעלות שלב ינסו להבקיע ולנצח.
- קיזוז – תשאלו את אלישע. בסופו של דבר אף אחד לא יכול לטעון שזה ספורטיבי ועושה צדק כאשר קבוצה שצברה פחות נקודות מהיריבה שלה זכתה בסוף באליפות.
- ביטול חלוקת הזמנות ל"מקורבים" במשחקי גמר – המשחק שייך לאוהדי הקבוצות ולא לעסקנים ובעלי ממון.
- הרחקה ממשחק הגמר עקב צבירת צהובים – אוהדי יובנטוס לא ישכחו את הפאול של הקטר הצ'כי, פאבל נדבד, על סטיב מקמנמאן בחצי הגמר מול ריאל. הגליץ הסתמי במרכז המגרש שזיכה אותו בצהוב שמנע ממנו למשחק בגמר הכל איטלקי מול מילאן, אותו הגברת הזקנה הפסידה. ברור לכולם שלפחות למשחק הגמר צריכים להגיע השחקנים הטובים ביותר.
- דו קרב פנדלים – אומנם שיטת הפנדלים החליפה שיטה עוד פחות ספורטיבית (הטלת מטבע), אך שיטה זו מכריעה את המשחק באופן אכזרי. אופציה נוספת שהיתה קיימת בעבר הייתה לקיים משחק חוזר מה שבעידן המודרני, הכולל לוח משחקים צפוף, לא יכול להתקיים. תתארו לכם שגמר האלופות היה הולך למשחק חוזר 3 ימים לאחר מכן. השחקנים היו מפורקים פיזית שלא לדבר על ההכנות ליורו. אני סבור שאם יוגדר שהמשחק ישוחק עד שיובקע שער והקבוצות ידעו שהן חייבות להבקיע, המשחק יגיע אל סיומו בצורה ספורטיבית יותר.
- עצירות משחק על כלום (כדורגל ישראלי) – במשחק הפוטי האוסטרלי לא עוצרים לרגע את המשחק. הקהל מקבל 4 רבעים של 20 דקות ברוטו שהם גם נטו של משחק. כאשר שחקן נפצע הוא צריך לרדת בכוחות עצמו לטיפול. במידה והוא לא יכול, הוא מנופף לפיזיותרפסיט, הפיזיותרפסיט יכול להיכנס למגרש בזהירות כאשר הכדור נמצא רחוק מהשחקן הפצוע. ברגע שיפסקו עצירות המשחק שחקנים יפסיקו ליפול סתם על הרצפה ואנחנו נזכה לראות 80 דקות נטו של משחק ולא 34 דקות כמו בכדורגל הישראלי…
- מינוי פרשן שלא היה שחקן – זה כמו לתת לטבח להדריך בקורס טייס. איך הוא יכול לפרשן מהלכי כדורגל אם הוא לעולם לא ביצע אותם?
- מינוי פרשן שלא היה שחקן והוא מבקר מסעדות – למה לתת לבנאדם לאכול חינם פעמיים? שילך לבקר מסעדות ויפנה עוד משרה ויעזור לפתרון בעיית אבטלה והעוני בישראל.
- מינוי פרשן שהיה שחקן ועכשיו הוא סוכן של שחקנים אותם הוא מפרשן – ניגוד עניינים, כבר אמרנו?
- ביטול המוסד הנקרא "שדרן עיוור" (יורם ארבל) – אלא אם תוכנס טכנולוגיית עין הנץ לזיהוי שחקנים.
- ביטול המושג המשפטי בהתאחדות עונש ללא יכולת ערעור – מה זה השטויות האלו??
- ביטול השלט "ירידה לדשא מהווה עבירה פלילית" – נו בחייאת? על מי אתם עובדים.
- ביטול עניין "דוח השופט" – המצלמות וכל האוהדים ראו, אבל השופט לא רשם בדו"ח השופט אז מתעלמים מסיפור. הגיע הזמן לצאת מימי הביניים.
יש עוד הרבה נושאים מוזרים וחוקים שהיינו מתים לבטל, מה אתם הייתם מבטלים?
את הפנדלים חייבים להשאיר.
עם כל השאר אני מסכים !
הכי חזקים הפרשנים.