לפני 8 חודשים כתבתי על סוגי הגולים היפים שאפשר להיתקל בהם במשחק כדורגל. עכשיו הגיע תור הכדורסל, וספציפית ההטבעות שמתרחשות ערב ערב במגרשי הנ.ב.א השונים.
בטור אנסה לקטלג את סוגי ההטבעות שאנו יכולים להיתקל בהם במשחק נ.ב.א (מדגיש: משחק נ.ב.א. לא אולסטאר, לא תחרות הטבעות, ולא כל סוג תחרות אחרת, אז אין פה את דאנק דה לא מורט של וינס קרטר). ההבחנה היא לא בין טכניקות ביצוע שונות (וינדמיל, 360, שתי ידיים, דאבל קלאץ', וכו'). לדוגמה: אחד מסוגי ההטבעות הוא האלי אופ, שאפשר לקחת אותו לכמה כיוונים. אין חשיבות לסדר, ואין פה דירוג.
1. הפוט באק (דאנק-ריבאונד)
אחד הדברים הנחמדים ב-putback dunk, הלא היא הטבעת ה"לשים בחזרה", היא הסטטיסטיקה המעורבת: השחקן שדופק את הדאנק הזה גם מקבל ריבאונד התקפה. כיף, במיוחד אם הוא בקבוצת פנטזי שלך. בכל מקרה, את הדאנק הספציפי הזה אפשר לחלק לשני סוגים: שחקן גבוה שפשוט נמצא במקום הנכון ומעל כולם כדי לקטוף את הכדור ומהר להשים אותו בסל; והסוג היותר מרהיב – בד"כ שחקן די אתלטי מתגנב או שסתם עשו עליו בוקס אאוט גרוע, ומכניס את עצמו לאיזו קומפילציית היילייטס כלשהי. המקרה שבחרנו: לאמלו בול במשחק של שרלוט מול אינדיאנה מלפני כמה שבועות, מגיח מאחורי דמונטאס סאבוניס (מה שכנראה מכניס את זה גם לקטגורית הפוסטריזציה, אבל כאן זה משני).
2. ההטבעה שהיא לא באמת הטבעה
יש את הפעמים האלה ששחקן מתעופף לו כל כך גבוה, שהוא פשוט מטיח את הכדור בעוצמה לתוך הטבעת מלמעלה. זה נחשב הטבעה, אבל זה לא באמת. מי שהיה מומחה בעניין בשנים הראשונות שלו בליגה הוא בלייק גריפין, פעם התקווה הפועמת של הלוס אנג'לס קליפרס לעתיד טוב יותר, היום בגרסה חיוורת בדטרויט, כשהוא עדיין בלי אף הטבעה העונה. הנה משהו מימים קצת יותר קופצניים (גם כאן יש פוסטר על מוזגוב, אבל הפוקוס על משהו אחר).
3. להטביע על מישהו בלי הקנטה
בנ.ב.א של היום, כשיש עברות טכניות שנשרקות קצת יותר בנדיבות על ידי השופטים, התגרויות עדינות או מאוד מאוד ברורות קצת פחות פופולריות. בוא נגיד שדברים כמו ה Lister Blister המפורסם של שון קמפ לא יעברו בשקט. במקום זה, אנחנו מקבלים חגיגות מאוד מתונות, או סתם כבוד ליריב, כמו בדאנק הזה של רודי גובר על הראש של ויל ברטון (גובר הוא גם השחקן שהטביע הכי הרבה העונה עם 88 בינתיים, כשמעל 40% מהזריקות שלו הם נסיונות להטביע).
4. להטביע על מישהו עם הקנטה
מה זה שווה להטביע על מישהו אם אתה לא זורה קצת מלח על האגו הפצוע? האמת, יש מיליון דוגמאות פה שאפשר לקחת. אבל בגלל שאני אוהד בולס ובמיוחד של סקוטי פיפן, אז נלך על הדאנק המפורסם על פטריק יואינג, שכלל צעידה קטנה מעליו כדי להדגיש את ההשפלה. זה לא עזר לבולס לנצח את הסדרה מול הניקס (בתקופת הבייסבול של ג'ורדן), אבל זה אחד הרגעים האייקוניים של הנ.ב.א בשנות ה-90.
5. בונוס: קטן מטביע על גדול
ונמשיך עם נוסטלגיית שנות ה-90 הזו (פעם אחרונה בטור? כנראה). רכזים דופקים דאנקים על סנטרים לא בהכרח נדיר כשהתפקיד כבר לא דורש ענקים שחוסמים כל דבר שזז בצבע, והרכזים של היום גם לא בדיוק בולטים בחוסר הגובה שלהם כמו פעם. אז בלי להתחיל להיכנס לפילפולים של מה מוגדר הבדל גובה מספיק גדול כדי להיכנס לקטגוריה (דוויין וייד על אנדרסון וראז'או זה מפסיק? נעשה הנחה לברזילאי), נלך על משהו קל וברור: קווין ג'ונסון במדי פיניקס עם דאנק מהדהד על אחד, האקים אלאג'ואן.
6. אלי אופ (איזה מוזר זה עם אותיות בעברית)
שחקן זורק כדור באוויר. שחקן אחר עולה לאוויר (או כבר נמצא גבוה גבוה) בתזמון נכון. אסתטיקה וכורגיאוגרפיה של כדורסל ברמה הכי גבוהה, וגם עם שם מגניב ביותר. המקור – צרפתי (allez hop, שזו קריאה של אקרובט בקרקס לפני קפיצה). מי המציא את ההטבעה הזו? יש ויכוחים. אולי דייויד תומפסון, כוכב מכללות בצפון קרולינה סטייט (ושחקן שמייקל ג'ורדן העריץ) ואח"כ אולסטר בנ.ב.א, ואולי בכלל מישהו אחר. הדוגמה לסגנון שמה את הזרקור על ג'רלד גרין, שלא סתם תפס מסירה ממרשון ברוקס כדי לסיים מתפרצת כמו שצריך, אלא גם הוסיף וינדמיל בזמן שהראש שלו הרבה מעל הטבעת, סתם כדי שבאמת יהיה משהו מיוחד לזכור מהקריירה שלו.
7. אקרובטיקה מיותרת
מדי פעם במשחק נ.ב.א, לשחקן יש הזדמנות להתנהג כאילו הוא בתחרות הטבעות. מה הכוונה? ההגנה בד"כ חוטפת כדור, ומאפשרת למישהו בעל יכולות אקרובטיות וחושים יצירתיים לנצל את המגרש הפתוח והמחסור במגנים כדי לדפוק דאנק שבד"כ רואים רק בסופ"ש אולסטאר. פול ג'ורג' היה פעם מומחה בתחום, ובכל הזדמנות שהייתה לו היה עושה משהו מיוחד.
8. אקרובטיקה נחוצה
לפעמים האקרובטיקה היא לא סתם כדי להשוויץ, אלא אילוץ, כדי להוציא לפועל את המהלך. נסיים עם שחקן שהיכולות האתלטיות שלו בכלל וההטבעות שלו בפרט קצת מתחבאות ברושם הכללי ממנו – ג'יי אר סמית', שיש לו כמה דאנקים מרשימים במיוחד ברזומה, כולל הדבר המאוד מאוד קשה הזה במשחק פלייאוף בין הניו יורק ניקס למיאמי היט ב-2012.
9. דאנק ניצחון
הטבעות וסלי ניצחון על הבאזר בד"כ לא הולכים ביחד, אבל לפעמים הסיטואציה קוראת לקצת יצירתיות. לפעמים זה תרגיל בהכנסת כדור כשיש פחות משנייה על השעון. לפעמים זו סתם התקפה שמתפרקת, ונוצרת מתפרצת לכיוון השני כשהזמן כמעט נגמר. כמו במקרה הזה, בניצחון של אורלנדו על אוקלהומה סיטי מ-2014, עם דאנק ניצחון של טוביאס האריס.
10. ולפעמים זה סתם, דאנק.
לפעמים מרשים יותר. לפעמים עוצמתי יותר (האלה שעושים מלא רעש שלברון נורא אוהב), אבל בגדול, אין שם משהו מיוחד. כמו זה של כרמלו אנתוני במשחק של פורטלנד מול דאלאס.
