באפריל 2018 חלה נקודת מפנה בשער של ליברפול. יורגן קלופ, מאמן שידוע בזכות יחסיו הטובים עם שחקניו, מחליט להדיח מההרכב הפותח את השוער הבלגי סימון מיניולה ומשבץ במקומו את בן ארצו, לוריס קאריוס.
הרבה מים עברו בנהר הרמזי מאז אותה החלטה שקיבל המאמן הגרמני, החלטה שלימים התבררה כהיסטורית למדי עבור ליברפול – דם רע שלא מתאים לחדר ההלבשה של המרסיסיידרס החל לזרום בין שני השוערים, קאריוס פישל בענק בגמר ליגת האלופות של אותה שנה ונזרק לבשיקטאש, מיניולה עזב גם הוא ואליסון היה זה שהחליף את השניים בין הקורות באנפילד, שם שבר שיאים והפך לשוער הטוב בעולם.
מי שיצא בתור המנצח הגדול מכל ההתרחשויות שפקדו את ליברפול, היה סימון מיניולה, ששב לליגה הבלגית מהדלת הראשית והצליח לנעול את שערה של קבוצתו החדשה, קלאב ברוז', בצורה הרמטית, כל הדרך אל כיבוש צמרת הליגה ואל העמדת ממוצע ספיגות מהנמוכים באירופה.
ההגנה של קלאב ברוז' מצליחה לחבר באופן מופתי בין שחקנים אלמוניים יחסית מכל קצוות תבל – כישרונות אפריקאים, דרך שחקני הנבחרת המקומית ועד לצעירים ממזרח אירופה, משתפים פעולה בקו האחורי שנחשב כיום לאחד האתלטיים, היעילים והרב-גוניים ביבשת, כשעל כל המאמץ המלחמתי מנצח, לא אחר מאשר מיניולה, שצבר את ניסיונו הרב על הבמות היוקרתיות והנוצצות ביותר.
כמו בקבוצות הגדולות באירופה, גם קלאב ברוז' מחלקת את הפיקוד בכר הדשא לשלושה חלקים – על ההגנה אחראי כאמור השוער שמסדר את קו ההגנה וצועק הוראות לבלמיו, על הקישור ממונה הקפטן רוד וורמר ועל החוד ג'ל ווסן. השלושה משמשים בתור מורי הדרך של הקבוצה הצעירה בחדר ההלבשה ומחוצה לו וכרגע נראה שחלוקת התפקידים של פיליפ קלמנט מתפקדת ומעצימה. ההגנה של ברוז' ממושמעת ומשחקת נמוך ובטוח, ומיניולה המנוסה מגיע קרדיט רב על כך, מעבר להצלות האדירות שהוא עצמו מספק כמובן.
יחד עם זאת, הליגה הבלגית מעולם לא נחשבה לאחת הליגות הפופולריות בשכונת הכדורגל האירופי. למרות תהליך המיתוג מחדש (בחסות חברת הבירה "יופילר") וההופעות של קבוצות הצמרת של הליגה במפעלים האירופיים, הליגה הבלגית עודנה מוגדרת בתור המקום בו כוכבים נולדים וממהרים לעזוב את הקן. בעיני האוהד הממוצע, הנבחרת הבלגית החזקה והעוצמתית, מנותקת באופן מוחלט מהכדורגל וההתאחדות בבלגיה.
כוכבי הנבחרת גדלו או לכל הפחות פרצו בקבוצות הולנדיות או אנגליות ובין 80 ל90 אחוזים משחקני הסגל של הנבחרת משחקים במהלך העונה הסדירה בליגות השכנות או מעבר לים הצפוני, בפרמייר ליג. במידה מסוימת, אותה נקודת מבט אינה רק מנת חלקו של הצופה הממוצע, אלא אף של הכדורגלן הבלגי עצמו.
הלך הרוח בליגה הבלגית, על אף שהיא נחשבת לאחת מעשר הליגות הטובות ביבשת, דומה מאד להלך הרוח בליגות שנחותות ממנה בהרבה – עבור הכדורגלן הבלגי המתחיל שיבוץ בהרכב של אנטוורפן או גנט למשל שווה פחות מישיבה על ספסל של קבוצת אמצע טבלה בבונדסליגה או בפרמייר ליג. מסתבר שאת ההכרה המיוחלת מהקהל ואת הזימון לנבחרת יוכל הכדורגלן הבלגי לקבל אך ורק לאחר העלייה למטוס. לכן סימון מיניולה התקבל במהלך שיבתו הביתה ביותר הרמות גבה מאשר מחיאות כפיים – הקהל והתקשורת בבלגיה הפסיקו לראות בקבוצה כמו קלאב ברוז' כמועדון אירופאי איכותי וחתימתו של מיניולה בה, שאמורה להיות מהלך שרק יכול לחזק את הכדורגל הבלגי, נחשבת בעיניהם לוותרנות ופשרנות.
דווקא לאחר שהניסיון של אנדרלכט לבנות קבוצת כוכבים בראשותם קומפאני, צ'אדלי ונאסרי הופך אט-אט לקבוצת פנסיונרים שאינה מספקת את הסחורה בלשון המעטה, חשוב ששחקנים בכירים שטרם "גמרו את הסוס" כמו מיניולה, ימשכו אחריהם כוכבים בלגים אל היופילר-ליג. אנדרלכט הפכה מהשם הכי גדול בכדורגל הבלגי למקבילה המקומית של ויסל קובה היפנית, בה משחקים כוכבי ענק בדמויותיהם של דויד וייה, אנדרס אינייסטה ולוקאס פודולסקי. אך גם ויסל קובה, כמו אנדרלכט, למדה על בשרה ששמות מבטיחים לא מבטיחים הצלחה.
חזרה לברוז'. מאז תקופתו של המאמן האגדי ארנסט האפל, תקופה בה הייתה קלאב ברוז' אחת הקבוצות הטובות באירופה, הניפה תארים רבים ואפילו כמעט זכתה בגביע האלופות, מתקשה ברוז' להעמיד הגנות ברזל. כשברוז' זוכה באליפות זה מפני שהקולקטיב שלה היה טוב משל האחרות או בגלל שהכוכבים שלה התעלו על עצמם יותר מכוכבי הקבוצות האחרות. אך השקעה אדירה בבניית החלק האחורי? דבר זה נחשב לכמעט חסר תקדים בברוז'.
מיניולה ומצ'לה, שחקני הנבחרת הבלגית, סימון דלי הבלם מחוף השנהב ושאר החברים להגנה, מעמידים נכון לכתיבת שורות אלו את ממוצע הספיגות הנמוך ביותר בליגות הבכירות – 6 שערי חובה בלבד ב-14 משחקים (ממוצע זהה לזה של שחטאר דונייצק בליגה האוקראינית).
רק לשם השוואה, קבוצת ההגנה השנייה בטיבה בליגה היא סטנדארד ליאז' עם 14 ספיגות. על אף שרבות הן הקבוצות שמגלות לפתע שמה שעובד בליגה, ספק אם יעבוד בליגת האלופות והגנתה של קלאב ברוז' נפרצה רבות בתבוסה לפ.ס.ז' שניצחה אותה 5-0, נראה שקלאב ברוז' היא אחת הקבוצות המחוברות והטובות שיש כיום באירופה.
מיניולה פורח בברוז', הוא מרגיש שם בבית והתשורה היא כמובן בהתאם – הביצועים בין הקורות, האחריות האישית ואפילו שפת הגוף, כל אלו מצביעים על יחסי גומלין חיוביים בין קלאב ברוז' לשוער.
במישור המקומי, לקלאב ברוז' יש את דבוקת השחקנים הנכונה שיכולה להשיב לחיקה את תואר האליפות לאחר עונה אחת בלבד, בזה אין ספק. בליגת האלופות המצב כמובן מורכב הרבה יותר – העוצמתיות של פ.ס.ז' הדורסנית והיוקרה של ריאל מדריד המתאוששת, שמו את ברוז' במקום של האנדרדוג המובהק בכל הקשור לתמונת העלייה לשלב שמינית הגמר.
אך אם לא סנסציה אדירה, גם כרטיס לליגת האירופית על חשבון גלאטסראיי, שמעמידה העונה סגל חזק מאד, יתקבל בברכה אצל ברוז'. יחד עם זאת, קלאב ברוז' מודל 2020 לא תסתפק בהצלחה רגעית, לא לשם כך הם הביאו שוער נבחרת, שבמידה וימשיך להרשים הוא עוד עשוי להקדים את קורטואה בקרב על אפודת השוער הראשון ביורו הקרוב.
לא לשם כך הביאו ראשי המועדון מאמן שאפתן, שחקנים זרים שנבחרו בקפידה ואף שמרו על שחקני הבית ביאן ברדייל סטאדיום. קלאב ברוז' לא מתביישת לשים את יצירת ההמשכיות בתור מטרת העל שלה לשנה זו ואג'נדה שכזו תוכל רק להטיב עם מקומה של הקבוצה בהיסטוריה של הכדורגל הבלגי תחילה ואף עם מקומה ורמתה של הליגה הבלגית במישור הכללי.
