"במשחק הכדורגל משתתפות שתי קבוצות, שמטרת כל אחת מהן היא הכנסת כדור המשחק לתוך שערה של השנייה" (ויקיפדיה) – נשמע פשוט לא? למעשה, יש הטוענים שזהו משחק הכדור הפשוט ביותר שכן, כאמור, ישנה דרך אחת בלבד לצבור נקודות – להבקיע שערים. כנראה ששחקני ליגת ג'פניקה הישראלית לא הבינו עד הסוף את מטרת המשחק שכן, מפתיחת העונה לא פחות מ-16% (8/49) מהמשחקים הסתיימו ללא שערים כלל וכאמור – אף אחת משתי הקבוצות שעלו לכר הדשא לא קיימה ולו פעם אחת את החוק הבסיסי ביותר במשחק – לצבור נקודות על ידי הבקעת שערים לרשת היריבה.
בתור אוהד הפועל ת"א גאה טעמתי העונה לא פעם את טעמו המר של התיקו המאופס, ליתר דיוק ארבע פעמים בשבעה מחזורים או במילים אחרות – 360 דקות משחק (6 שעות) רצופות שבהן לא נכבשו כלל שערים במשחקי הקבוצה, וזה עוד לפני שהתחלתי לספור את תוספות הזמן למיניהן. אתמול גם גיליתי באמצעות חשבון הטוויטר "מינוס 11" שלצערי הקבוצה שלי מחזיקה בממוצע השערים הנמוך בכל הליגות האירופאיות, עובדה שעשתה אותי קצת פחות גאה בקבוצתי האהובה. הרי איך אפשר להתגאות כשהקבוצה שלך כלל לא מקיימת את כללי המשחק, אלא עושה הכל בכדי לא להבקיע? ואם צפיתי במשחק כדורגל שלא נכבשו בו שערים, האם בכלל צפיתי במשחק כדורגל?
וזו לא רק הפועל תל אביב, אלא גם היריבות שלה – עירוני ק"ש, מכבי ת"א, מ.ס אשדוד ובני יהודה ת"א שהגיעו אחת מול השנייה למפגש מול האדומה שלי והתבטלו לחלוטין. כאילו התעדכנו שני הצדדים בחוקי המשחק החדשים שרק אנו הצופים לא מודעים אליהם.
בנקודה זו אני קורא לקברניטי הכדורגל הישראלי, יש רק פתרון ריאלי אחד שימנע את התופעה האיומה הזו שבה עשרות אלפי אוהדים מגיעים לאצטדיון ולא זוכים לראות ולו שער בודד – משחק שמסתיים ללא שערים יסתיים גם ללא נקודות לשתי הקבוצות. במצב כזה כלל השחקנים וצוותי האימון של שתי הקבוצות יבינו שאין מנוס מלנסות ולקיים את מטרת המשחק תוך משחק התקפי ורצון אמיתי להבקיע שערים, גם אם הדבר עלול לגרום לשער דווקא מצידו השני של המגרש.
כפי שאני רואה את זה, תיקו מאופס נורא לא פחות ואף הרבה יותר מהפסד. זו תופעה שלא פוסחת גם על הליגה האנגלית הקשוחה שבה משחק העונה בין שתיים מהקבוצות ההתקפיות הטובות בעולם, מנצ'סטר סיטי וליברפול, שנערך לפני מספר שבועות הסתיים אף הוא בתוצאה המדוברת. במצב שכזה אמנם אף אחת מהקבוצות לא מסיימת כשידה על התחתונה, אבל בכל זאת קיימים לא מעט מפסידים שהם כנראה הדמויות המשמעתיות ביותר בעולם הכדורגל ואלו כמובן האוהדים. ילדים ובוגרים, נשים וגברים משני צידי המגרש שלמשך 90 דקות פלוס תוספות זמן למיניהן, המתרחש על כר הדשא הופך לדבר המשמעותי ביותר בעבורם ויעידו ללא בושה שהם "מעדיפים לצפות בקבוצתם מפסידה מאשר בתיקו מאופס משעמם ומבאס", כזה שלא מקיים את הכללים הבסיסיים ביותר של המשחק שכולנו כל כך אוהבים.
כי התיקו המאופס הוא למעשה האויב הגדול ביותר של הכדורגל, מצב כאוטי שבו המשחק אמנם משוחק, נמצאים על כר הדשא 22 שחקנים וכדור וסביבם אלפי אוהדים, אבל ללא מטרה ותכלית. מצב שצריך להסתיים במהרה ולהיעלם מן העולם מוקדם ככל הניתן.
