תוצאות צפויות מראש

בתור אוהד מושבע של מכבי תל אביב כדורסל, אני כנראה חופר לעצמי חתיכת בור עם הפוסט הזה אבל יאללה, התבגרתי, הגיע הזמן לדבר על זה, נמאס לי מהכסף הגדול, נמאס. באופן מכוון אני בוחר להתעלם ממכבי ומהספורט הישראלי, כי הספורט הישראלי הוא לא כזה רלוונטי. אני רוצה להתמקד בעלית, בליגות הכדורגל שכולנו אוהבים לעקוב אחריהן. אני מדבר לא רק על הכדורגל המדהים שאנחנו זוכים לצפות בו בליגות האירופאיות: בספרד, אנגליה, גרמניה, צרפת, איטליה, אלא גם על ארגוני הספורט הכי פחות שוויוניים שיש.

ליגות הכדורגל האירופאי מוכיחות פעם אחר פעם שהן ההצגה הכי טובה בעיר. משחקים מטורפים, אתלטים ששוברים את חוקי הפיזיקה, אסטרטגיה, שואו רציני, אבל כמו בהצגת אופרה אמיתית (שבה מעולם לא הייתי…), כולם מחכים לאקורד הסיום. ואקורד הסיום לצערי, קבוע מראש. למרות שרמת הכדורגל גבוהה ביותר, המתח של מי תזכה באליפות נמוך ביותר.

בואו נסתכל רגע על 15 שנים האחרונות והקבוצות שזכו באליפות במשך התקופה הזאת בכל אחת מהליגות הבכירות באירופה:

ספרד: כנראה הליגה הכי לא שיוויונית שיש. 4 אלופות שונות עם רוב מכריע לשתיים – ברצלונה וריאל. לא רק שהן בעצם כמעט היחידות שזכו, אלא שאין להן באמת מתחרות בכלל בכל רגע נתון. למעשה זו ליגה של שתי קבוצות.

אנגליה: המצב קצת יותר טוב, אבל רק מבחינת תיאורטית. יש משהו כמו 4-5 קבוצות עם סיכוי לאליפות בכל עונה, אבל ב-15 שנה האחרונות רק 4 קבוצות זכו באליפות עם רוב מכריע לשתיים; מנצסטר יונייטד וצ׳לסי.

גרמניה: 4.5 אלופות ב-15 שנים (וולפסבורג עם תואר מקרי לחלוטין).

איטליה: 3.5 אלופות שונות. למעשה רק מילאן, יובנטוס ואינטר זכו אבל נתתי חצי כוכב לרומא שבטעות נכנסה לטבלת הזוכות עם אליפות בודדת.

ובתואר נציגות הכבוד (חצי) צרפת עם 6 קבוצות שונות ב-15 שנים…

לשם השוואה בואו ניקח את ליגות הספורט הבכירות באמריקה, אומנם לא מדובר באותו הספורט אבל תזרמו איתי:

ליגת הפוטבול האמריקאית ראתה 10 קבוצות שונות זוכות באליפות ב-15 שנים האחרונות, אוהדי ההוקי קרח זכו לראות 11!! קבוצות שונות זוכות באליפות, ליגת הבייסבול מיד אחר כך עם 9 אלופות שונות והליגה הכי פחות שיוויונית בארה״ב כרגע היא ה-NBA עם 7 קבוצות שונות. כלומר, הליגה הכי פחות שוויונית באמריקה עדיין שוויונית יותר מהליגה הכי שוויונית בכדורגל האירופאי!

מניתוח מהיר ניתן למנות כמה גורמים לכך: תקרת השכר, החוזים המובטחים (שחקנים עוברים עם החוזה שלהם לקבוצה החדשה) טריידים שווי ערך, דראפט, אבל כל אלה לא משנים בכלל. בכדורגל האירופאי יש מספיק אנשים חכמים ממני שיכולים להמציא חוקים שמתאימים להם על מנת לעודד שיוויון אך הם בוחרים לא לעשות זאת ולהמשיך את השליטה של קבוצות בודדות במפעלים השונים.

אז נכון שאפילו מהחוג לסטטיסטיקה במכללת רמי לוי היו מעיפים אותי לאור ההשוואות והמדגמים שעשיתי פה אבל עדיין, אני חושב שהבנתם את הרעיון הכללי. נמאס מהכסף הגדול, כי בסופו של דבר, אם לא נפל עלייך איזה אוליגרך נדיב או נסיך סעודי משועמם, אין לך באמת סיכוי לכלום ושום דבר בליגות הכדורגל באירופה ולא עושה רושם שזה הולך להשתנות…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *