שמואל שיימן, עד לא מזמן המגן השמאלי של הפועל חיפה, החל להתאמן בקבוצתו החדשה הפועל ב"ש. העברה חופשית, כשהסיכום העקרוני כבר היה בינואר, ולשיימן לא היה חוזה לעוד עונה בהפועל חיפה.
מאז החתימה בבאר שבע ועד הנפת גביע המדינה, ידע שיימן שחיפה תישאר כזיכרון – כקבוצה שנתנה לו את הצ'אנס לחזור לשחק ולהצליח בליגת העל. ובנתיים, בעוד שיימן מתחיל פרק חדש בקריירה שלו עם אלופת המדינה בתקווה להגיע לליגת האלופות, בהפועל חיפה אין ממש מגן שמאלי, כשגם היא לקראת עונה באירופה.
אין צורך להרחיב על היכולות של שיימן, אחד המגנים הטובים בארץ כבר כמה שנים, גם אם הוא לא זוכה ליותר מדי "זמן מסך". שיימן הוא הכי רחוק שאפשר מראוותנות. גם העונה, כמו רוב הקריירה שלו, הוא היה בשיאו כשפשוט ביצע את המוטל עליו, התחבר לקבוצה ולמאמן, היווה חלק חשוב בהגנה טובה ושידר שהוא שחקן שהפועל חיפה יכולה לסמוך או לבנות עליו. כך חשבו וכך התבדו אוהדים, מנהלים, מאמן ובעלים .
יכול מאוד להיות שהעונה האחרונה הייתה העונה הטובה בקריירה של שיימן. לא מן הנמנע שזה נובע מכך שהוא שיחק בקבוצה קטנה שמתנהלת עם תקציב ספק שפוי, ספק נמוך ושהציפיות ממנה לא היו גבוהות מאז העונות עם רובי שפירא. אם תנסו להיכנס לראשו של שיימן תגלו שם דילמות רבות. מצד אחד, הוא היה בעונה טובה ומוצלחת של הפועל חיפה ונטל חלק פעיל במה שאפשר לתאר כפריחה מחדש של מועדון שנבל. מצד שני, הוא ראה בהפועל חיפה תחנת מעבר ולא יותר, חממה ומקום שבוודאי יעריך את כישוריו ויעניק לו במה במשך תשעים דקות כל משחק בדרך לקבוצה יותר גדולה. כשהתחילה העונה, שיימן לא צפה את הבלתי צפוי. הפועל חיפה, אחרי כמעט שני עשורים די חשוכים, עשתה את דרכה לאירופה. נראה שהקונפליקט, אם היה כזה בכלל, נפתר ושיימן הגיע להחלטה.
קרדיט לדף הפייסבוק הרשמי של מנהלת הליגה
מנהלת הליגות לכדורגל- IPFL
השאלה שבערה באוהדים ובהנהלה בנוגע לעתידו במועדון ומהן נטיות ליבו של מגנה השמאלי שהיה חלק מייצוב ההגנה נענתה בתרחיש הכרטיס האדום לפני משחקה עם הפועל ב"ש. במבט קר ובלחיצת יד לשופט שחרץ את דינו של שיימן לא לשחק נגד ביתו החדש הפועל ב"ש במחזור הבא. בסופו של דבר שיימן החליט לנטוש את הספינה הלא טובעת שהצילה אותו מטביעה לעבר ספינת המדבר, הפועל ב"ש. המעבר של שיימן לב"ש לא בהכרח יהיה מה שישדרג אותו מבחינה מקצועית ואישית. אני לא צופה את השתלבותו בהפועל ב"ש, לטעמי שיימן רק יכול להוכיח שמקרה ממן לא מכה פעמיים.
אסכם בציטוט מתוך ראיון שהעניק שמואל שיימן לעמית גולדשטיין (וואלה, 2015) שמצליח גם אם לרגע, לגרום לקורא לחשוב ששיקולים כלכליים לא תמיד עמדו בראש מעייניו. כשנשאל למה ביקש להשתחרר ממכבי חיפה כשלא שיחק, בעודו בדרך להפועל ת"א, ענה שיימן: "הקיץ אני הולך למקום שייתן לי לשחק. אפילו אמרתי להורים שלי שלא משנה לי הכסף, אני רוצה לשחק ואתם תזכרו לי את זה."
אז שמואל, הנה אתה במדי הפועל ב"ש. לאחר חוויית החממה שנקראת הפועל חיפה, הגיע הזמן שתוכיח לכולם שגם בקבוצות גדולות הספסל הוא לא המטרה אלא הדשא, דקות המשחק והשתלבות בקבוצה שכה קשה להשתלב בה. אני סבורה שבחרת בכסף ולא בהתקדמות מקצועית. כשאורן ביטון לפניך, מיחאי קורהוט שמסרב לעזוב מצידך וסגל שהוכיח את עצמו מאחוריך, אתה עומד בפני שנה קשה ומתסכלת. שנה שתזכיר לך רבות את תקופת טוואטחה במכבי חיפה ואת אחת הסיבות שבחרת לעזוב. האם אתבדה? אשרי המאמין שכן.
