שלשום, בוקר ליום רביעי, התעוררו כל אוהדי הספורט בארץ למשמע הבשורה כי בן רייכרט חתם רשמית בהפועל ת"א. אנחת הרווחה נשמעה בכל רחבי הארץ. הפרשה המסעירה של הקיץ הסתיימה ועם כל היריבות (הספורטיבית כמובן) אבן גדולה ירדה לכולנו מהלב:

אוהדי הפועל זכו בסמל חדש, הרי כל שחקן שכף רגלו דורכת בחודרוב הופך מידית לסמל (לעניין הסמלים עוד נחזור בהמשך). אוהדי מכבי שכבר לא יכלו להסתתר מאחורי משפטים שאומרים ש"הוא היה ילד כשכתב את אותם הדברים בפייסבוק ועכשיו הוא כדורגלן מקצוען שיעשה הכל בשביל הקבוצה", כי הרי הוא אמר עם יד על הלב "אני עם מכבי גמרתי" ואחרי כל הרפש שרייכרט, בעזרת עורך דינו ויועץ התקשורת, פיזר לכל עבר, אף אוהד מכבי לא נשאר אדיש ורק רצה להקיא אותו החוצה מהקבוצה. וכמובן אוהדי הכדורגל בכללותם אשר במהלך כשבועיים נאלצו לקרוא ולשמוע על שחקן אלמוני יחסית, יוצר תקדים אשר יכול לגרום לקריסה כלכלית של קבוצתם האהודה.

בתחילת הפרשה נראה היה כי רייכרט מבקש לעזוב את מכבי עקב כניסתו של כבירי והכסף הגדול להפועל תל אביב (התייחסתי לכך בפוסט הקודם בנושא) ומתוך הבנה כי יוכל לשחק בקבוצה אותה אהד מגיל צעיר ולהרוויח סכומי כסף שלא יכול היה להרוויח כשחתם במכבי, אך בפועל רייכרט וויתר על הרבה כסף כדי לשחק בהפועל ועל כך מגיע לו שאפו ענק, הרי היום בעידן הכסף הגדול זהו אינו מהלך שהוא מובן מאליו. רייכרט הלך אחר הלב שלו והתקבל (בצדק) ע"י האוהדים כמלך החדש. הבעיה היא שהמלך עלה 1,000,000 יורו, למרות שעדיין לא קרע זוג נעליים אחד ובטח שעדיין לא הוכיח שהסכום ששולם עליו שווה את רכישתו. אולי המהלך יגרום למכירת עוד כמה מנויים, אך לא רייכרט הוא שובר השוויון בעיני.

רייכרט, מבחינת הפועל, הוא סמל כי הוא נלחם במכבי. הוא סמל של ניצחון הסוציאליזם על הקפיטליזם והוא סמל כי אם לא מנצחים במגרש אז לפחות מחוצה לו. רייכרט לא לקח בחשבון שעונה אחת לא טובה והסמל הופך, במקרה הטוב, לבשר תותחים של שחקני הקבוצה ובמקרה הפחות טוב, מוצא עצמו מחוץ לקבוצה.

ימים יגידו מי מהקבוצות הרוויחה מהעסקה, אבל נכון לעכשיו מי שבטוח הרוויחו הם האוהדים של כל הקבוצות שלא יצטרכו לקרוא ולשמוע על הפארסה הזאת יותר.