הגיע הזמן לשפוך את כל מה שיושב לי על הלב.
מכבי חיפה שלי. הקבוצה שהתאהבתי בה בתור חיפאית ממשפחה ירוקה, הקבוצה שגרמה לי להתאהב בכדורגל, להתרגש כל פעם מחדש, להיות מאושרת לרגע ולהיכנס לדיכאון מהפסדים. הקבוצה שלי נמצאת במצב קטטוני כבר מעל 5 שנים. מצב שאותו אפשר לדמות בקטע קצת הומוריסטי למעין חצ'קון מעצבן שמאיים להתפוצץ כל פעם מחדש וכל פעם מסתירים אותו עם עוד ועוד מייקאפ. אבל המייקאפ לאט לאט יורד, בכל הפסד, בכל משחק משפיל (ולא חסרים כאלה בשנים האחרונות), בכל רגע בו עף עוד מאמן שלא מצליח להתמודד עם ההגבלות של יענקלה.
ה6-0 שקיבלנו ממכבי תלאביב היה כביכול הרגע בו התפוצץ החצ'קון. יומיים אחרי זה, גביע המדינה שבו זכינו היה כמו ערמות של מייקאפ ששמים על החצ'קון, על המצב הקיים. אבל לכולם היה ברור שהקבוצה שלנו עדיין לא ברמה שבה מכבי חיפה שואפת להיות. וכאילו לא חסר, אז תוסיפו את המעבר של יוסי למכבי תל אביב שריסק לכולנו את הלב שנייה אחרי הנפת הגביע, ואת חגיגות הגביע שהוכיחו כמה עמוק הקרע בין הקהל למועדון. לאט לאט המייקאפ התחיל להתקלף, ואתמול, בהפסד המביש הזה, החצ'קון שוב התפוצץ.
מכבי חיפה שלי נהיתה קבוצה בלי נשמה, קבוצה עם עבר מפואר שההווה שלה אפור ועתידה לוט בערפל. "שחקנים שלא רוצים להיות פה לא יהיו" הם אמרו, אז איך נלחמתם על עטר שכל כך רע לו פה? הכל כסף. וכשאומרים שהכל כסף והמצב מסריח אז אין מה לעשות. אבל אם כבר משלימים עם זה ומשלמים שכר גבוה לעטר, ומבינים שכדי לשחק בליגה של הגדולים ולהתחרות עם אלונה וגולדהאר צריך להשקיע כספים רבים – אז שיעשו את זה עד הסוף. אם מבינים סוף סוף שצריך מנהל מקצועי, אז איך מביאים לבסוף חלטורה של התפקיד הזה? איפה הקשרים של קרלסן? כמה אפשר למכור לנו לוקשים בשביל להגדיל את כמות המנויים? איך הגיוני הדבר, שיכולנו להביא שחקנים כמו בוזגלו, אצילי וקהת ואף חיזוק משמעותי כזה עוד לא אצלנו? ומה יהיה עם אבו עביד, קגלמאכר ומוגרבי? העיפו שחקנים בינוניים כדי להחליף אותם בשחקנים בינוניים אחרים? ולמה אין לנו שוער נורמאלי? איך הגיוני ששוער שספג שישה שערים באותו משחק מדובר עוד נמצא בין הקורות?! ולמה כל שנה מחדש שואלים את השאלות האלה? כמה אפשר לטעות, כמה פאדיחות אפשר לעשות?!
מכבי חיפה הודחה אתמול מאירופה בצורה המבישה ביותר שיכולה להיות, על ידי קבוצה מהחלשות שראינו. קבוצה שבידה יש אליפות אחת וגביע אחד בלבד בכל ההיסטוריה שלה. לא צריך להיות גאון כדי לזהות את כמות הטעויות שביצעה הקבוצה אתמול על המגרש. אז נכון שלרוני לוי לא היו מספיק שחקנים ברמה להרכב מוצלח ללא רכש, כשעטר ופלט פצועים ועדיין הקבוצה לא שלמה ומחוברת. אבל להשפלה כזאת לא ציפינו. מתפקידו של מאמן לספק את ה-100 אחוז מהשחקנים שיש לו וזה לא קרה. אז כן – רוני לוי אתה אשם. וכן יענקלה שחר, שמסרב להילחם על שחקנים ברמה ומביא לנו כל פעם עוד ועוד תירוצים – גם אתה אשם. וכל השחקנים – אשמים גם הם. כי הם מציגים את הרמה העלובה הזאת בעצמם. ואם הם נמצאים בקבוצה כמו מכבי חיפה הם צריכים להילחם על המקום שלהם.
לי נמאס. נמאס כל פעם מחדש לכתוב כמה המצב חרא ושיש לי טיפת תקווה שמתאדה כל פעם מחדש. עד שאני לא רואה שבאמת יש שינוי, שיענקלה מבין שאין לו ברירה אלא באמת לבצע רכש רציני ושרוני לוי מצליח לחבר את הקבוצה כמו שצריך, אין תקווה יותר.
אני הפסקתי לחיות בסרט.
