אלונה ברקת, הבעלים של הפועל ב"ש, היא הטובה בישראל בתחומה. באמצעות רכישות על מנת להפוך את הקבוצה שלה לדורסנית עוד יותר, היא ממשיכה ותמשיך לקחת לקבוצות קטנות יותר או פחות את הסיכוי הקטן להצלחה.
כמעט מפתה לומר לאלונה ברקת, תמשיכי בדיוק כמו שאת רוצה ומוצאת לנכון. הרי הוכחת שיש לך יכולת להוביל מועדון כדורגל לשיא כל הזמנים, לא רק בהיבט ההישגי עם אליפות שלישית, אלא בנית לעצמך תדמית של אישה מובילה בספורט שמשויך לרוב עם גברים בלבד. אבל כמתבוננת מהצד, הפועל ב"ש כיום היא סמל למועדון שהוא הכול ולא כדורגל, מועדון שנושא את סמל הדולר על דגלו – המועדון האדום הדרומי הפך למול עינינו ללא פחות ממועדון שמסמל את חוסר הספורטיביות, המניפולטיביות והדורסניות. "חוקי אבל מסריח" זה משפט המלווה את הפועל ב"ש בעונה החולפת וממשיך ללוות אותה גם בפגרת הקיץ. כולם כבר מבינים שהדימוי הנוראי של "גאוות הדרום" הוא פרי מעשה ידי ניהולה של הגברת ברקת וזה מתחיל להפוך לקונצנזוס.
עד לפני שלוש שנים ברקת לא הצליחה יתר על המידה בבאר שבע, ודאי שלא בהיבט המקצועי וזאת כאשר היא משמשת כבעלים במשך תשע שנים. בתקופה זו הקבוצה החליפה מאמנים רבים ובעונות רבות לא ענתה על הציפיות. לפני כמה שנים ברקת אף איימה בעזיבת המועדון בעקבות התנהגות פרחחית ומסוכנת של האוהדים. אותם אוהדים שהיום סוגדים ושרים לה ולמענה. ברקת החליטה להמשיך ובעיקר החליטה, בדרכה הייחודית, להכניס את הפועל ב"ש אל תהליך לו היא קוראת "שיפור " בקבלת החלטות בשדה הכדורגל. אפשר גם לקרוא לזה התחלת הטקטיקה – השתלטות על ליגת העל.
ברקת וספינת המדבר שבראשותה נמצאות בפרשת דרכים. למרות שהן ממוקמות בפרשת דרכים יפיפייה ומבטיחה להפועל ב"ש, צריך להמשיך הלאה ואיך בדיוק ממשיכים כשליופי הדרומי מתחיל להתלוות ריח פחות טוב?
כדאי לברקת להבין ששחקן על כל אצבע ורכישות אינסופיות לעמדות שעמוסות בשחקנים מוכשרים כגון מוחמד גדיר, דור אלו, מתן אוחיון, מיחאי קורהוט, מיכאל אוחנה שעד לפני פציעתו המצערת לא הרבה לשחק ואף הסתכסך עם המועדון, גיא מלמד שרק בתום העונה קיבל דקות מסוימות, תומאש פקהארט היקר שמיעט לשחק למרות היותו חלוץ מצוין, ניב זריהן שבקושי מקבל דקות משחק ועוד זה דבר שחייב להיפסק. כשיסתיים המסע האירופאי, תחזור ב"ש לשחק בליגת העל בלבד ושחקנים רבים ימצאו עצמם מתמרמרים על חוסר דקות משחק ואיבוד הכושר שלהם.
בצד המקצועי היה עדיף לברקת לשמור על הקיים שלא אכזב אותה ולחזק אותו במעט ,לא בהעמסת רכישות אינסופיות של שכירי חרב מכל קבוצות הליגה דוגמת עדן בן בסט, אותו גיא מלמד, שיימן, דן אייבינדר, חן עזרא, עמית ביטון וכמובן פרשת שטקוס (שוערה של הפועל חיפה) שבסוף לא יצאה לדרך, אך הייתה רגע לפני רכש נוסף מהכרמל. מעניין כמה גיא חיימוב מרגיש נבגד ממועדון שהיה וטען שהוא בית בשבילו כשטרם מצא קבוצה מחליפה ושוער יוני הפך להיות שוער ראשון.
ב"ש יושבת על בוננזה. חבל ארץ שלם שמלא כישרונות כדורגל פוטנציאלים כרימון. תגדלי אותם. כפי שזה נראה היום בב"ש מככבים מעט מאוד אם בכלל שחקני בית. כדי לשפר את התדמית הלא מחמיאה כלל אלונה ברקת והפועל ב"ש צריכות להתבסס על הרבה יותר שחקני בית. זו צריכה להיות המשימה החשובה ביותר של ברקת, אך תפיסת העולם של הגברת הדרומית היא בדיוק להפך. למרות ההתיימרות לתמיכה כלכלית במחלקות הנוער, בתי ספר לכדורגל וכדומה, כל שאנו רואים זאת השתלטות ונטרול קבוצות בליגת העל כשהיא משאירה אותן ריקות משחקנים שהיא רוכשת. אלונה ברקת לא מגדלת וקוטפת את פירותיה, היא מחכה שקבוצות אחרות יעשו זאת ובחטף מהיר אוספת את התבואה. שוב אפשר לתת דוגמאות רבות מהיציע בעל שלוש השורות המלא בשחקנים כשירים שאין להם מקום בקאדר הדרומי של בכר ואלונה.
ידוע שאין כסף בספורט הישראלי והעלאת התקציב, למרות מאות אלפי האוהדים והאוהדות בארץ, למרבה הצער נמצא הרחק מסדר היום הציבורי. את רוב הכסף בכדורגל הישראלי מביאים בעלי הקבוצות מכיסם הפרטי, אקט של אהדה או התאבדות, תלוי את מי שואלים. הבסיס הכלכלי עליו מתבססת ברקת הוא כמובן בעלה אלי ברקת אשר ביצע במהלך חייו מספר השקעות מוצלחות. מה יקרה במצב של מצוקה כספית במשפחת ברקת? מה יהיה עתידה של הפועל ב"ש? הרי בארצנו הקטנטונת אף גוף אינו חף ממערבולות כלכליות מדי פעם. כספים שהגיעו מהמפעלים האירופאים ייעלמו כהרף עין, לא ניתן לבנות עליהם. המשך רצף האליפויות? במקרה אפשרי כזה, האוהדים לא יוכלו לחלום על זה.
אלונה ברקת הגיחה לחיי הכדורגל הישראלי, עולמם של הגברים, עם מגע נשי. תחילה זה ריגש אותנו, הצביע על קדמה ורוח של שינוי. היום היא אבדה בעיני את קסמה וריח אחר עולה מהדרום. ברקת היא רק אישה שרוצה לנצח ובכל דרך אפשרית, המטרה מקדשת את האמצעים. נכון, יעקב שחר פיתה, רובי שפירא ז"ל לקח, ומיץ' גולדהאר קנה בסכומי עתק. ממך אלונה היו ציפיות אחרות – לא ללמוד מהחלק הכוחני הזה של הכדורגל, אלא לייפות אותו בחן נשי. כרגע בב"ש אין חן ואין יופי, יש אישה שלא מחשבנת עם הרבה כסף ומעט כבוד.
