// מאת גיא לפידות
*טור תגובה לטור של אריה מליניאק
גילוי נאות – אני אוהב את הפרשנות של אריה מליניאק. כן, לפעמים הוא מעצבן אותי, אבל זה חלק מהכיף לא? כפרשן ותיק הוא חד אבחנה, הוא לא מתחנף והוא יודע הרבה כדורסל. בנוסף לידע המקצועי ,מליניאק גם יודע לכתוב והטור שלו בידיעות הוא טור חובה לאוהבי כדורסל.
היום עסק הטור של מליניאק באורי אלון ופרישתו הצפויה מהבעלות על הפועל ירושלים. תקראו. לאלה שלא ראו את הפרקים הקודמים, נקצר ונאמר שהפרישה הצפויה היא עדיין בגדר שמועה ושהיא פרחה לה בעקבות המשחק בין ירושלים לחולון ב-15 לאפריל, שבו קיללו אוהדי חולון (קנינו כרטיס, נסחבנו עד ירושלים, הפסדנו, לא נקלל?) את הבעלים של הפועל ירושלים והוא ענה להם בתנועה מגונה, שנתפסה במצלמות, הובילה לקנס אישי נגד אלון ולאחר מכן לשמועה שהוא פורש. עד כאן העובדות ומכאן מתחילה הפרשנות של מליניאק והפעם לצערי הוא לא ירד לעומקם של דברים והקוראים הפסידו.
ראשית, עניין הקללות של אוהדי חולון. "נשארנו עם הבריונים" כותב מליניאק ונותן סגמנט על הבריונות כחלק מתרבות הספורט הישראלית. זה נושא שראוי לכתוב עליו ספר שלם, אבל זה לא העניין במקרה שלפנינו. אני מאמין שאוהדי חולון הם, כפי ש"הסביר" זאת בצורה טיפה יותר גסה אורי אלון, לא מזיזים לו. הם ממש לא מעניינים אותו ואפילו הקנס שולם ונשכח. הבעלים של ירושלים הוא לא אדם שמונע מנקמנות קטנוניות והתקרבנות. הוא לא אלי טביב או איזי שרצקי. הוא אדם בעל הישגים אישיים ראויים לציון שמה שמניע אותו זאת מוטיבציה חיובית. אדם שגדל והצליח בתרבות הסטרטאפ הוא בהגדרה אדם שמכוון עתיד והתגברות על מכשולים אינסופיים ובשביל זה אתה חייב להיות אופטימי נצחי. רואים זאת גם בחיבור שלו עם האוהדים. הוא הרי צמח ביניהם עם השמחה ורוח האהבה תנצח של עדי גורדון. כאוהד הוא מכיר (ואולי אוהב אפילו) את קרבות היציעים בין האוהדים וקשה להאמין שקללות הזיזו לו. כשעשה את התנועה הוא אולי שכח שהוא כבר לא אוהד מהשורה, אבל החיוך על פניו גילה רבות.
אם יש משהו שבאמת יכול להטריד את אלון, אלה האוהדים של קבוצתו שלו והתחלת סכסוך בינם לבין המנכל גיא הראל. אלון כמובן נותן גב להראל וייתכן שרמיזות הפרישה היו מכוונות לאוהדים של הפועל ירושלים: אל תדיחו את הראל כי הוא ואני הולכים ביחד כמו שוקו ולחמנייה. אלון ללא ספק אוהב את אוהדי הפועל ירושלים והם אוהבים אותו בחזרה ונותנים לו כבוד עצום, אבל אורי גם אדם שלא ייתן לאחרים לנהל אותו ובוודאי שלא האוהדים. רוצים לשמוח? סבבה, אני אתן לכם סיבות לשמוח. כשלא הולך, אני אתנצל בפניכם בפייסבוק ותמיד נהיה פתוחים אחד עם השני, אבל אני הבעלים של הקבוצה, לא אתם. והנה, בעודי כותב, מתפרסם שהסאגה בין הראל לאוהדים נסתיימה בסולחה שיזם עדי גורדון.
אבל גם זו לא הסיבה שאורי אלון יעזוב את ירושלים. דיברו על כך שהחברה שבבעלותו גדלה וכי הוא דרוש יותר ויותר לענייניה ופחות ופחות לענייני הפועל. אני לא מקבל את זה. למה שזה יפריע לו? עד כמה הוא מיקרו-מנהל את הפועל ירושלים שסקייפ וטלפון לא מספיקים? הוא לא נראה לי אלי טביב שכשהוא בחול, בביתר לא מעיזים להוציא את המריצה שמסמנת את הקווים. מה רע במודל של מיץ' גולדהר? תאציל אורי, תאציל. הייתכן שהוא לא שמע על סטיב באלמר או מארק קיובן שלמרות שהם מאד צבעוניים על הקווים בגופיות משחק עם השם שלהם, קשה להעלות על הדעת שמנהלי הספורט בקליפרס ובמאבריקס צריכים אותם לידם 24/7 כדי לקבל החלטות מקצועיות.
מליניאק מביע את אכזבתו מאלון ועושה זאת ע"י השוואה לבעלי מכבי תל-אביב. טוב, כל בעלים של כל מועדון ספורט בארץ תמיד יושווה למכבי וזה בסדר, הם האורים והתומים של ניהול ספורט. אבל הדוגמאות בהן הוא עוסק הן לא מן העניין. למשל, השוואה לאודי רקאנטי, שאינו מצייץ בטוויטר ואינו מחפש כבוד ולפיכך אינו סופג קללות. אז קודם כל מנין לך שרקאנטי לא מחפש כבוד? אולי הוא מחפש את זה לא דרך הרחוב הספורטיבי החם הדביק והעממי, אלא במילייה המצומצם המעונב והסטרילי שלו? וזה שהוא לא בטוויטר? אודי רקאנטי ואורי אלון הם אנשים מדורות שונים מרקעים שונים, חינוך אחר ומן הסתם לכל אחד יש אופי משלו. האחד אקסטרוברטי והאחר מופנם. חוצמזה, לרקנאטי יש באפר בינו לבין האוהדים בדמות שימון ופדרמן הבולטים. אני חושב ששמעון מזרחי יודע דבר או שניים על קללות מאוהדים, אבל כבר אמרנו שזה לא הקללות.
מליניאק מבקר את אלון על קוצר רוחו. בעלות על מועדון ספורט היא עניין של טווח ארוך (שוב, השוואה למכבי) ולא לפרק זמן של חמש שנים וללכת. אלא שהוא לא מסביר למה אלון החליט ללכת אחרי חמש שנים. נעזוב שוב את עניין הקללות ונחשוב כמו ילדים גדולים. ניהול? אמרנו שיש לזה פיתרון. אולי נגמר לו הכסף? ממה שאנחנו שומעים אלון הוא מיליארדר ובסימן עלייה וגם אם הצעצוע הזה יקר לו, למה אי אפשר להכניס שותף? אותם המניעים שהביאו את אלון לירושלים בודאי קיימים ושרירים עד היום אם לא יותר – קבוצה רעבה לתארים, מצליחה לזנב באחות הגדולה מתל-אביב תוך כדי הצגת דנא שמנוגד ב 180 מעלות לזה של מכבי (וזה תמיד סיפור טוב), קהל גדול, אולם גדול, ניצני הצלחה באירופה. קצת מזכיר את האחות הגדולה כשהייתה צעירה ורעננה, לא? למעשה, אם ירושלים היא עוד סטראטאפ של אלון, אז היא לגמרי בשלה לאקזיט. מי יקנה? מליניאק קובע ש"הסיכוי שמיליארדר ישראלי שאיש לא שמע עליו ינחת משום מקום במועדון ספורט בישראל שאינו מכבי תל-אביב,קרוב לאפס". אני לגמרי חולק עליו. מי קבע שזה חייב להיות ישראלי? ראה את באלמר וקיובן הנ"ל. שניהם יהודים נדבנים ואוהבים כדורסל. אולי זה יעניין אותם? אולי יהיו אחרים. קשה לי להאמין שאלון, עם התרבות שממנה הוא בא, לא חושב על כך. אלון יעדיף פחות אחוזים במועדון גדול ועשיר מאשר סתם ללכת ולמחוק את השקעתו לאפס. אחרי כל מה שהשקיע, גם אם לא תהיה אליפות השנה, ללא ספק הוא מחזיק את מועדון הכדורסל השני בישראל וכל מי שמסתכל מבין שזו פלטפורמה מעולה להזנק.
הזנק לאן? הכיוון הוא אירופה. כתבתי בעבר על ה-EBA, ליגה אירופית סגורה דמוית ה-NBA שלשם שואפת מכבי תל-אביב. גם אלון שואף לשם. מליניאק נגע בנקודה, אבל לא גירד מספיק לעומק. הוא רומז שהיורוליג מתנהלת כמועדון פרטי של הגדולות, ביניהן מכבי, ושירושלים אם בכלל תיכנס לשם רק לפעם אחת. כאן אני חולק עליו למחצה: מועדון שיעשה חיל בארץ ע"ח מכבי (תודה לך פרפרוגלו) ושיעשה חיל ביורוקאפ ויראה שם התקדמות לא יוכל לקבל כתף קרה והתעלמות מיתר החברות לאורך זמן. אתלטיקו עברה שנים בליגה האירופית עד שהגיעה לליגת האלופות. פורטו כנ"ל. ההתקדמות היא לא בהכרח ליניארית, אבל כל עוד אתה שם ואתה מתקדם בסוף תגיע.
מצד שני, אנחנו יודעים שאם יש לאלון תפקיד פעיל בניהול השוטף של הפועל ירושלים זה בקשר מול היורוליג. הוא אחראי על השמוזינג של ג'ורדי ברתולומיאו כשזה מגיע לישראל ועל הקשר עם הליגה ואף ביקר את חוסר הספורטיביות שלא מאפשר לקבוצה אלופה בארצה להשתתף ביורוליג. הייתכן שהוא יודע משהו שאנחנו לא? הייתכן שרשימת הקבוצות ל EBA הולכת להיסגר ושירושלים תהיה מחוץ לה? האם זאת הסיבה שהוא מתייאש ורוצה לפרוש (אם השמועה נכונה)? האם הוא איבד את האופק?
אם יש איזו סיבה שאורי אלון יעזוב את הפועל ירושלים אלו לא הקללות, זה לא הניהול, זה לא הכסף, בטח שלא חוסר באהבה. אולי זה חוסר בעתיד.
