ראשון בספטמבר 2022. ארבע שנים חלפו מאז התחלתי לאמן את נבחרת ישראל והגעתי לנושא שמפצל את חובבי המנג'ר כבר שנים: הריג'נים. השחקנים הוירטואלים שהמשחק עצמו יוצר שמלווים באוואטר מצחיק ובדרך כלל בשמות מצחיקים (מישהו אמר מוחמד כהן?), השתלטו על ליגת העל ופתאום אי אפשר להתעלם מהם. לקראת קמפיין מוקדמות היורו 2024 החלטתי לתת לכמה מהם את הבמה במסגרת ליגת האומות.

ואלו שמות: קובי פטרבורג (בלם, מכבי חיפה), שניר לם (מגן שמאלי, מכבי ת"א), נמרוד לזמי (מגן ימני, מכבי חיפה), אלון בן הרוש (קשור אחורי, מכבי ת"א), מאור אמסלם (בלם, הפועל ב"ש), צחי משיח (קשר שמאלי, הפועל ב"ש) ונאדים סרסור (חלוץ, מכבי פ"ת). החבורה הצעירה מצטרפת לשחקנים הוותיקים בנבחרת. ליגיונרים כמו מואנס דאבור (זלצבורג), ניר ביטון (סלטיק), מנור סולומון (בטיס), עמרי גלזר (מנצ'סטר סיטי) ועמרי אלטמן (סאסואלו). בגזרת המקומיים, מרבית שחקני הנבחרת מגיעים מהאלופה מכבי ת"א, שהבולטים שבהם הם אלי דסה, דן גלזר, רועי קהת, דור מיכה ועומר אצילי. המערך נשאר כמעט זהה מהיום הראשון: 4-3-3 עם ניחוחות הגנתיים, מבוסס על החזקת כדור והתקפות מתפרצות.

בית 3 בדרג ג' מנה הפעם ארבע נבחרות: ישראל, רומניה, יוון וגאורגיה. קשה, אך אפשרי.

ליגת האומות – ראש בראש מול יוון (שוב)

קמפיין ליגת האומות התחיל בצורה לא טובה לנבחרת. תיקו אפס ביתי מול רומניה והפסד חוץ לגיאורגיה בשני המשחקים הראשונים בבית פגעו משמעותית בסיכויי ההעפלה והציבו אותנו בסכנת ירידה לדרג ד'.  במשחק השלישי הצלחנו להתאושש מעט עם תיקו 1-1 ביוון בזכות שער שיוויון דרמטי של הבלם הצעיר קובי פטרבורג בדקה ה-96, כשנגח קרן מדוייקת של אלטמן.

השער הדרמטי ביוון נתן לנבחרת דחיפה גם במשחקים הבאים. ניצחון 2-1 על גיאורגיה בבית (דאבור וגלזר) ובתוצאה זהה גם נגד רומניה בחוץ (צמד של דאבור) הובילו אותנו למקום עם השני עם מספר נקודות זהה לראשונה, יוון, ערב המשחק האחרון בבית מול היוונים בישראל. בדיוק כמו לפני 4 שנים- משחק אחד שיקבע מי תעלה לדרג ב'. הרכב הנבחרת: גלזר, עבד אל-חמיד, חבשי, פטרבורג, דוידזדה, גלזר, קהת, ביטון, יונתן כהן, אלטמן, דאבור.

למרות השליטה שלנו בכדור, היוונים עלו ליתרון בדקה ה-32 מבעיטה מרחוק של מליסופולוס. במחצית השנייה שלחתי למגרש את ערן זהבי ועומר אצילי, אך למרות דקות טובות של הנבחרת, אנסטניוס דוניס מארסנל כבש בדקה ה-67 וחתם את תוצאת המשחק. ישראל נשארה בדרג ג', לפחות עד הטורניר הבא.

מוקדמות יורו 2024 – חגיגת שערים

גרמניה, אירלנד, גאורגיה, סן מרינו ולוקסמבורג. בית קל שפתח תקוות לסיים במקום השני אחרי גרמניה ואולי להעפיל לראשונה לטורניר גדול.

במשחקים הראשונים החלטתי להישאר ב-
4-3-3 הקבוע, אבל להוסיף אלמנטים התקפיים. פחות החזקה בכדור, יותר הנעת כדור ישירה קדימה, הצטרפות להתקפה ובעיטות לשער. כבר מהמשחק הראשון נראה שהטקטיקה החדשה עובדת: חמישייה לרשת של גיאורגיה בחוץ (ביטון, אצילי ושלושער של דאבור), 3-0 חלק על לוקסמבורג בבית (עצמי, ביטון ודאבור) ושיישיה לרשת של סן מרינו בחוץ (פטרבורג, אלון בן הרוש, יונתן כהן ונדים סרסור). בין לבין היה הפסד 0-4 לגרמניה בבית ולמשחק הראשון מול אירלנד, בבית, הגענו בידיעה שניצחון יקרב אותנו ליורו בצורה משמעותית. מואנס דאבור כבש בדקה ה-32, אך האירים השוו בפנדל חמש דקות לאחר מכן. רובי בריידי הפך בדקה ה-76 ואז שלחתי למערכה את השחקן המבוגר ביותר, תומר חמד בן ה-36 מגנואה האיטלקית, שחזר לנבחרת לאחר שנתיים והחזיר עם שער דרמטי בדקה ה-93. לא תוצאה טובה, אבל כזאת שמשאירה לנו סיכוי לעלות מהמקום השני.

כצפוי, ניצחנו גם בגומלין את שלושת הנבחרות החלשות בבית: 2-0 על גיאורגיה (דאבור ואלטמן), 1-0 על לוקסמבורג (קהת) ו-4-0 על סן מרינו (שניר לם, סולומון, קלטינס וביטון), לעומת הפסד כואב לגרמניה בחוץ, 1-0 קטן, במשחק שהגיע לנו לחזור הביתה עם נקודה לפחות. המשחק המכריע בבית התקיים בדבלין. אירלנד הייתה במקום השני, שלוש נקודות יותר מאיתנו, מה שאומר שניצחון קטן יכול להעלות אותנו לפלייאוף, אך תיקו או הפסד יישלח אותנו הביתה. הרכב התקפי ויצירתי עם דאבור, סרסור, אצילי, סולומון וקהת ישב על השער של האירים אך השוער האירי ביום גדול מנע מהשחקנים לכבוש פעם אחר פעם. בדקה ה-89, בעיצומו של מטווח על שער היריבה, קרן נדירה של האירים מצאה את הראש של הקפטן קיארן קלארק, שכבש לרשת של גלזר וחיסל את החלום.

עוד קמפיין נגמר ועוד אכזבה אדירה, אך בכל זאת ניתן למצוא נקודת אור אחת: בעקבות ששת הניצחונות בשלב הבתים, הצלחנו לטפס עד למקום ה-19 בדירוג פיפ"א. בכל זאת משהו. נתראה בקמפיין הבא!

לשאר טורי המנג'ר

בנוסף, אביב הקים את קבוצת הפייסבוק ״קהילת המנג׳ר של ישראל״ שם מתאספים כל חובבי משחקי המנג’ר השונים ומפיצים ידע והרבה כיף. אנחנו ממליצים בחום להצטרף.