// מאת אמיר לוי
העיר מדריד הינה אחת מהערים היפות בעולם. היא ידועה בשל יופייה הארכיטקטוני, הקולינריה המשובחת, ומעל הכל, היא עיר של אנשים שחיים ונושמים כדורגל.
כולם מדברים על ריאל מדריד הלבנה והאסתטית, על אתלטיקו מדריד הלוחמנית, אך בבירה הספרדית ישנה קבוצה נוספת, שלא עונה על הנורמות שלהן הורגלנו מהעיר התוססת. היא לא כל כך יפה, מעט רחוקה ממרכז העיר והכדורגל שלה רחוק מלהיות נוצץ. חטאפה קלוב דה פוטבול, הקבוצה הספרדית הכי לא ספרדית שיש.
בעוד של"בלאנקוס" (לבנים) יש את הסנטיאגו ברנבאו המיתולוגי, ול"קולצ'ונרוס" (מזרנים) יש את הוונדה מטרופוליטנו החדיש, ל"אסולונס" (כחולים) יש קולוסאום אמיתי, הקוליסאום אלפונסו פרז. האצטדיון, המונה כ-17,400 מושבים, לא רק נקרא ה"קוליסאום", אלא נדמה כי המתרחש על הדשא תואם את שם המבנה.
לאורך ההיסטוריה, מבנה הקולוסאום שברומא שימש לתחרויות גלדיאטורים ותצוגות קרב. ממש כמו אז, גם חטאפה לא כל כך משחקת כדורגל על כר הדשא. לכחולים סטטיסטיקה של כמעט 19 עבירות פר משחק, הקבוצה האגרסיבית בליגה. אחד הדברים הבולטים במשחק של ה"אסולונס" הוא החזקת הכדור, או חוסר ההחזקה בכדור יותר נכון. הקבוצה מפרברי מדריד לא אוהבת את הכדור בלשון המעטה, ומבחינת אחוזים, היא הקבוצה השלישית שמחזיקה בו הכי מעט בליגה. כשהכדור כן אצלה, חטאפה משתדלת לשחק הכי רחוק שרק אפשר מהשער שלה. כ-77% מהזמן שהכדור ברגליה, היא משחקת במרכז המגרש, או בחצי היריבה. כ-78% מהזמן שהכדור בשליטתה, היא משחקת באגפים. כל הנתונים הללו מציבים את ההגנה שלה כהגנה השלישית בטיבה בליגה הספרדית. ב23 משחקים, דויד סורייה, שוער הקבוצה, ספג 20 שערים בלבד.
אז מה הסוד של חטאפה? מאז הפסדה האחרון בליגה, 3-0 נגד ריאל מדריד, היא מנצחת ארבעה משחקים הכוללים ניצחון חוץ בבילבאו, ושלישייה לרשת של ולנסיה בקוליסאום. לא רק שהיא מנצחת את כל הארבעה, היא עושה זאת בלי לספוג כלל. השינוי הניכר לעין הוא במשחק האגפים. חוסה בורדלאס, מאמן הקבוצה, משתמש במעין "דאבל לוק" בכל אחד מהאגפים. הכוונה היא שגם באגף שמאל וגם באגף ימין, חטאפה משחקת עם צמד מגנים, 2 ימניים ו2 שמאליים. בעוד שמתיאס אוליביירה ודמיאן סוארס שייכים לרביעיית ההגנה האחורית ונחשבים למגנים האמיתיים של הקבוצה, מארק קוקורייה ואלאן ניום, המהירים וההתקפיים יותר, ניצבים לפניהם ומשלימים את רביעיית הקישור.
ההצבה של רביעיית המגנים תורמת לא רק הגנתית לקבוצה, אם מחברים את המאזן ההתקפי של ארבעתם, מקבלים תוצרת של 4 שערים ו10 בישולים. תוסיפו לזה צמד חלוצים מנוסים בדמות חיימה מאטה וחורחה מולינה, שביחד שווים 13 שערים, אנחל רודריגז ה"סופר סאב" שמתוך 20 הופעות העונה בליגה, פתח רק ב-6 משחקים וכבש 9 שערים עד כה, ואנחנו מקבלים קבוצה שנאבקת על הופעה היסטורית בליגת אלופות בעונה הבאה.
ההשוואות בין חטאפה של חוסה בורדלאס לאתלטיקו מדריד של דייגו סימאונה ברורות מאליהן. אך בזמן שאתלטיקו ניסתה לשנות את עקרונות המשחק שלה, שעד כה התבססו על הגנה וקשיחות, למשחק התקפי, פחות מתגונן ויותר יוזם, עם רכישות כמו ז'ואו פליקס, טומא למאר, אלברו מוראטה וויטולו, חטאפה של בורדלאס, ניסתה להתרחק מה"טייפ" של הכדורגל הספרדי המסורתי, וסוג של "גנבה" לאתלטיקו את זהות הקבוצה ההגנתית, הלוחמנית, הגלדיאטורית. כך שלפחות בינתיים, חטאפה מצליחה להוכיח שהיא הגלדיאטור האמיתי של העיר מדריד.
