הזווית בלוג הספורט המוביל בארץ – הזווית
אחרי שבוע וחצי בלי פרמייר ליג, הכי כיף לקבל שני מחזורים בארבעה ימים פלוס מינוס.
משבוע לשבוע מתבררת תמונה חדה וברורה, כזו המוכיחה לנו כל פעם מחדש עד כמה הליגה הזו לא צפויה. מלבד סיטי שכבר הרגה לנו את העניין במירוץ האליפות, הליגה חזרה להיות המקום בו אין תוצאות צפויות מראש. מגדילה לעשות סוונזי, אשר ממעמקי המקום האחרון ניצחה את ליברפול וארסנל בשני מחזורים חופפים. ליגה כזו משוגעת היא כר פורה לשחקני פנטזי המחפשים מציאות, בטח בשבוע בו קבוצה כמו בורנמות' מתארחת בסטמפורד ברידג' אצל צ'לסי ומפרקת אותה 3-0.
מה לגבי הימורי המחזור הקודם אתם שואלים את עצמכם? לא רע, תודה. בשבוע בו הרבה דברים הלכו הפוך בליגה, לא מפתיע לגלות כי דווקא השחקנים הכי לא הגיוניים הביאו את הנקודות:
מוריץ באואר – סטוק שמרה על שער נקי שבוע שני רצוף והעולם שותק. באואר חטף צהוב ולכן החזיר חמש נקודות.
ג'יימס טראקווסקי – כל התיאוריה לגבי הגנת ברנלי התבססה על כמה הוא חשוב לה. הוא הצליח להיפצע שוב, לא נכלל בסגל ולכן החזיר אפס נקודות.
ג'יי רודריגז – חלוץ, קשר… מה זה משנה נגד סיטי? לא באמת ציפינו ממנו למשהו יותר מ-90 דקות משחק, לכן יבול של שתי נקודות לא מפתיע אותנו.
אנתוני מרסיאל – הקבוצה הייתה חלשה וכך גם הוא. לפחות השלים 90 דקות שבוע שני רצוף, אך זה לא נותן לנו יותר משתי נקודות.
ג'ורדן אייו – בזמן כתיבת הטור התלבטתי האם להכניס את המשפט על ארסנל. אייו הוכיח מה הוא שווה עם עוד שער ועוד בונוס, אשר מסתכמים בשמונה נקודות ותואר מצטיין הימורי המחזור. עכשיו נותר לראות איך ישפיע איחוד האחים אייו בסוונזי על ג'ורדן החביב.
כשיש זמן כל כך קצר בין מחזורים, קשה מאוד לאסוף נתונים מספקים על מספר גדול של שחקנים, אז השבוע בחרתי להתמקד בשלושה שחקנים מהם אי אפשר להתעלם. אזרוק רק הערת אגב קטנה, לא מעט שחקנים הגיעו לליגה או שינו סיטואציה בסמוך לתום מועד ההעברות. חלקם מוכרים יותר וחלקם פחות, אך שימו לב טוב טוב להרכבי הקבוצות במחזורים הקרובים, שכן הם יכולים לסמל מהפכי היררכיה אשר יישמרו עד לסוף העונה.
שיימוס קולמן – 6.4 מיליון – אברטון
למה כן: פעם בכמה טורים יש לי חשק לכתוב על שחקן מסוים, רק בזכות האהבה הגדולה שלי אליו. לחזרה של שיימוס קולמן אני ממתין עוד מאז הפציעה הנוראית במשחק הנבחרת ולכן החלטתי כבר בתחילת העונה לכתוב עליו ברגע שאראה אותו בהרכב.
אותה פציעה קשה גדעה באיבה את העונה הטובה בקריירה של המגן האירי הבינלאומי, בה העמיד מספרים יפים למגן של ארבעה שערים וארבעה בישולים. דמיינו רגע את אלונסו של העונה ותבינו מי היה קולמן של העונה שעברה עד הפציעה. לשמחתנו, כבר בהופעה הרשמית הראשונה שלו העונה הוא נראה כמו מי שהשאיר את הפציעה מאחוריו. שיתוף הפעולה באגף ימין עם תיאו וולקוט מבטיח רבות ולדעתי בקרוב גם יקיים. כשמסתכלים על לו"ז המשחקים של אברטון עד לסוף העונה מבינים למה אני מתכוון. מלבד ארסנל (בבית היא טובה יותר מבחוץ) במחזור הקרוב, יחד עם צמד משחקים נוראי במחזורים 32-33 (סיטי וליברפול בהתאמה), סדר המשחקים מאיר פנים לקבוצתו של סם אלרדייס.
לאלה מכם להם אין היכרות מוקדמת עם המגן, אספר כי מדובר במגן ימני רק על הנייר. אין צורך להסתכל על מפת החום שלו לאחר משחקים, אפשר פשוט לצבוע קו אדום בוהק לכל אורך הקו הימני של המגרש. בניגוד למגנים אחרים, קולמן יודע מה לעשות עם הכדור גם כשהוא מגיע לאיזורים המסוכנים. הרמה, כדור שטוח או בעיטה, זה לא באמת משנה. מדובר פה במגן שיודע ואוהב לחפש את השער, בדיוק סוג השחקנים שכל מאמן פנטזי רוצה לראות בקבוצה שלו. שילוב של מחיר גבוה וחזרה מפציעה קשה יגרמו להרבה מאמנים להתעלם ממנו, וזו בדיוק ההזדמנות של מי מכם אשר צריך לסגור פער נקודות לקחת הימור עליו.
למה לא: הוא יקר להחריד, בטח בשביל שחקן אשר הרגע חזר מפציעה כה קשה.
מעבר לכך, לאחר כמה מחזורים בהם נדמה היה כי השילוב של אלרדייס ואברטון מייצר מפלצת הגנתית, אנחנו מבינים כי לא כך הדבר. שער נקי אחד בשמונת המחזורים האחרונים זו מיטה חולה שלא בטוח ותרצו להיכנס אליה. יתר על כן, יש כל כך הרבה אופציות הגנתיות במחירים זולים ממנו בהרבה, כאלו אשר יקשו עליכם לוותר על הרבה כסף בשביל ההימור עליו.
סאדיו מאנה – 9.3 מיליון – ליברפול
למה כן: איך שר מוקי? "כולם מדברים על סלאח, אף אחד לא מדבר על מאנה".
בשקט בשקט, בחמשת המחזורים האחרונים יש לכוכב הסנגלי שני שערים ושני בישולים. מאז עזיבתו של קוטיניו נראה כאילו מישהו הבעיר אש מתחת לרגליו של מאנה, כי הוא עולה לכל משחק בטירוף. אם לא ידעתם, מדובר על שחקן אשר מחזיק בממוצע נקודות עונתי של 151. אם שכחתם, גם בימיו בסאות'המפטון הוא היה כוכב פנטזי. נכון לכרגע, הוא עומד על 85 נקודות בלבד. מישהו מוכן להמר שעד סוף השנה הוא לא יגיע לממוצע העונתי שלו?
בניגוד לרוב השחקנים עליהם אני בוחר לדבר בטור, המספרים של מאנה לא באמת בשמיים. למען האמת, אחד עשר איומים לשער בחמישה משחקים הם לא מספר שיש להתפאר בו. לעומת זאת, שישה מהמצבים הללו היו מצבים ודאיים לשער. אם אחוז ניצול המצבים הודאיים שלו היה גבוה מ-50, את אף אחד מאיתנו לא היו מעניינים שאר המספרים. נוסף על כך, הוא מגלה יציבות מפתיעה ודאג לכבוש או לבשל בארבעה מתוך חמשת המשחקים עליהם אנחנו מדברים. במקרה שלו, אנחנו לגמרי יכולים לבנות על מקרי עבר ועל "מבחן העין", כי בשניהם הוא מצטיין. מי שעוד מצטיין, הוא לו"ז המשחקים של ליברפול, אשר השאיר לקבוצה רק שלושה משחקים קשים עד סוף העונה. כשהוא מסדר תשעה מצבים לחברים כמו פירמינו וסאלח בחמשת המשחקים הללו, קל להבין את שני הבישולים שלו במהלך התקופה הזו.
חוץ מזה, אני בטוח שכולנו נהנה להעמיס שחקני ליברפול ולחגוג כמו חברנו הזמר המהולל.
למה לא: סלאח הגיע לדרגת בלתי חליף וגם גונב פנדלים, פירמינו בעוד אחת מהתקופות בהן הכל הולך לו, אז טריפל ליברפול בהתקפה?
מעבר לכך, במקרה של ליברפול לו"ז קל לא מבטיח המון שערים. אם חשבנו שהקבוצה נגמלה מההפסדים לקטנות, הגיעה סוונזי להוציא את כל האוויר מבלון הניצחון על מנצ'סטר סיטי. כמו כן, עודף אופציות בעמדת הקישור בליגה, בכמה וכמה רמות מחיר, יעמיד את מחירו הגבוה כמו עצם בגרון במידה ויחליט להפסיק עם היציבות שגילה לאחרונה.
תיאו וולקוט – 7.2 מיליון – אברטון
למה כן: 117,039 האנשים אשר החליטו לרכוש אותו מאז יום רביעי לא טועים, הוולקוט חזר!
בואו נשחק משחק, אני אזרוק עכשיו כמה נתונים לאוויר ואתם תשתדלו שלא להזיל ריר, סבבה?
שני משחקים, 180 דקות, שני שערים, בישול אחד, שלוש נקודות בונוס. סך הכל יופי של שורה לכל שחקן, בטח ובטח לאחד שמשחק את שני משחקי הבכורה שלו בקבוצה חדשה. כשנזכרים בעובדה שמדובר בשחקן אשר שיחק בסך הכל 49 דקות במצטבר כל העונה לפני שני המשחקים הללו, הנתונים האלה כבר מרגישים פסיכיים לגמרי.
אחרי כמה עונות לא טובות, נדמה היה כי העונה שעברה מסמלת את שנת המפנה בקריירה של השחקן המפוספס. ברם, עונה של עשרה שערים ושלושה בישולים לא הייתה טובה מספיק לארסן ונגר. במקום לבנות על הביטחון שחזר לשחקן, החליט ונגר למחוק אותו מהרוטציה לחלוטין. אך הזבל של אחת הוא הזהב של האחרת, ואין מקום טוב יותר להוכיח זאת מאשר משחק בביתה של האקסית המיתולוגית. בקהילת שחקני הפנטזי, וולקוט הוא שחקן רצפים ידוע. אתם כבר מכירים אותם, סוג השחקנים שבמשך חמישה מחזורים יבקיעו בלי בעיה רק כדי לשבות מהבקעה ביום שתביאו אותם לקבוצה שלכם. אפילו כבר נתנו להם שם נחמד, טרולים.
אז כן, עכשיו זה הזמן להביא את וולקוט, לפני ההתקררות הבלתי נמנעת או הפציעה הממשמשת ובאה, זכר להיותו בשר מבשרה של ארסנל. אמנם שני משחקים אינם מהווים קנה מידה גדול מספיק כדי להגיע למסקנות חותכות, אך הם לגמרי יכולים להצביע על מגמה. וכרגע, המגמה היא שהוא מתאים בצורה מושלמת לסגנון המשחק האהוב על מאמנו, אשר בנוי על הסתגרות מאחור ויציאה למתפרצות מהירות. שיתוף הפעולה שלו עם שיימוס קולמן גם כן מבטיח טובות.
בכל הנוגע לתיאו, ההגעה לאברטון יכולה להיות בדיוק מה שהוא היה צריך. שילוב של אמון מהמאמן ודקות משחק, יחד עם חידוד יכולת קבלת ההחלטות שלו והעובדה שהוא התבגר בתור שחקן יכולות להסתיים בנכס פנטזי אשר ישים ללעג את תג המחיר שלו. בקבוצה כל כך רעה התקפית כמו אברטון, אולי סילון כמו וולקוט זה כל משב הרוח הרענן לו הזדקקה הקבוצה.
למה לא: לא סתם שחקן ארסנל לשעבר, אנחנו מדברים פה על תיאו וולקוט. מה יקרה אם הוא עדיין אותו שחקן שגרם לאוהדי ארסנל למרוט לא מעט משערות ראשם בכעס?
הוא שחקן כל כך לא יציב, שלפעמים מתחשק לי לשלוח אותו לטיפול אצל פסי-כו-לו-גית! (M.A B.A זהו!). מדובר פה על שחקן אשר הפך את ההטרלה לאומנות! כמו כן, איך אפשר להמשיך ולהתאקלם בקבוצה שלה עצמה אין מושג מי היא העונה? יתר על כן, משחק בבית של האקסית יכול להסתיים בהצלחה גדולה, אך גודל המעמד וההתרגשות עלולים להכריע כל שחקן. בקיצור, יש מצב שה-117,039 דווקא כן טועים 🙂
*************************************************************************************
המחזור הזה מסמל את התפר בין סוף השליש השני לתחילת השליש השלישי של העונה, אז אני מקווה שכולם מוכנים לישורת האחרונה. זוהי גם הזדמנות לפרסם שאנחנו מחפשים להגדיל את מערך הכותבים לקראת העונה הבאה, אז אם אתם מרגישים מתאימים אתם מוזמנים לפנות אליי בפייסבוק ואשמח לפרט יותר מה זה מצריך ומה אנחנו מחפשים. אל תשכחו, ככל שיהיו לנו יותר כותבים ויותר תוכן, כך הקהילה שלנו תגדל ותתפתח.
חיצים ירוקים לכולם!
