שושלת גולדן סטייט – לשים דברים בפרספקטיבה הנכונה

אחרי כל ניצחון של הגולדן סטייט ווריורס בלי קווין דוראנט ואח"כ גם בלי אנדרה איגודלה, אנחנו מקבלים תזכורת עד כמה טובה השלישייה ה"מקורית" של אלופת הנ.ב.א, עד כמה טובה מכונת הכדורסל הזו באופן כללי בלפתור בעיות, ואולי גם כמה דברים קטנים על מורשת – של דוראנט עצמו, וגם של לברון ג'יימס.

שחקני גולדן סטייט חוגגים את העלייה לגמר הנ.ב.א
Via Golden State Warriors Facebook page

יותר טובים בלי דוראנט?

אני לא קונה את הטענה שהווריורס יותר טובים בלי דוראנט. הם אולי יותר "קלים לעיכול" והכדורסל יותר קבוצתי עם פחות בידודים (למרות שסטף קרי הולך על כל הזדמנות בידוד שהוא רואה בה יתרון), אבל הם לא יותר טובים. דוראנט, לטעמי, הוא שחקן הכדורסל הטוב בעולם כיום, ואולי מכונת ההתקפה המגוונת ביותר שדרכה בליגת הנ.ב.א.

ההצלחה של גולדן סטייט בלעדיו – בסיום הסידרה מול יוסטון ולאורך הסוויפ (שהיה יותר צמוד מאשר תוצאת ה 0-4 בסיכום המשחקים), שמה את המעבר שלו באור מעט שונה, תחת זרקור שמקטרגיו הגדולים ביותר שמחים לשים עליו.

מספרים הם בלתי ניתנים לשינוי. שתי אליפויות, שני MVP של סדרת הגמר. דוראנט היה השחקן הכי טוב בגולדן סטייט גם בתחילת הפלייאוף הזה. אבל היכולת של הקבוצה בלעדיו, ובעיקר המשולש סטף-תומפסון-גרין (בתוספת איגי, עד שגם הוא נפצע), אולי אומרת לנו את זה: דוראנט היה צריך את גולדן סטייט הרבה יותר מאשר גולדן סטייט היו צריכים אותו. הצורך שלו לריב בטוויטר (קרה שוב אחרי הסוויפ) עם אנשים אלמונים כדי להגן על כבודו רק מחזקת את הנקודה הזו.

 

אליפות היסטורית

והיכולת של גולדן סטייט הנוכחית, זו שניצחה משחק 6 קשה ביוסטון ואז חזרה 3 פעמים מפיגור של 17 נקודות נגד פורטלנד, כולל פעמיים בחוץ, מחזירה אותנו לאביב של 2015 ו-2016. אז, בגרסה שלפני דוראנט, הקבוצה סיימה פעמיים עם המאזן הטוב בליגה ופעמיים הגיעה לסדרת הגמר מול לברון ג'יימס וקליבלנד. בעונת 2015-16 הווריורס גם שברו את שיא הניצחונות בעונה הרגילה עם 73, והתגברו על פיגור 1-3 מול דוראנט ואוקלהומה בדרך לגמר.

ההיסטוריה פה היא לא רק תחילתה הסופר מוצלחת של השושלת הסופר מוצלחת של גולדן סטייט, אלא זה שמישהו, קבוצה כלשהי, הצליחה להכניע אותה. לברון ג'יימס אמר שאחרי משחק 7 ב-2016 הוא חשב לעצמו שהוא הגדול אי פעם בזכות זה. לא נכנס לויכוח הזה עכשיו, אבל אפשר להבין למה הוא אמר את זה לעצמו, אולי עכשיו יותר מאי פעם. בסדרה הזו גולדן סטייט זרקה יתרון 1-3 – איבדה את דריימונד גרין למשחק אחד (בצדק) ואיבדה את הראש, אל מול כדורסל מושלם לסיטואציה של לברון, קיירי והחבורה, כולל שני מהלכים שנכנסו לפנתיאון של הליגה – שלשת הניצחון של אירווינג והחסימה של לברון על איגודלה.

וקליבלנד כמעט ניצחה את אותה גולדן סטייט שנה לפני כן. ב-2015 הווריורס ניצחו 2-4 כדי להתחיל את שלטון האימים שלהם בליגה, אבל הם היו בפיגור 1-2 מול לברון ג'יימס, די לבדו. קווין לאב נפצע בתחילת הפלייאוף ואת אירווינג קליבלנד איבדה במשחק הראשון של סדרת הגמר. לברון ג'יימס כמעט וניצח שם, לבד. עם כמעט כמובן לא הולכים למכולת, אבל אפשר אולי להעריך קצת יותר את מה שהלך שם למשך שישה משחקים. ובטח מה שקרה שנה אח"כ בשבעה משחקים.

אינטליגנציה בלתי רגילה

אפשר להתלהב מהמון דברים בגולדן סטייט הנוכחית, גם אם זה לא ממש עושה לכם את זה לראות קבוצה מגיעה לגמר בפעם החמישית ברציפות (גם אני לא בדיוק חולה על זה). על הטווח האינסופי של קרי, על השיחרור הסופר מהיר של קליי, על היכולת בהגנה של גרין ואיגי (וגם קליי), על זה שפתאום קווין לוני ואלפונזו מקיני משתלבים בלי שום בעיה בדקות שצריך להשלים ונותנים תפוקה שאף אחד לא ציפה מהם, ושהווריורס, למרות השמות הגדולים, זקוקים לה.

מעל הכל עומדת קבלת ההחלטות, במיוחד ברגעי האמת, כשהמילה הראשונה שעוברת לי בראש בניסיון לתאר אותה היא impeccable. בעברית התרגום הישיר הוא 'ללא דופי', אבל זה נשמע פחות טוב. המסירות בדיוק בזמן כדי לברוח מהדאבל טים, היכולת לברוח שוב ושוב מהנסיונות של כל הקבוצות לבודד את השחקנים שלהם על קרי. לא, סטף הוא לא שומר אישי טוב, לא קרוב לזה בכלל, אבל הוא יודע איך לברוח ממצ' אפ רע כשצריך, והיכולת של גרין, קליי ואיגי לשמור בערך על כל מישהו בעל משמעות (אני לא יודע כמה זה יכול לבוא לידי ביטוי נגד יאניס או לאונרד, אבל זו צרה אחרת שיש לגולדן סטייט מספיק זמן להתכונן אליה ועד אז דוראנט יכול לחזור) ויותר מזה, לדעת לזהות מתי בדיוק לעשות את הסוויצ'ים האלה, שמה כרגע את גולדן סטייט בסטרטוספרה אחרת מכל מי שהיא פגשה בדרך לגמר 2019.

 

נבואה שמגשימה את עצמה

לקראת סיום עונת 2015-16, הבעלים של גולדן סטייט, ג'ו לייקוב, אמר שהמועדון שלו נמצא שנות אור לפני שאר הליגה מבחינת מבנה, מבחינת תכנון, בפעילות, בביצוע ושהם הולכים להיות בעיה לשאר הליגה למשך הרבה מאוד זמן. אחרי ההפסד ללברון ג'יימס ושות' בגמר 2016, וקצת אח"כ בעקבות הצירוף של קווין דוראנט כדי ל"הציל" את החבורה שלו ממי שהרס להם את העונה המושלמת, האמירה שלו הפכה לבדיחה על חשבון גולדן סטייט.

שלוש שנים אחרי, כשהווריורס פייבוריטים לקחת אליפות רביעית בחמש שנים, אפשר לשים את הדברים שאמר בפרספקטיבה הנכונה, ולהיות מודאגים (תלוי את מי אתה אוהד) שהוא צודק.

גרין, סטף וקליי
Via Golden State Warriors facebook page
Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח