אולי קצת מצחיק להגיד את זה על קבוצה שבשני העשורים האחרונים חוותה שתי ירידות ליגה וניצלה לא פעם מירידה במחזור הסיום, אבל על הפועל באר שבע עברה אחת העונות הקשות ביותר שחוותה הקבוצה. אמנם את הירידה ביכולת, השובע ואיבוד הצניעות שכל כך אפיינה את המערכת ניתן היה לחוש כבר בעונת 17/18, ועדיין, לעונה כל כך גרועה – אף אחד לא ציפה.
אני לא אתחיל להיכנס עכשיו לכל הרגעים הקשים משיקולי רלוונטיות ובריאות הנפש שלי, מה שכן אעשה הוא להצביע על בעיה אחת ברורה שאפיינה את הקבוצה וקשה לי להאמין שיש אוהד שלא יסכים איתי. את הבעיה הייתי מגדיר כ"העדר לוחמנות" והיא נבעה מהמון סיבות שרובן לא מקצועיים וחלקן קשורות אחת בשנייה – שובע, חוסר גיבוש, ירידת ביטחון, יהירות ואפשר להמשיך עוד ועוד. פחות רלוונטי כרגע מה גרם לכל זה, יותר חשוב להתייחס לפתרון. ניתן לראות במדיניות הרכש של המועדון הקיץ ובכל מה שקשור לפרשת המנודים (שעל הנייר ניתן היה להרכיב רק מהם סגל נוצץ) כי נבחר קו מאוד ברור של דילול הסגל משחקנים שלא מתאימים למרקם החברתי ורכישת שחקנים צעירים, רעבים ובעלי DNA מסוים.
לי באופן אישי זה מרגיש שנעשו בעיקר צעדים נכונים, האם זה מספיק כדי לחזור להתמודד על האליפות כבר העונה? סביר מאוד להניח שלא, אבל מערכת חולה מבריאים בתהליך ולא במכה. השימור של ברק בכר בעמדת המאמן והחזרה של אלונה להיות מעורבת ב-100% בקבוצה (אחרי שכמעט נכנסה לכנסת) אלו שתי אבני דרך חשובות מאוד בחזרה של באר שבע לדרך המלך.
עזבו: אריאל הרוש (ספרטה רוטרדם), חאתם עבד אלחמיד (סלטיק), מיכאל אוחנה (בית"ר ירושלים), דור אלו (בני יהודה), חן עזרא (אומוניה ניקוסיה), אריק סאבו (קרגונמרוק), קווין טאפוקו ועדן בן בסט (הפועל חיפה), ג'ון אוגו (ללא קבוצה), מתן אוחיון (ללא קבוצה), שיר צדק (נופה מהסגל).
הצטרפו: נאור סבג (סקציה נס ציונה), גל לוי (הפועל פתח תקווה), רמזי ספורי (הפועל תל אביב), ג'ימי מרין (ארדיאנו), חוסה אנחל קאריו (קורדובה), דויד קלטינס (בית"ר ירושלים), ארנסטס שטקוס (הפועל חיפה עם עצירה בבית"ר ירושלים), שון גולדברג (הפועל חיפה), עדן שמיר (עירוני קריית שמונה), אור דדיה ועמית ביטון חזרו מהשאלות.
בכמה שורות: אני חושב ששתי הרשימות למעלה מדברות בעד עצמן. הפועל באר שבע עברה מהפכה הקיץ, איבדה כמה שחקנים חשובים וחתכה הרבה שחקנים שלדעת הצוות המקצועי לא התאימו. מנגד, החתים המועדון כמות גדולה של שחקנים, כאשר חוץ משטקוס (עליו שמו עין במועדון עוד מהקיץ שעבר), כולם בני 26 ומטה. המטרה ברורה – להניח את היסודות לבניית שלד חדש בהבנה מלאה שזה עשוי לקחת יותר מעונה אחת.
שוערים: ארנסטס שטקוס, אוהד לויטה, גל נבון, עמית קרן.
לא מעט גבות הורמו בבירת הנגב כאשר הוחלט להנחית את שטקוס, שוער בן 34 שעשה עונה די פושרת בהפועל חיפה, אחרי חצי עונה פשוט מעולה של אוהד לויטה. מנגד, יש הטוענים שהשוער הליטאי הותיק הוא הרכש המשמעותי ביותר של באר שבע הקיץ והניסיון שלו והשליטה ברחבה יתנו להגנה ולכל הקבוצה את השקט שהיא כל כך צריכה. כמעט לאורך כל הקדנציה של ברק בכר במועדון הוא הקפיד להחזיק שני שוערים בכירים בסגל שהתחרו על המקום בין הקורות, מסתמן שהפילוסופיה הזאת תימשך גם העונה כאשר שטקוס יודע שעל הספסל יושב שוער טוב מאוד שרק מחכה להזדמנות לזכות באפודה מחדש.
הגנה: בן ביטון, לואי טהא, מיגל ויטור, שון גולדברג, אורן ביטון, אור דדיה, עמית ביטון.
חוליית ההגנה ללא ספק הייתה בעיה גדולה בהפועל באר שבע של עונת 2018/19. למרות שעל הנייר הגנה המורכבת מאלחמיד, טהא וצמד הביטונים אמורה להיות חזקה, בפועל לא היה מספיק תיאום ואורן ביטון לא חזר מספיק טוב מהפציעה שעבר בברך. בנוסף לכך ברור לכולם שעזיבת אלחמיד, שהיה עוגן חשוב בקבוצה, היא מכה לא פשוטה.
נעשו הקיץ מספר מהלכים מעניינים שאמורים לייצב את העסק – הראשון הוא רכישת שון גולדברג, מגן סולידי ואחראי אך לוקה מעט במשחק ההתקפה שיכול לשחק כבלם שלישי וההישארות שלו מאחור מאפשרת לבן ביטון באגף הנגדי לצאת קדימה בלי דאגות. השני הוא העברת סרט הקפטן לבן ביטון, מהלך שלפחות עד עכשיו מוכיח את עצמו, נראה שבן קיבל הרבה בטחון ואחריות והמשחק שלו השתנה בהתאם. המהלך השלישי והמשמעותי ביותר הוא ההימור על מיגל ויטור, נכון לרגע זה לא הגיע בלם נוסף ברמה גבוהה ואפשר לומר ברמה מסוימת שכל העונה תלויה בכשירות של הבלם הפורטוגלי המצוין אך פציע.
קישור: מרוואן קבהא, דויד קלטינס, עדן שמיר, נאור סבג, תומר יוספי, רמזי ספורי, ג'ימי מארין, חנן ממן, גל לוי, מאור מליקסון (?).
את החלל שהותיר ג'ון אוגו בקישור ניתן היה לראות כבר בעונה שעברה כאשר הוא חווה ירידה ביכולת, השעיות ובעיות אישיות. אז מבחינה הגנתית הגיעו עדן שמיר, נאור סבג ודויד קלטינס (שמהווה גיבוי מסוים גם בעמדות הבלם והמגן הימני) שאמורים יחד עם קבהא, שהוכיח את עצמו בעונה שעברה, ליצור חוליית קישור אגרסיבית שיודעת גם להצטרף לרחבת היריב בגל שני.
מבחינה התקפית, מארין עושה רושם של שחקן מוכשר ולוחם, אך קצת לוקה ביכולת בסיום מול השער (לסוגייה הזאת נגיע בהמשך) וספורי נראה בינתיים כמו רכש חשוב שעם קצת הכוונה נכונה יכול להפוך לפליימייקר החדש של הקבוצה. ממן ומליקסון פתחו את העונה פצועים ושניהם סימני שאלה גדולים לעונה הקרובה, בעיקר מאור שעבר טראומה רצינית אחרי ניתוח בקע שהסתבך והמשך הקריירה שלו מוטל בספק. יוספי ולוי הם שחקני סגל רחב שינסו להוכיח את עצמם במעט ההזדמנויות שיקבלו.
התקפה: בן שהר, חוסה אנחל קאריו, נייג'ל הסלביינק, ניב זריהן.
לטעמי ההתקפה כרגע היא החולייה הבעייתית ביותר. אין מספיק גולרים בהפועל באר שבע. בן שהר הוא חלוץ ליגה מוכח שמספק את הסחורה כל שנה, אבל הוא שחקן של מומנטומים ונוטה לעבור תקופות של יובש ופציעות. מסתמן שכרגע אין גיבוי לשהר. קאריו מציג יכולת חלשה, נייג'ל מראה ניצוצות, אבל לא באמת יכול לתפקד כחלוץ מרכזי וזריהן לא עושה את קפיצת המדרגה שמחכים לה. יש לציין שיש מקום בסגל לזר נוסף, לדעתי הרבה מאיך שהעונה של באר שבע תיראה תלוי ברכש האחרון שיגיע, חיזוק משמעותי וראוי בהתקפה יתן דחיפה משמעותית לסגל הקיים. המהלך האידיאלי הוא לחתוך את קאריו ולהביא שני זרים – חלוץ וקיצוני ימני (עמדה שמאז שבוזגלו עזב לא נמצא לה פתרון).
מערכים: בסגל המסתמן יש שני מערכים שנראים הגיוניים. הראשון הוא 4-2-3-1 עם שני קשרים מאחורי ספורי כאשר במשחקים שנדרש קישור מעובה אפשר לשחק עם כל השלישייה בדומה להרכב שפתח מול קייראט ונורשפינג. המערך השני הוא 5-3-2 עם גולדברג בלם שלישי ומארין וינגר שמאלי (אורן ביטון גם בא בחשבון) כאשר נייג'ל מתפקד כחלוץ שני טיפה מתחת לבן שהר (או חלוץ אחר שיגיע).
למי כדאי לשים לב: מיגל ויטור, רמזי ספורי וג'ימי מארין הם שחקני המפתח בעיניי נכון לאיך שהסגל נראה כרגע. הכשירות של ויטור, קבלת ההחלטות ולקיחת האחריות של ספורי וההתפתחות של מארין הן שלוש שאלות קריטיות להצלחה של הקבוצה העונה.
הימור על מקום בסוף העונה: ראשית, חשוב לציין שאני מדבר מפוזיציה של אוהד. לדעתי הפועל באר שבע של העונה צריכה להתמודד בצמרת, לא רואה אותנו עושים אליפות או משהו קרוב לזה, אבל אין ספק שכל מקום שלא מוביל לאירופה יהיה אכזבה ויפגע בפוטנציאל הכלכלי והמשך הבנייה בשנים הבאות.
העונה הזאת היא אתגר גדול לכל המערכת, החל מההנהלה והצוות המקצועי, דרך השחקנים וכלה באוהדים ביציעים. מקום שלישי.
