בהמשך או אולי כתמיכה לחלק א' של "איזה הורה של ספורטאי אני" מובא חלק ב', הכולל את השאלות, התשובות והניתוחים שהיוו את הבסיס לחלק א'.
כפי שכבר כתבתי בחלק א' של נושא זה, לא היו לי לצערי מספיק משיבים על מנת ליצור מדגם מייצג על פי אמות המידה הדרושות, אך יחד עם זאת, גם מספר עשרות משיבים, נותנים איזושהי תמונה.
הטור יהיה אינפורמטיבי בלבד, את הצד השני כבר פגשתם בחלק א', פה אתן נתונים, מספרים וניתוח התוצאות בלבד.
השאלות אותם נשאלו עוני השאלון היו:
- מדוע הילד משחק בקבוצת ליגה?
- מה מידת המעורבות שלך בהתפתחות הילד כספורטאי?
- עד כמה חשובה לך הצלחת הילד כספורטאי?
- האם כשהתחלת ללוות את הילד, הבנת מה הנושא דורש?
- כיצד אתה עוקב אחר התפתחות הילד כספורטאי?
- אילו מהתחומים הבאים חשובים לך בהתפתחות הילד כספורטאי?
- בהנחה שהילד מתפתח בצורה טובה ונכונה, האם תהיה מוכן להשקעה נוספת הכוללת, מאמנים אישיים, תזונאים, מאמנים מנטלים וכו'?
- לדעתך ,מה מידת הלחץ אשר אתה מפעיל על הילד ?
- ועכשיו (בכנות) אם היינו שואלים את הילד?
- לסיכום, אם הילד יתמיד ויתפתח בצורה טובה, האם תתמוך בהפיכת הספורט ל"מקצוע"?
התשובות:
לשאלה מדוע הילד משחק בקבוצת ליגה, שמחתי לגלות שרוב התשובות נעו בין שילוב של רצון הילד וההורה (53%) ובקשה ספציפית של הילד (37%).
פילוח התשובות לשאלה זאת מראה כי בכל מקרה, הילד במרכז, לא מתבצעת כפיה של הספורט על הילד
שתי אפשרויות הקיצון שצורפו לשאלה זכו ב10% (זה מעסיק את הילד) או 0% (דחיפה של ההורה)
התשובות לשאלה השניה שנשאלו ההורים קיבלה גיוון רחב יותר בתשובות, אך גם כאן בולט הנתון המכריע (77% יחד) של הורה מלווה, כלומר, מסיע ותומך בילד אך לא מעבר לכך.
תשובות נוספות מייצגות את סוג ההורים "המאמן" והורה גדר" אשר משקיעים השקעה נוספת באלמנטים שונים וחלוקים יחד את 23% הנוספים
חשוב לראות כי לשאלה השלישית, רוב ההורים ציינו כי הצלחת הילד חשובה להם בעיקר לאור העובדה שההתעסקות בספורט תחרותי "מרימה את הילד"
16% נוספים (אולי בהקבלה ל 17% מהשאלה הקודמת) רואים את הצלחת הילד גם מהמקום שלהם, הדוחף והמכווין ושוב, כנראה מסוג ההורים ה"מאמן" ו"הורה גדר"
בנוסף, גם פה בהקבלה, חמישה אחוז מהמשיבים ציינו כי ההצלחה אינה חשובה, כל עוד לילד יש תעסוקה
על פי פילוח תוצאות השאלה ניתן לראות לראשונה כי לרוב ההורים שנכנסים לתחום גידול ילדים ספורטאים, קיימת ידיעה מסויימת על ההשקעה הנדרשת, אך רק 32% ציינו כי ידעו למה הם נכנסים (אולי מידע בליווי אח גדול יותר)
מרבית ההורים הופתעו מכמות ההשקעה (פיננסית, זמן, תמיכה וכו') שלה זקוק ילד הגדל כספורטאי. יחד עם זאת, כפי שנראה בהמשך, דבר זה לא מרתיע ממחצית מההורים להמשיך ולהשקיע על מנת לפתח את הילד
שלא במפתיע על פי התשובות הקודמות, רובם המכריע של ההורים עוקב אחר התפתחות הילד ע"י שאלות של הילד עצמו, נושא זה מתכתב עם אחוז ההורים שמלווים את הילד בספורט כי "זה מרים את הילד".
שאר התשובות מתחלקות לשני סוגי ההורים האקטיבים (נמצא בקשר ישיר עם המאמן, ומגיע לאימונים ומשחקים, עוקב בצורה רציפה, שואל שאלות, בודק פיסית את ההתקדמות) לבין משוחח מידי פעם עם המאמן (הורה מלווה), כך שבכל מקרה 95% מההורים עוקבים אחר התפתחות הילד.
מפתיעה (או שלא בהתחשב בתשובות לשאלות קודמות) התשובה שחזרה פעמיים והיא "לא עוקב, כל עוד הוא מתאמן זה בסדר", בסבירות גבוהה, הורה זה שייך לזן "הפאסיבי" ורואה את הספורט כ"חוג" ולא בצורה רצינית.
בשאלה הבאה נתתי להורים אפשרות לסמן מספר תשובות, יחד עם זאת, נראה בבירור כי הערך המוסף של להיות ילד ספורטאי בעיני ההורים הוא בראש ובראשונה מנטלי.
אחריו בסדר יורד דורגו: התפתחות גופנית, שמירה על הגוף (עם 36% מהמדרגים את המנטלי כל אחד מהם), יישום זונה נכונה (בדיוק שליש מהמשיבים על הפן המנטלי) ולבסוף גם אלה שהשיבו שאין משהו ספציפי
בצורה חדה מאוד, רוב ההורים (95%) יהיו מוכנים להשקעה נוספת, אם יתברר הילד כמוצלח בענף הספורט.
95% מתחלקים כמעט שווה בשווה, בין הורים שבוודאות ישקיעו את כל מה שניתן או צריך (ה"מאמן" ו"הורה גדר" כבר הזכרנו) ובין הורים שישקיעו אבל עם גבולות.
רק 5% לא יסכימו להשקיע מעבר להשקעה הנוכחית. מה זה אומר על התפתחות הילד כספורטאי עתידי? כנראה שלא באמת אכפת להם (ונראה זאת בהמשך).
שתי השאלות לקראת סיום עסקו בלחץ המופעל מן ההורה על הילד. באופן לא מפתיע הורים דרגו את עצמם במדד של 1 עד 5 בממוצע של 1.74 לחץ כפי שהם חושבים שהם מפעילים.
השאלה השניה, עסקה באם השאלה היתה נשאלת את הילד. יש לציין כי בכנות קשה לנו כהורים לתת תשובה אובייקטיבית, אבל עדיין רואים עליה של 0.66 נקודות יותר מעשרה אחוז! מה שאומר שהיו הורים שאכן העידו כי הלחץ על הילד נתפס שונה מאיך שנתפש אצלם.
כשנעסוק בטור על לחץ, יכול להיות שנקבל תובנות גדולות מאוד מהנתון המעניין הזה.
השאלה האחרונה סיכמה את השאלות שלפניה, 67% מההורים יתמכו בהפיכת הספורט למקצוע, 21% אולי יעשו זאת, כלומר למשתנים אישיים, משפחתיים או סביבתיים יכולה להיות השפעה על עתיד הילד.
שלא בהפתעה, הורים "פאסיביים" שהליווי שהילד מקבל מהם, זניח, שלא רואים בספורט כבעך ערך עליון אלא כחוג ואינם ישקיעו מעבר למצוי, יהיו גם אלא שלא יתמכו בילדים כספורטאים בעתיד כמקצוע.
מילים לסיכום:
בטור זה שליווה את חלק א' ניסיתי לכמת מספרית את יחס ההורים המגדלים ילדים ספורטאים. השאלונים היו אנונימים ולכן אין לי יכולת לפלח תשובות על פי הכרות עם הממלאים.
בסופו של יום, כל אחד מאיתנו, צריך לשאול את עצמו את השאלות הללו שוב, תוך כדי מענה כן ואמיתי מול עצמו, על מנת לדעת, האם יש בו את מה שהילד צריך על מנת להמשיך לקריירה בספורט תחרותי.
