עשר לטיניות, קטארית ויפנית: לקראת הקופה אמריקה 2019

// מאת נדב אשמיה

הכותרת נשמעת כמו התחלה של בדיחה, אבל לא, זהו הקופה אמריקה שיפתח ביום שבת הקרוב. הטורניר הכי צבעוני של הקיץ מגיע, והפעם בברזיל, עם אורחות מיוחדות בדמות נבחרת קטאר ונבחרת יפן.

זה יהיה טורניר הקופה השלישי בחמש השנים האחרונות, והוא מרגיש חשוב מתמיד עבור הרבה נבחרות, אפילו שיש טורניר קופה נוסף בשנה הבאה.

אז מה צפוי לנו?

שלושה בתים שבכל אחד מהם ארבע נבחרות. שני המקומות הראשונים מכל בית עולים אוטומטית לרבע הגמר. שתי הנבחרות הטובות (מבחינת נקודות/מאזן) מבין השלושה שסיימו במקום השלישי, יעלו גם הן לשלב רבע הגמר.
כאמור, יפן וקטאר נכנסות על תקן אורחות בטורניר הזה, ואם מישהו עדיין לא מבין איך הן קשורות, זה בעיקר שילוב של כסף (שאהוב במיוחד על ההתאחדות הדרום אמריקאית הקונמבול), חשיפה והכנה בשביל אותן מדינות לאירועי הספורט שיתקיימו אצלן בעתיד הקרוב – אולימפיאדת טוקיו 2020 ומונדיאל 2022 בקטאר. חוץ מזה, זו לא הפעם הראשונה שנבחרות אחרות מתארחות בקופה, למעשה היו 12 נבחרות כאלה לאורך ההיסטוריה.

וקצת יותר בהרחבה – הנה התחזית שלי לשלב הבתים:

בית א'

הבית בו נמצאת המארחת והפייבוריטית לזכייה על פי כל סוכנויות ההימורים – ברזיל. הסלסאו הוגרלו לבית הנוח יותר, שכולל את פרו, ונצואלה ובוליביה. צ'יצ'ה קיבל השבוע חדשות רעות, כשניימאר נפצע במשחק הכנה מול קטאר, מה שיגרום לו להחמיץ את הטורניר. או שמא אלה חדשות טובות? יכול מאוד להיות. יהיה מעניין לראות איך הברזילאים מובלים על ידי שחקנים אחרים כמו פירמינו, גבריאל ז'סוס ואפילו קוטיניו, שלא חווה עונה טובה בלשון המעטה, אבל תמיד נמצא בכושר טוב במדי הנבחרת, כמו במונדיאל האחרון ברוסיה. ברזיל ככל הנראה תצלח את הבית ותסיים במקום הראשון.

הנבחרת החלשה ביותר בבית א', יש יגידו בכל הטורניר, היא בוליביה. נבחרת שרגילה לשחק בדרך כלל בגבהים של לה פאס, 3,600 מטרים מעל פני הים, שם יש לה יתרון ביתיות, בעיקר בצריכת החמצן. על כן, שתי הנבחרות שיתמודדו על כרטיס העלייה הנוסף לרבע הגמר הן ונצואלה ופרו. הפרואנים מציגים כדורגל ססגוני והתקפי, עם הכוכב פאולו גררו, ושחקנים מוכשרים כמו ג'פרסון פרפאן ולואיס אדבינקולה. הלבנים-אדומים עדיפים מבחינת יכולת על ונצואלה, שאמורה להסתפק במקום השלישי ולקוות לעליה ממנו לשלב הבא, דבר שיכול להביא קצת אור לתושבים בונצואלה שנמצאים בכאוס מדיני-אזרחי מוחלט.

ההימור שלי:

1. ברזיל
2. פרו
3. ונצואלה
4. בוליביה

בית ב'

הבית המעניין ביותר בטורניר – "בית המוות", שכולל את ארגנטינה מוכת הכישלונות, קולומביה התוססת, פרגוואי הלוחמנית ואלופת אסיה שבכלל כאן על תקן אורחת, נבחרת קטאר. על פניו, ארגנטינה וקולומביה נראות כמועדפות לעלות מהבית הזה, אבל המשימה שלהן לא תהיה קלה.

ארגנטינה מגיעה לקופה השנה באופן אחר מקמפיינים קודמים. לאחר שלושה גמרים רצופי אכזבות, הציפיות סוף סוף ירדו קצת מהאלביסלסטה, אבל עדיין לא באופן מוחלט.

תמיד מדברים על מי שלא זומן, על מי שלא משחק. זה מסמן את אחת הבעיות המרכזיות של הנבחרת הזאת, חוסר בסגל טוב ומאיים מספיק. מי שכרגע מופקד על המושכות הוא ליונל סקאלוני, המאמן החדש, שינסה להביא לליונל אחר, חשוב יותר, תואר היסטורי במדי הנבחרת. סקאלוני היה העוזר של חורחה סמפאולי, גם בקמפיין הנבחרת הקודם וגם כשהיה בסביליה. לכן לא ברור איזה שינוי הוא עשוי לחולל.

מסי מצידו נותר עם חוב אישי מטורניר הקופה הקודם, לאחר החמצת הפנדל, הפרישה והחזרה לנבחרת, בנוסף למונדיאל המביש ועם מעט השחקנים שעוד נשארו מהקמפיינים האחרונים, זאת יכולה להיות הזדמנות אחרונה בהחלט. מבחינתו של הפרעוש ומבקריו, כל דבר מלבד זכייה יחשב ככישלון. קשה לי לראות איך ארגנטינה תלך עד הסוף עם הגישה הזאת, אבל לרבע הגמר היא חייבת להגיע.

עוברים לפייבוריטית הנוספת בבית ב', קולומביה, שמרגישה שעכשיו תורה. הקולומביאנים גם הם התחדשו במאמן לקראת הטורניר, קרלוס קיירוש הפורטוגלי, שאימן את נבחרת איראן במשך שמונה שנים. יצרני הקפה תמיד מייצרים גם עניין, והשנה הם יכולים להיות הפתעה מרעננת במיוחד. חאמס רודריגס אמור להנהיג מהאמצע ולספק שערים ובישולים מרהיבים כמו שהוא יודע לעשות, יש לו 10 כאלה ב-20 משחקים העונה בבונדסליגה. מי שעוד יעזור לו הוא אדווין קרדונה, הקשר המצוין של פאצ'וקה המקסיקנית. ביחד עם שחקנים צעירים ומבטיחים כמו דווינסון סאנצ'ס וג'פרסון לרמה, ועם הניסיון של רדאמל פלקאו מקדימה, קולומביה יכולה לסיים במקום הראשון בבית, ויותר מזה.

על הכרטיס האפשרי הנוסף לרבע הגמר יש תחרות מעניינת. מצד אחד, נבחרת פרגוואי, אמנם עם שחקנים פחות נוצצים כדוגמת אנטוניו סנאבריה, מיגל אלמירון וחואן איטורבה, אך היא עדיין מסתמנת כקשוחה, בעלת הוותק, הדרום אמריקאית שמכירה טוב את יריבותיה ותמיד מקשה עליהן. מצד שני, נבחרת קטאר, אלופת אסיה הנוכחית, שהיא כולה פרויקט אחד גדול: הנבחרת מתבססת על עקרונות המשחק של אירופה בכלל, ושל ברצלונה בפרט. בראשה, המאמן הקטלוני פליקס סאנצ'ס, שמלווה את השחקנים שלו מהנבחרות הצעירות, בעזרתם של שחקנים כמו צ'אבי הרננדז וגאבי שגרמו לשיפור מערך הכדורגל במדינה, הקטארים בהחלט יכולים לתת קרב מכובד בבית הזה. אחד הסיפורים הכי מלהיבים אצל קטאר הוא החלוץ אלמועיז אלי כמובן. מצטיין הנבחרת בקמפיין אליפות אסיה ומלך שערי הטורניר, עם תשעה כיבושים, כולל אחד בגמר מול יפן, האורחת השנייה בקופה של 2019.
שתי הנבחרות יפגשו כבר במחזור הראשון, במשחק שעתיד להכריע מי תסיים במקום השלישי. לדעתי, הניסיון ינצח, ופרגוואי תעפיל על הקטארים.

ההימור שלי:

1. קולומביה
2. ארגנטינה
3. פרגוואי
4. קטאר

בית ג'

הבית האחרון והלא פחות מרתק, שכולל את הפייבוריטית המובהקת אורוגוואי, את צ'ילה, אלופת הקופה אמריקה שנתיים ברציפות, אקוודור המשתפרת ויפן המתארחת.

אורוגוואי היא הנבחרת החזקה בבית ואחת מהנבחרות החזקות בטורניר, כזאת שמיועדת להגיע רחוק ואפילו לזכות, ויש לה את כל הכלים לכך. חוד מפלצתי שמורכב מלואיס סוארס ואדינסון קבאני והגנה אימתנית ומתואמת עם גודין וחימנס. אוסקר טבארס כבר בשנה ה-13 שלו כמאמן הלה סלסטה, והוא ישמח להוסיף לעצמו לרזומה עוד תואר קופה אמריקה לאחר הזכייה ב-2011.

הנבחרת המסקרנת בבית היא צ'ילה, ולאו דווקא מהסיבות החיוביות. זוכת שני הטורנירים האחרונים של הקופה אמריקה, חוותה זעזוע בסגל כאשר קלאודיו בראבו, שוער וקפטן הנבחרת, רב עם ארתורו וידאל. השוער, שנבחר למצטיין גמר הקופה ב-2016, טען שצוות הנבחרת לא תמך בו, ובהתחשב בעובדה שגם מאמן השוערים האהוב עליו לא נמצא, הוא הודיע להתאחדות שהוא פורש מהנבחרת. על אף הבלאגן, צ'ילה עדיין נבחרת טובה ומועמדת לסיים במקום השני בבית ג'. הטורניר הקרוב יהווה סוג של מבחן עבור אלכסיס סאנצ'ס ואדי הדלק האחרונים של הדור הצ'ילאני הנוכחי.

האורחת השנייה בטורניר, יפן, נמצאת בסימן שאלה. זו לא בדיוק אותה יפן המצוינת שראינו ברוסיה בשנה שעברה. היפנים מתכוננים לאירוח טוקיו 2020, ועל כן שלחו את הנבחרת האולימפית שלהם, עם 16 שחקנים בסגל שיעשו הופעת בכורה בקופה אמריקה. למרות שהסגל שונה, השיטה תהיה זהה – סדר וארגון שקשה לפרוץ, ומתפרצות קטלניות שיכולות להביך כל הגנה- ע"ע המשחק מול בלגיה במונדיאל, שלא נגמר בניצחון בסופו של דבר, אבל הביא ניצוץ מהיכולת של הנבחרת הזאת. שווה לשים לב לטקפוסה קובו בן ה-18, בוגר לה מאסיה שכונה "מסי היפני". הוא כבר ערך הופעת בכורה בנבחרת, והיה הצעיר ביותר לעשות זאת בהיסטוריה, בגיל 15 ו-11 חודשים בלבד.

מי שתתחרה עם יפן על המקום השלישי היא אקוודור. נבחרת הלה טרי מאז ומעולם הייתה חלשה ולא הצליחה להגיע רחוק יותר מרבע גמר הקופה. אך בשנים האחרונות מסתמן שינוי מסוים וניכרת מגמת עלייה. אנטוניו ולנסיה הקפטן ופליפה קאייסדו, החלוץ המוכשר של לאציו, יכוונו להשגת הנקודות מול יפן, נגדה אקוודור תשחק במחזור האחרון של שלב הבתים.

ההימור שלי:

1. אורוגוואי
2. צ'ילה
3.  יפן
4.  אקוודור