// מאת אילן קציר
וואו! כשהזמנתי את החופשה ליוון בימים של דיבורי מלחמה בארץ לא חשבתי שאקלע למלחמה אמיתית – אריס סלוניקי מארחת דרבי ראשון אחרי 4 שנים, ואני שרדתי כדי לספר!
במלחמה כמו במלחמה, מאות שוטרים ואנשי צבא התגייסו למשימה, נפרסו בכל רחבי העיר שעות לפני המשחק, חמושים במגינים, אלות ורכבים משוריינים. אוהדי אריס מדליקים אבוקות בדרך לאיצטדיון, שורפים כל דבר עם סמל של פאוק, אנחנו כבר בקושי נושמים, אבל מי מתלונן? ברוכים הבאים לדרבי של סלוניקי! או כמו שהוא מכונה – הדרבי של צפון יוון.
אל המלחמה פוגש את המהגרים האנרכיסטים
כדי להבין את שורשי היריבות העמוקה, צריך לחזור לתקופה שאחרי מלחמת העולם הראשונה, כאשר מהגרים מטורקיה התיישבו בחבל מקדוניה בצפון יוון. התושבים המקומיים, אנשי המעמד הבינוני שהיו בין מקימי מועדון הכדורגל "אריס סלוניקי" בשנת 1914 (ע"ש אל המלחמה ארס), לא אהבו את השכנים החדשים והחלו להתנכל להם ולנסות לגרום לגירושם. המהגרים בתגובה החליטו להקים מועדון כדורגל חדש (1926) ולקרוא לו: פאוק – ראשי תיבות שמציינים שמדובר במועדון של אוהדים שהגיעו מקונסטנטינופול, איסטנבול של היום.
בליגה היוונית הקבוצות מסלוניקי נמצאות בצילן של הקבוצות מאתונה ופיראוס והם זכו בתקופה זו ב 12 אליפויות משותפות. האליפות האחרונה של אריס הייתה לפני 72 שנים ושל פאוק לפני 33 שנים! (אולי השנה פאוק תכתוב פרק חדש בהיסטוריה, עמה סופלקי). לאורך השנים הקבוצות נפגשו 202 פעמים! כאשר לפאוק יש 72 ניצחונות ולאריס 64.
"ביום של דרבי אסור לך להגיד את השם שלהם"
לאחר ההתפרעויות לאורך השנים בין מחנות האוהדים ביוון הוחלט שמשחקי דרבי יערכו ללא קהל חוץ, ובאמת בדרבי הזה לא ניתן היה לזהות אף אוהד של פאוק בסביבת האיצטדיון. לאולטראס של קבוצות סלוניקי הייתה השפעה מכרעת לאורך השנים על פיטורי נשיאים ומאמנים רבים ואת השנאה שיש בין מחנות האוהדים נתאר באמצעות סיפור קצר מיום המשחק. ביום שבו אריס מארחת דרבי, אסור בתכלית האיסור באיזור האיצטדיון ובמשחק לבטא את שמה של הקבוצה השנייה. כן, מה שאתם שומעים. כל אוהד שיצא לנו לדבר איתו ציין את הקבוצה השנייה באמצעות שלל קללות ותיאורים והדגיש בפנינו "ביום של דרבי אסור לך להגיד את השם שלהם", מדובר בשנאה קיצונית של כל אוהד ואוהד. כשניסינו להבין את פשר השנאה, הסבירו לנו שאוהדי הקבוצה השנייה הם טורקים פאשיסטים וגם סיפרו על מצב האבטלה במדינה שמגביר את הטירוף סביב הכדורגל.
ארגון האוהדים של פאוק – "גייט 4" הוקם בשנת 1976 מתוך מטרה ללוות את כל קבוצות האגודה בכל מקום, והם מגדירים את פאוק כארגון חברתי ורעיון ולא רק כקבוצה. הם מתחזקים חברות מושבעת עם האולטראס של פרטיזן בלגרד ונוסעים לתמוך בהם במשחקים טעונים.
סיפור מעניין הוא על האיצטדיון של פאוק – "הטומבה", אוהד פאוק שפגשנו במסעדה בעיר, סיפר לנו כי האוהדים בנו אותו בעצמם, אלפים מהם היו מגיעים אחרי שעות העבודה כדי לבנות את האיצטדיון שנחנך בשנת 1957 ונחשב לאחד הביתיים באירופה.
ארגון האוהדים של אריס – "הסופר 3" קיים משנת 1988 ומתחזק 50 מועדוני אוהדים ברחבי יוון ואירופה (גרמניה, איטליה, שבדיה ועוד). שעתיים לפני המשחק החלטנו לנסות להשיג צעיף של הארגון. אוהדים של אריס הובילו אותנו דרך הרחובות הצפופים למבנה מאוד מפוקפק ומפחיד של האולטראס, שם ניסינו לרכוש צעיף ללא הצלחה וכמעט חטפנו מכות אחרי שצילמנו בתוך המבנה. ברחנו משם מהר.
שורפים הכל וחוזרים עם דמעות
אוהדי אריס חיכו 4 שנים לדרבי, במהלכן אריס ירדה עד לליגה השלישית בגלל צרות כלכליות.
שעה לפי המשחק, נכנסים לאיצטדיון, הבדיקה הבטחונית היא מאוד בסיסית, שלא נדבר על בדיקת הכרטיס, לא נבדק שום ברקוד או השם על הכרטיס, אפשר היה להיכנס עם אותו כרטיס אינסוף פעמים. האיצטדיון מלא לחלוטין וכך גם הגגות של הבתים מסביב.
אנחנו מפלסים את עצמנו למקום שלנו לפי הכרטיס, ולהפתעתנו הכרטיס שלנו היה ליציע השוטרים שמוקם מאחורי הספסל של פאוק. שאלנו את השוטרים מה לעשות והם אמרו לנו שאנחנו לא יכולים לשבת שם ושיהיה לנו בהצלחה. לאחר התייעצות עם אוהדי אריס, הם אמרו לנו לעמוד איפה שאנחנו רוצים כי גם ככה יהיו הרבה יותר אוהדים ממקומות.
השמועה על ישראלים ביציע התפשטה מהר מאוד והמון אוהדים הגיעו אלינו כדי לדבר איתנו ולהיזכר בניצחון של אריס על הפועל באר שבע במסגרת מוקדמות הליגה האירופית בשנת 1994, לדבר איתנו על החברות עם אוהדי לה פמיליה של ביתר ירושלים ולשבח את זה שבאר שבע העיפה מאירופה את היריבה המושבעת אולימפיאקוס ושמכבי תל אביב העיפו את פאוק בדרך להשתתפות בליגת האלופות, בכלל כל האוהדים שדיברנו איתם היו עכברי כדורגל עם ידע מרשים.
אוהדי אריס האמינו לחלוטין שלמרות הפערים הכלכליים האדירים (התקציב של פאוק פי 8 משל אריס), הם יכולים לנצח ובמיוחד בבית. למשחק הגיעה פאוק מהמקום הראשון כשהיא מושלמת אחרי 6 ניצחונות ב-6 משחקים ו-16 נקודות. למה רק 16? כי 2 נקודות הורדו לקבוצה לאחר שנשיא הקבוצה נכנס עם אקדח לכר הדשא לאחר ששער של פאוק נפסל במשחק מול א.א.ק אתונה בחודש מרץ האחרון.
אריס הגיעה גם היא אחרי פתיחת עונה טובה עם 12 נקודות והמקום החמישי בטבלה (ותיקו 1-1 בדרבי חוץ במסגרת הגביע).
המשחק יצא לדרך עם מנואלה, שתי פריסות ענק וגדר שלמה של השלל שאוהדי אריס לקחו מאוהדי פאוק – דגלים, חולצות צעיפים ומה לא.
דקה 2, המנואלה עוד לא הספיקה לרדת, מתאו גארסייה מעלה את אריס ל 1-0 והאיצטדיון מתפוצץ!
אוהדי אריס מתחילים לשרוף את השלל והשוער של פאוק נאלץ להתמודד עם כדור ברשת והרבה עשן בריאות.
הבדלי הרמות התבהרו מהר מאוד כשפאוק משתלטת על המשחק, כאשר בולטים במיוחד המגן השמאלי והקפטן וייריניה (איזה שחקן!), הקשר השבדי וורנבלום והחלוץ הסרבי פרייוביץ'.
הקהל של אריס נתן אנרגיה מטורפת לשחקנים שנלחמו על כל כדור באגרסיביות כדי לשבש לפאוק את המשחק. הקהל השפיע גם על השופט (האיטלקי), כאשר בכל מגע קל הוא שרק לעבירות לטובת אריס שלא נשרקו בצד השני.
בדקה ה-24 נפצע המגן הימני המצוין של אריס – ולז, ומייד היה ניתן לראות את הספסל של פאוק מסמן לשחקנים לתקוף רק מהאגף הזה, מה שגם שהוביל לשער השיוויון בדקה ה-36, לאחר שוירינייה נותר לבדו בתוך הרחבה, וכדור רוחב שלו נעצר ביד של קאנייס. פרייביץ' כבש את הפנדל והשווה את המשחק ל 1-1.
המחצית השנייה נפתחה בחילוף בפאוק, אמר ווארדה המצרי הבינלאומי המצוין נכנס למגרש והחל להשתלט על המשחק עם טכניקה עילאית. אותו ווארדה ובניגוד למהלך המשחק, היה אחראי בדקה ה-66 לפנדל מפוקפק שאריס קיבלה. יונס החלוץ של אריס ניגש לבעוט ופשאלקיס השוער של פאוק עצר בוירטואזיות. וכמו שאומר הפתגם הידוע – מי שלא כובש סופג. לאחר דקות רבות ששער של פאוק היה באוויר בגלל טעויות קשות ועייפות בהגנה של אריס, מהלך שהתחיל ווארדה הוביל לשער הניצחון של פאוק שנכבש שוב על ידי פרייבויץ' בדקה ה-84.
לאחר הגול חלק מאוהדי אריס סביבנו תפסו את הראש והחלו לבכות, חלק ניסו לעודד את הקבוצה לנסות להשיג את השוויון ללא הצלחה.
שריקת הסיום בישרה שפאוק כבר עם 7 ניצחונות ב-7 משחקים, מסתכלת אל עבר אליפות ראשונה אחרי 33 שנים. אוהדי אריס נשארו דקות ארוכות באיצטדיון (אף אחד לא יצא לפני הזמן) והודו לקבוצה עם מחיאות כפיים ממושכות וקללות אל עבר שחקני פאוק שהתגרו בהם.
אז מה היה לנו? חופשה שגרתית ביוון הפכה למפגש עם אוהדים מטורפים, מבנה אולטראס מפוקפק, שוטרים שתופסים לנו את המקום ביציע, תפאורה אדירה ואפילו משחק לא רע, איזה כיף שהדרבי של סלוניקי חזר!
סרטון סיכום המשחק שהעלה ארגון האולטראס סופר 3 (מומלץ!)
