נחיתה קשה באירופה – על הכשלונות של האנגליות בשנות ה-90' – חלק א'

// מאת אלכס שוורצר

בשנים האחרונות נשמעות תלונות על כך שהאנגליות מאכזבות במפעלים האירופיים – לא זוכות או לא מגיעות לשלבים האחרונים מספיק פעמים. אבל המצב הקיים הוא מעולה לעומת מה שחוו הקבוצות האנגליות בשנות התשעים. בפרויקט זה אזכיר לכם את הכשלונות הגדולים ביותר של אותו עשור.

ב–19.9 מלאו 30 שנה לחזרת האנגליות למפעלים האירופיים, אחרי השעייתן בעקבות אסון הייזל בגמר גביע אלופות בין ליברפול ליובנטוס ב–1985. ליברפול הייתה עדיין מושעת לעוד שנה מאירופה ובאותו יום רק 2 קבוצות אנגליות פתחו את הופעותיהן במפעלים האירופיים, כאשר יונייטד אירחה את פצ'י מונקש ההונגרית בגביע המחזיקות ואסטון וילה את באניק אוסטרבה מצ'כוסלובקיה בגביע אופ"א.

אחרי כל השנים מחוץ לאירופה, הדירוג שלהן התאפס והנציגות לא היו מורגלות לשינויים טקטיים בכדורגל האירופי. לא פלא שעיקר ההצלחה של האנגליות בשנות התשעים הייתה במפעל הפחות איכותי מבין השלושה – גביע המחזיקות, בו הן זכו 3 פעמים (מנצ'סטר יונייטד 1990/91, ארסנל 1993/94 וצ'לסי 1997/98) והפסידו בגמר אחד (ארסנל ב – 1994/95). העשור נגמר בזכייתה של מנצ'סטר יונייטד בליגת האלופות, אחרי מהפך מפורסם בקאמפ נואו וסימל את שינוי המגמה בהופעות הכלליות של האנגליות באירופה וגם את עליית קרנה של הפרמייר ליג באופן כללי.
אך כאמור, בטור הזה אסקור את המפלות הכי מביכות של האנגליות במהלך העשור הזה.

סולשיאר, מנצ'סטר יונייטד, ליגת האלופות, גמר 1999
סולשיאר מסיים עשור מלא בבושות בזירה האירופאית. Credit to "UEFA Champions League" Facebook page

 

1992/93 גביע אופ"א, סיבוב ראשון – מנצ'סטר יונייטד VS. טורפדו מוסקבה 0:0 / 0:0 (4:3 בפנדלים)

הקבוצות הסובייטיות די התעללו בקבוצות האנגליות בשנות השבעים והשמונים, אך בכל זאת יונייטד הגיעה למפגש נגד טורפדו מוסקבה כפייבוריטית ברורה. טורפדו אז דשדשה בפלייאוף התחתון של הליגה הרוסית בעונתה הראשונה (וסיימה לבסוף במקום ה – 11). לעומתה יונייטד פתחה את עונת הבכורה של הפרמייר ליג בצורה די חלשה ואף סבלה מדלות מסוימת בהתקפה. הפיתרון הגיע חודשיים אחר כך בדמות אריק קנטונה, ששינה את גורלה של יונייטד. בינתיים, בלעדיו, השדים ניסו, ללא הצלחה, להרוויח מקדמה לקראת הגומלין. יונייטד שלטה ללא עוררין במשחק, אבל התקשתה באמת לסכן את השער, פרט לבעיטה של דני וולאס. היא ניסתה לחפש בהגבהות עקרות את מקלייר והיוז מה שלא ממש הזיק לבונקר הרוסי. אירוע מיוחד קרה בדקה 88 כאשר נכנס מגן בן 17 בשם גארי נוויל להופעת בכורה בבוגרים של יונייטד, במקום לי מרטין.

בגומלין במוסקבה השוער פודשיבלוב היה מצטיין המשחק ובמו ידיו מנע מיונייטד עליה לשלב הבא. במחצית הראשונה יונייטד שוב תקפה יותר, בלם טורפדו הציל מבעיטה של היוז, פודשיבלוב הציל בצורה אדירה בעיטה של בראיין רובסון מ – 5 מטר. קפטן יונייטד נכנס למשחק כבר במחצית הראשונה במקום דני וולאס החלש. הרוסים התחילו לתקוף יותר ובמחצית השנייה גם לשמייכל הייתה עבודה, מנגד ניל ווב ירה למשקוף ממש לקראת תום הזמן החוקי ואילו מרק היוז קיבל צהוב שני והורחק בדקה 89.

הארכה לא שינתה את התוצאה והמשחק גלש לפנדלים. יונייטד כבר הובילה בהם 2:0 אחרי שפול אינס ודניס אירווין דייקו מהנקודה, אך כאן לתמונה נכנס שוב פודשיבלוב שהדף בעיטות סטיב ברוס וגארי פאליסטר ואילו בראיין מקלייר בעט מעל השער. טורפדו ניצחה 4:3 ובשלב הבא פגשה עוד יריבה יוקרתית ריאל מדריד ואף רשמה עליה ניצחון 3:2 בבית, אך לפני כן הפסידה 5:2 במדריד.
מי הגיע מהקבוצה המנצחת לאנגליה? אף אחד. אבל מספר שחקנים, כולל פודשיבלוב עצמו, הגיעו לשחק בארץ.

 

1993/94 מוקדמות ליגת האלופות, סיבוב שני – מנצ'סטר יונייטד VS. גלאטסראי 3:3 / 0:0

יונייטד חזרה למפעל היוקרתי אחרי היעדרות של 24 שנים אחרי שכמובן זכתה באליפות המיוחלת. בפורמט שהיה נהוג אז כל הקבוצות היו צריכות לעבור מוקדמות וקיוו להיות הקבוצה האנגלית הראשונה שמעפילה לשלב הבתים בצ'מפיונס, אחרי כישלונה של לידס עונה קודם לכן. השדים הצטרפו למפעל בסיבוב המוקדם הראשון (היה עוד סיבוב מקדים לפני כן) וההגרלה זימנה את אלופת הונגריה קישפשט הונבד אותה עברו עם ניצחון כפול 3:2 ו – 2:1.

בסיבוב הבא ההגרלה זימנה את האלופה התורכית גלאטסראי. באנגליה אף אחד לא ספר אז את הכדורגל התורכי. בשנים שקדמו למפגש נבחרת אנגליה הרבתה לשחק במשחקי מוקדמות נגד נבחרת תורכיה והביסה אותה פעמיים 8:0, כמו גם 4:0 ו – 5:0. מה שאולי האנגלים לא ידעו, זה שכבר באמצע שנות השמונים הגיע לגלאטסראי מאמן גרמני שהניח את יסודות המהפך – יופ דרוואל שמו. לפני גלסטראי הוא אימן שנים רבות את נבחרת גרמניה ובין היתר זכה איתה ביורו 1980. דרוואל הביא שיטות אימון מתקדמות לאותה תקופה מגרמניה, למדו ממנו גם מאמנים מקומיים וגם שחקנים. גלאטסראי שהוא בנה הגיעה אף לחצי גמר גביע אלופות בעונת 1988/89 תחת המאמן מוסטפה דניזלי, תלמידו של דרוואל. אחרי דניזלי גלאטסראי המשיכה בקו המאמנים הגרמנים ובעונת 1993/94 אימן אותה ריינר הולמאן.

בכל זאת, כולם ציפו מהאלופה האנגלית לעבור בקלות והיא אף פתחה בבליץ כשבראיין רובסון יורה מתוך הרחבה כבר בדקה השלישית ובדקה ה – 13 הגבהת קרן מעולה של גיגס מוצאת דווקא את הראש של האקאן שוקור, שלשם שינוי כבש לשער הלא נכון. אך התורכים לא התפרקו אלא להיפך, יצאו להתקפה ובדקה ה – 16 אריף ארדם הפתיע את שמייכל בבעיטה מחוץ לרחבה. בדקה ה – 31 חוסר תיאום מוחלט בין לי מרטין ושמייכל – מרטין גולש לכדור ומסיט אותו ישר לרגל של קובילאי טוראילמז שדוחק את השער הכי קל בקריירה שלו – 2:2.

יונייטד המשיך להיות שרויה בהלם וגלאטסראי ללחוץ ושוקור חדר לרחבה ובעט אך השוער הדני קלט. הצמד הקטלני שוקור את טורקאילמז המשיך לקרוע לגזרים את הגנת יונייטד ושמייכל שוב היה במקום אחרי בעיטה מסוכנת של האחרון. בדקה ה- 63 האורחת באה סוף סוף על שכרה, כאשר עוד בעיטה מצוינת של ארדם פגשה את העמוד, הכדור ניתז לטורקאילמז שגלגל פנימה וקבע מהפך מדהים. בדקה 81 יונייטד בכל זאת ניצלה מהפסד כאשר כדור ארוך גדול של רוי קין מצא את קנטונה בתיבת החמש שירה פנימה – 3:3.

הגומלין נכנס להסטוריה של הכדורגל בתור משחק "הברוכים הבאים לגהנום". אלה השלטים שהאוהדים התורכים קיבלו בהם את יונייטד, קיללו וירקו. במגרש לא היה יותר מדי כדורגל, אלא בעיקר אווירת מלחמה ומכות. קנטונה קיבל אדום והתקוטט עם שוטרים. יונייטד רק רצתה לברוח משם. תוצאה 0:0 שלחה אותה הביתה ואת התורכים לשלב הבתים.

מי הגיע מהקבוצה המנצחת לאנגליה? טוגאי קרימוגלו היה מהשחקנים המרכזיים של בלקברן רוברס בין 2001 ל – 2009. להאקאן שוקור הייתה אפיזודה קצרה באותה בלקברן רוברס במחצית השנייה של עונת 2002/03 וכמו כל היציאות הקודמות שלו לחו"ל, היא הייתה די כושלת, אך הוא בכל זאת כבש 2 שערים בפרמייר ליג.

 

1994/95 גביע אופ"א, סיבוב ראשון – בלקברן רוברס VS. טרלבורג 1:0 / 2:2

טרלבורג קבוצה קטנה אפילו במימדים שוודים. העונה היחידה שלה בגביע אירופה הייתה 1994/95, אך היא עדיין כנראה באה בסיוטים לאוהדים הותיקים של בלקברן ובפרט לאלן שירר, שערך את הבכורה שלו במפעלים אירופיים נגדם וכך גם בלקברן עצמה, שפתחה מצוין את העונה בליגה, שם צברה 11 נקודות מ – 15 האפשריות וספגה רק שער אחד.

המשחק הראשון היה באיווד פארק ושם השוודים החצי המקצוענים (רק השוער הפולני יאנקובסקי היה שחקן כדורגל במשרה מלאה) ניצלו מתפרצת בדקה ה–72 כאשר החלוץ פרדריק סאנדל עבר את קולין הדרי פרץ ובעט מ – 16 מטר מדויק לפינה של טים פלאוארס. סנסציה באנגליה.

בגומלין בשוודיה בלקברן עלתה ליתרון ראשונה אחרי 18 דקות, כאשר כריס סאטון היה ראשון לריבאונד בתוך תיבת החמש אחרי בעיטה חופשית של שירר. בדקה ה – 50 יואקים קרלסון עבר את קולין הנדרי ובעט לפינה קרובה – 1:1. כעבור 4 דקות המארחת נשארה ב – 10 שחקנים ובלקברן ניצלה זאת בדקה 84 כאשר אלן שירר בשער טיפוסי היה הכי עירני ברחבה ונגח מתוך תיבת החמש את שערו הראשון במפעלים אירופיים מתוך 30 ושער חוץ שני שהיה מונע הפתעה, אך 2 דקות בלבד עברו והשוודים ניצלו עירבוביה ברחבת בלקברן אחרי הוצאת חוץ ארוכה ויואקים קרלסון כבש את השני שלו נתן את הכרטיס לשלב הבא לחצי המקצוענים השוודים. המיליונרים האנגלים הלכו הביתה. בסיבוב הבא טרלבורג נכנעה ללאציו.
מי הגיע מהקבוצה המנצחת לאנגליה? אף אחד.

 

1994/95 גביע אופ"א, סיבוב שני – טרבזונספור VS. אסטון וילה 0:1 / 2:1

רון אטקינסון מוכר בעיקר כמי שהיה קודמו של אלכס פרגוסון בתפקיד מנג'ר מנצ'סטר יונייטד, אבל הייתה לו קריירה גם אחר כך. אחרי אפיזודה לא מוצלחת בספרד וגם שנתיים בשפילד ונסדיי, הוא התמנה ב – 1991 למשרת מנג'ר אסטון וילה והוביל אותה לסגנות בעונת בכורה של פרמייר ליג, כמו גם לזכיה בגביע הליגה בעונת 1993/94 מה שנתן לה את הכרטיס לגביע אופ"א. אסטון וילה קיבלה את ההגרלה הכי קשה שאפשר בדמות המחזיקה המכהנת של גביע אופ"א אינטר. הויליינס הדהימו את אירופה והעיפו אותה אחרי דו קרב פנדלים בוילה פארק (כל קבוצה ניצחה 1:0 במגרשה) וקיבלו הגרלה נוחה בהרבה – טרבזונספור התורכית, בה נפלו.

כאמור, בעונה הקודמת לאנגליות כבר היה ניסיון רע עם קבוצה תורכית אחרת, אך אסטון וילה עדיין נחשבה לפייבוריטית מול קבוצה חסרת מסורת מוצלחת באירופה. המשחק הראשון נערך בטרבזון. שתי הקבוצות הספיקו להרעיד את המשקופים של היריבה בטרם אורהן קאיינק המקומי נגח עם כל הלב פנימה כדור קרן בדקה ה – 77 ופיצץ משמחה את האיצטדיון על שם חוסיין אבני אקר.

בגומלין בוילה פארק האנגלים עטו על היריבה בניסיון להשיג שער מוקדם, אך טרבזון החזיקה מעמד עד לדקה 75 אז אוגון הציל שער בטוח בעזרת ידו וכמובן הורחק בכרטיס אדום. השוער הבלארוסי ויקטור גרישקו ביצע עצירה כפולה מדהימה אחרי פנדל של סטיב סטונטון, אך לריבאונד השני הגיע דליאן אטקינסון שדחק את שער היתרון. הדרמה הגדולה התחוללה כבר בתוספת הזמן: למרות חיסרון של שחקן, טרבזון תקפה והשיגה קרן בעקבותיו הכדור הגיע בסופו של דבר לזר הגיאורגי קצ'ארווה, שהצליח בתוך הרחבה להעביר רוחב לאורהן קאיינק שירה פנימה את שער החוץ היקר ושוב הפך לגיבור טרבזון. עד לשריקת הסיום אסטון וילה רק הספיקה להבקיע את השני, מרגלי אוגו אהיוגו שקיבל כדור טועה מבלם טרבזונספור. 9 ימים אחרי המשחק אטקינסון הלך הביתה בעקבות יכולת חלשה בליגה ואילו טרבזונספור הודחה בסיבוב הבא אחרי הפסד כפול 2:1 ללאציו.
מי הגיע מהקבוצה המנצחת לאנגליה? אף אחד.

 

1994/95 שלב הבתים בליגת האלופות – מנצ'סטר יונייטד מסיימת במקום השלישי אחרי גטבורג, ברצלונה ולפני גלאטסראי.

מנצ'סטר יונייטד הפכה לקבוצה האנגלית הראשונה בשלב הבתים של ליגת האלופות עונה אחרי האכזבה באיסטנבול ואחרי שהליגה הורחבה ל – 16 קבוצות ואלופת אנגליה קיבלה כרטיס אוטומטי. היא שובצה בבית אחד עם הפיינליסטית של העונה שעברה ברצלונה (שהייתה פייבוריטית ברורה לסיים ראשונה) עם גטבורג השוודית (שזכתה פעמיים בגביע אופ"א בשנות השמונים והפכה לחברה קבועה בצ'מפיונס בניינטיז) וגלאטסראי הכל כך מוכרת כבר ליונייטד.

צריך לומר שבאותה עונה יונייטד סבלה ממגבלת זרים באירופה, שכן שחקנים אירים נחשבו לכאלה במפעלים האלה ולא נחשבו לזרים בפרמייר ליג. ליונייטד היו שני שחקנים מאירלנד – רוי קין ודניס ארווין – בנוסף לזרים אחרים – פטר שמייכל, אנדריי קנצ'לסקיס ואריק קנטונה – כולם שחקנים מאוד חשובים במערך ופרגי נאלץ להשאיר כל פעם מישהו בחוץ. בכל זאת, יונייטד קיוותה לסיים במקום השני.

הסיבוב הראשון של יונייטד בהחלט נתן תקוות להמשך. היא פתחה את הבית בניצחון ביתי על גטבורג 4:2, כאשר סטפן פטרסון הותיק העלה את האורחת ליתרון בדקה 26, אך גיגס (33) וקנצ'לסקיס (48) ביצעו מהפך. דקה אחר כך סטפן רן השווה ל – 2:2, גיגס עם השני (66) ולי שארפ (71) הפכו את הופעת הבכורה בשלב הבתים למוצלחת. במחזור השני יונייטד יצאה שוב לעלי סמי יין וכמו שנה לפני כן לא הובקעו שם שערים. במחזור השלישי ברצלונה הגיעה לאולד טראפורד ומרק היוז כבש נגדה בדקה ה – 20 ו- 3 שנים אחרי גמר מחזיקות. רומאריו (34) וחוסה מריה באקרו (50) הפכו, אך לי שארפ השאיר נקודה בבית 10 דקות לסיום עם עקב נפלא שהשאיר את קרלס בוסקטס המום.

וכאן התחילה הנפילה. השדים הגיעו לקאמפ נואו ונכנעו למשחק ענק של צמד החלוצים חריסטו סטויצ'קוב ורומאריו. הבולגרי תפר את יונייטד עם צמד (9, 53), רומאריו (45) ואלברט פרר (88) השתתפו בחגיגה גם כן.
ההפסד הקריטי הגיע במחזור החמישי במגרש הניו אולבי בגטבורג, שם יונייטד הייתה צריכה לפחות נקודה. יספר בלומקוויסט כבש ראשון בדקה ה – 11, מרק היוז השווה (64), אך השיוויון החזיק בדיוק דקה כאשר הקפטן מגנוס ארלינגמרק החזיר את היתרון למארחת. פונטוס קאמרק תקע את המסמר האחרון בפנדל מוצלח בדקה 72.

במחזור האחרון יונייטד הייתה תלויה בגטבורג והייתה צריכה שהשוודים ינצחו בקאמפ נואו, משימה קשה שלא קרתה – 1:1, לכן ניצחון של השדים על גלאטסראי בבית 4:0 הבטיח לה סך הכל מקום שלישי, עם 6 נק' (2 נק' לניצחון). הקשר הצעיר הוולשי סיימון דיוויס, שנחשב אז לשחקן מבטיח של קלאס 92, כבש את שערו היחיד בבוגרים של יונייטד בדקה השלישית, עוד קשר צעיר של החבורה הזו המוכשרת הזו דיוויד בקהאם, גם הוא כבש (38) שער בכורה בבוגרים (אך רק ראשון מבין 85), רוי קין כבש את השלישי ואילו בולנט קורקמאז כבש עצמי בדקה 88 וקבע את התוצאה הסופית. יונייטד נפרדת מאירופה אחרי משחק מול האלופה התורכית עונה שנייה ברציפות.

 

מי הגיע מהקבוצה המנצחות לאנגליה? נתחיל בגטבורג: יספר בלומקוויסט חתם בקבוצה נגדה כבש באותו משחק קריטי בשוודיה ב – 1998 וכמובן היה שותף מלא לטרבל ההסטורי של הקבוצה כבר בעונתו הראשונה, וגם פתח בגמר אלופות. בהמשך סבל מפציעות ב – 2001 לאברטון במדיה שיחק שנה אחת ואחר כך עוד שנה בצ'רלטון אתלטיק. עוד מבקיע מאותו ניצחון פונטוס קאמרק שיחק בהגנת לסטר סיטי בין 1995 ל – 1999. הבלם י'ואקים ביורקלונד סיים את הקריירה באנגליה – תחילה שיחק בסנדרלנד(2002 – 2004) ואז בוולבס(2004 – 2005). היה גם שחקן שכבר עבר קודם לכן באנגליה – סטפן רן, ששיחק ללא הצלחה באברטון במהלך עונת 1989/90.
ברצלונה: ג'ורדי קרויף הגיע למנצ'סטר יונייטד בעקבות יורו 1996 ושיחק בה עד 2000, עם השאלה לסלטה בתווך. אלברט פרר שיחק ב – 5 השנים האחרונות של הקריירה שלו בצ'לסי(1998 – 2003).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *