אחרי משחק מקדים של 26 מחזורים, הפלייאוף יצא לדרך וגם במדור סיכום המחזור אכניס שינוי קטן. הרי, אחרי הכל מגיע לאלו ששהו במעמקי המדור לאורך כל הליגה הסדירה, לעלות קצת למעלה לשאוף אוויר פסגות ולהוביל את הטור השבועי. אם כך, מהיום וללא שהות נוספת, קושיות המחזור קופצות לקדמת הבמה והן יתמצתו את המחזור שעבר עלינו במגרשי הכדורגל.
יאללה, קושיות.
- למה כל מי שהייתה צריכה לנצח, אכן ניצחה?
קודם כל סדר המשחקים כבר מכוון לכך שמי שצריכה את הנקודות יותר, מתמודדת מול אחת אחרת שאיננה זקוקה לנקודות. לכן זה די צפוי שהפועל ת"א תנצח (גם אם בשיניים) את ק"ש שלא יכולה לרדת, שאשקלון תעשה מהפועל חיפה חריימה, שב"ש יכו את מכבי חיפה כמו תערובת תבלינים שמכניסים למכתש ושמכבי ת"א תפרק את מוקש סכנין כמו לוחם הנדסה קרבית מיומן.
עמוד הפייסבוק Hapoel Tel Aviv FC – מועדון הכדורגל הפועל תל אביב הסיבה השנייה היא פסיכולוגית או "ירידת מתח" כמו שנוהגים לקרוא לתופעה. אגב, זה הגיוני ולגיטימי גם אם לא ממש מתקבל על ידי הקהל. ברגע שהשגת יעד מסויים, פלייאוף עליון או הבטחת ההישארות בליגה יש תחושת סיפוק ומיצוי שמלווה בירידה באינטנסיביות, קלות דעת, השקעת אנרגיה נמוכה יותר. זה נחמד לצקצק ולבוא בתלונות, אבל אם תסתכלו על עצמכם, תראו שזה קורה לעיתים גם לכם.
- כמה שחקנים טובים מתחבאים להם בליגה הלאומית?
מוטי ברשצקי הוא הדוגמא האחרונה לשחקנים שהגיעו מהליגה הלאומית ונראים כמו שחקני ליגת על לגיטימיים לחלוטין. קדמו לו רבים וטובים כמו גיא מלמד, רועי קהת, תומר חמד, מיקי סירושטיין, עידן שמש וזאת רשימה רנדומלית לחלוטין מהמוח הלא ממש עובד שלי. הפסימי יאמר שההבדל ברמת הכדורגל בין ליגת העל לליגה הלאומית הוא לא כזה גדול. האפשרות הזאת באה בחשבון כשמסתכלים על החלק התחתון של ליגת העל לעומת החלק העליון של הליגה הלאומית.
האופטימי יטען ששחקנים צעירים, שלא תמיד מצליחים להשתלב בקבוצות הבוגרות, מבינים שעדיף להם לשחק כדורגל, להתחשל, להתנסות, לעצב את האופי שלהם כשחקן, גם אם זה ברמה קצת יותר נמוכה, מאשר למחוא כפיים מהספסל או להיות חומה עבור הכוכב שמתאמן על בעיטות חופשיות.
לפעמים במקום לטוס לברזיל, עדיף להיכנס לאוטו ולנסוע לבונבוניירה בהרצליה.
Credit to Brighton & Hove Albion Facebook page - מי תיגרר למאבקי ההישרדות?
אשקלון, כפ"ס והפועל ת"א יהיו שם עד הסוף המר/ מתוק, אך נראה שלפחות עוד קבוצה אחת תצטרף לקלחת הרותחת. כרגע המועמדת הרשמית היא לא אחרת מהפועל חיפה. הכאוס התמידי והרטינות מצד הבוס יואב כץ, הורדת ניר קלינגר לכיסא המאמן, האיצטדיון העצום והריק שמרגיש במשחקיה הר נידח בהרי אילת, ההגנה הגרועה בליגה (יחד עם אשקלון) ובעיקר שוער שחושב שהוא בופון, אבל יותר מזכיר את אבי פרץ.
שבע נקודות הפרש מהמקום בו צונחים ללאומית אמור להספיק, אך אם הכרישים לא יטרפו את המצפצפים מק"ש במחזור הקרוב, יש סיכוי לא רע שהם יסחפו לחוף בלי יכולת לחזור לים. - האם הפועל ב"ש חוזרת לכושר בדרך לאליפות שנייה ברציפות?
לכאורה כן, אבל לא בטוח. אוהדי הגמלים יכולים להיות מרוצים מהתצוגה המרשימה מול מכבי "בתהליך" חיפה, אבל במקומם הייתי קצת מצנן את ההתלהבות. הם לא יפגשו שוב קבוצה כל כך נרפית, חלשה, אימפוטנטית ופצועה כמו מכבי חיפה. משחק האימון הזה החזיר לעניינים את הובאן, אוגו, מליקסון, שהר ובעיקר וויטור שעלה לטעום קצת דשא וגרם לאוהדי ב"ש להחסיר פעימה של אהבה. עכשיו הפגרה ואחריה המשחק שיקבע איך העונה הזאת תיגמר.
ב"ש נמצאת בין מכבי למכבי, אבל זה כמו לעקוף לאדה כשמחכה לך עכשיו מרצדס.
קרדיט לדף הפייסבוק הרשמי של מנהלת הליגות לכדורגל- IPFL - האם שאר הקבוצות עוזרות לב"ש להשיג את האליפות?
ברור שלא, אבל אל תתפלאו אם מכבי ת"א תגמור משחקים סחוטה בעוד ב"ש תתחיל את המנוחה כבר במחצית. כשאתה מאמץ פרסונה שחצנית, יהירה, מתנשאת ומזלזלת אל תתפלא שיש לך שונאים. And in the end, the love you take, is equal to the love you make.
ולכל אוהדי מכבי ת"א שכעסו על התצוגה הנרפית של מכבי חיפה, אני מזכיר את מחזורי הסיום של עונת 2009/10.
בהצלחה לנבחרת.
"לשאר הטורים בסדרה "מתרגלים הנאת כדור
