סוס מנצח לא מחליפים!
אחרי ההצלחה של הטור בעונה שעברה, שאפילו נתן השראה לאתרים אחרים (אל תשכחו איפה ראיתם את זה לראשונה), החלטתי להפוך את טור סיכום העונה בשירים למסורת שנתית.
נתחיל מקצת הסברים למי שלא קרא את הסיכום של השנה שעברה:
אספתי את "מיטב" המוחות (המוח שלי, יוטיוב וספוטיפיי) וגייסתי את מיטב זמרי וזמרות ארצנו ({*מלבד שיר אחד} אם כבר סיכום ליגת על, אז שיהיה בעברית) ויצאתי לדרך. הטור יעבור על קבוצות ליגת העל בשנה האחרונה בסדר עולה לפי מיקומן בטבלה בסוף הפלייאוף, מעבר לזה אין באמת חוקים לאיך נבחרו השירים והם יכולים מצד אחד להתרכז רק באירוע אחד שקרה בקבוצה או באמת לתאר את כל העונה במלואה.
כמו כן, על מנת לא להכביד, אכניס לטור רק משפטי/בתי מחץ מהשיר אשר מתאימים לקבוצה אותה הוא מתאר, אבל ממליץ בחום לשמוע את כל השיר ולהבין למה בחרתי דווקא אותו לתאר את העונה של הקבוצה.
יאללה, בואו נשמע קצת מוזיקה!
מקום 14 – הפועל רעננה – מעליות (דודו טסה ורוני אלטר)
כל הכבוד אשר אלון, הצלחת לעשות מספיק שטויות בעונה אחת כדי להוריד את רעננה ליגה.
השורה כלום לא נוגע מדברת גם על הבעלים, גם על המאמן וגם על קהל אוהדי הכדורגל בישראל, שלא יתגעגע מדי לקבוצה נטולת האוהדים מהשרון.
בית מפתח:
"מעליות, מעליות עולות יורדות ומתרסקות (יש יותר התרסקות מרעננה העונה?)
אבל אני (אשר אלון) גבוה מכולם
כלום לא נוגע
כלום לא נוגע (גם לא במאמן האחרון, אם לשפוט לפי הראיונות שלו בסוף כל משחק בפלייאוף התחתון)"
מקום 13 – סקציה נס ציונה – במרחק נגיעה מכאן (יזהר אשדות)
כל כך קרובים, אבל עם זאת רחוקים.
אחרי ריצה יפה בסוף הפלייאוף התחתון, הבמה הייתה מוכנה כבר להישארות של הקבוצה, כשרק תיקו עומד בינה לבין עוד עונה מפתיעה בליגת העל.
בעולם מקביל, הקבוצה הייתה נשארת. בעולם שלנו, קבוצה שתלויה בעצמה ולא מצליחה להישאר יכולה להאשים רק את עצמה.
בית מפתח:
"בעולם מקביל, שם אנחנו אוהבים תמיד (בעולם מקביל עושים תיקו נגד ק"ש ונשארים נגד כל הסיכויים)
במרחק נגיעה מכאן, במרחק נגיעה
בעולם מקביל, שם הלב אף פעם לא רגיל
במרחק נגיעה מכאן, במרחק נגיעה מכאן (יש יותר מרחק נגיעה מלהגיע למשחק האחרון כשהכל תלוי בך?)"
מקום 12 – עירוני קריית שמונה – טיפת מזל (זהבה בן)
יותר מזל משכל לקבוצת קניתי באלף ומכרתי במיליארד ארבע מאות אלףףףףףףףף.
העונה הזו חייבת להיות קריאת השכמה לאיזי שירצקי, אבל לפי הראיונות שלו לאחרונה נדמה כי הוא כבר התעייף מניהול הקבוצה.
שורת מפתח:
"אלוהים תן לי רק טיפת מזל"
תוספת של הבעלים:
"אלוהים, אלוהים
הוי אלוהי עד מתי
שמע קולי, תפילתי
עייפתי די בחיי (לא נשמע כמו משהו שאיזי שר בכל עונה מחדש?)"
מקום 11 – הפועל כפר סבא – תן לשים ת'ראש על דיונה (הגשש החיוור)
היורדת הבטוחה של כמעט כולם באה לפלייאוף התחתון עם סכין בין השיניים וניצחה בכל המלחמות.
אני בטוח שכל מה שרוב אוהדיה רוצים אחרי עונה קשה זה לנוח ולשים את הראש על דיונה.
בית מפתח:
"מלחמות ישנן בשפע (שומי נגד האוהדים, שומי נגד המאמנים, שומי נגד העולם)
וצרות פה – לא חסר (כולם קברו את הקבוצה עוד לפני תחילת העונה)
אז בין טיל לבין רקטה (של עומר פדידה)
תן לתפוס רילקס בצל"
מקום 10 – מכבי נתניה – למה זה מגיע לנו (עידן רייכל וברי סחרוף)
לא מעט פעמים זה קורה למכבי נתניה. הקבוצה בטוחה שעם הרכש והרעש היא בשלה לקפיצת מדרגה ואז המציאות מתנפצת לקבוצה בפנים.
עתידו הלא ברור של אייל סגל בקבוצה מאפיל על כל הישג ואני בטוח שכל אוהד כדורגל נייטרלי מייחל שהקבוצה עם הכדורגל הכי חיובי בליגה תחזור לעצמה.
בית מפתח:
"זוכרת, פעם נגד הזרם חתרנו (משחק התקפי בליגה של בונקרים)
ונסחפנו שיכורים מאהבה
ואחרי שחלמנו ועפנו לשמים (רכש מבטיח וחלומות על צמרת גבוהה)
התעוררנו שבורים באדמה"
מקום 9 – הפועל חדרה – רכבת ההפתעות (אלי גורנשטיין)
תחשבו רגע על היורדות בעונה הבאה. כמה מכם לא יגידו את הפועל חדרה ברשימה?
אז תחשבו על תחילת העונה, או תחילת הקודמת ותראו את אותה חדרה באותן רשימות. אנחנו נמשיך להוריד אותם בכל עונה, אבל הרכבת בחדרה תתעלם ותמשיך לדהור בלי קשר למה שקורה מסביב.
משפט מפתח:
"הרכבת מתקרבת, הרכבת מגיעה
בואו ונצא לדרך, הצטרפו לנסיעה (לא משנה מה קורה בהנהלה/מסביב, הרכבת ממשיכה לדהור ולא לעוף מהפסים)
ובאים נוסעים אל התחנה
אין להם כרטיסים
רק ריקוד ומנגינה (כדורגל שמח, עוד עונה בליגת העל)"
מקום 8 – מ.ס אשדוד – תגידי שטוב (כנסיית השכל)
עוד פרק מסתיים בתוכנית הריאליטי של ג'קי בן זקן, קחי אותי (מ)אשדוד.
לפעמים לא ברור האם זו קבוצת כדורגל או חלון ראווה לחנות שמוכרת נכסים בבלגיה, אבל לפחות העונה לא הסתבכו בתחתית והיה מעניין לראות את משחקי הקבוצה.
בית מפתח:
"תגידי שחם תגידי שקר
תגידי שאין בי שום דבר
תגידי שטוב תגידי שרע (חם, קר, טוב, רע… למי זה משנה אם זו קבוצה שקיימת רק בשביל הבעלים ולקבוצות אשדוד בליגות הנמוכות יש פי כמה אוהדים?)
תגידי תלך וזה לא נורא (לכל שחקן שמצליח ונמכר לכל המרבה במחיר)"
מקום 7 – בני יהודה – ככה היא באמצע (כוורת)
שוב פעם שיאים יחסיים בגביע, שוב מחליפים חצי קבוצה וגם מאמן ואיכשהו נשארים במקום טוב באמצע.
בית מפתח:
"כי היא…
לא צעירה מדי, לא גבוהה מדי,
לא נמוכה מדי, ככה היא באמצע (יש יותר ממוצעת מבני יהודה העונה?)
לא חכמה מדי, לא טיפשה מדי
היא כל מה שרציתי לפי המידה (לפי הפגנות האוהדים, כנראה שהשורה הזו לא כל כך נכונה…)"
מקום 6 – הפועל חיפה – עומדים במקום (טונה)
לפעמים פלייאוף עליון, לפעמים תחתון.
שחקנים באים והולכים, מאמנים מתמנים לשנה ונשארים או עוזבים ואף אחד לא שם לב.
נדמה ששום דבר מרגש לא יקרה בהפועל חיפה כל עוד הבעלות הנוכחית מובילה את הקבוצה.
בית מפתח:
"לאן הגענו אה? איפה החלום?
פעם היה כיוון… היום? (מישהו יודע למה הפועל חיפה מכוונת?)
עומדים במקום X4
והמונה דופק… (איך אפשר להתעלם מיואב כץ ואיבוד השחקנים הסדרתי כרגיל?)"
מקום 5 – הפועל תל אביב – אין לי כסף (גידי גוב)
קבוצה שהצליחה להוציא הרבה יותר מסך חלקיה בעקבות חילופי המאמנים, אבל אין שום ערובה לעוד הצלחה כזו.
אם תחילת הפלייאוף העליון עוד נסכה תקווה, הגיע ההמשך והוכיח שבלי להוציא כסף על רכש הפועל תל אביב תלך לעוד עונה לא ברורה.
בית מפתח:
"המצב גרוע, אך לא באשמתי (לא באשמת האוהדים לפחות)
צריך להיות צנוע, וגם מציאותי (רכש? מה זה?)
חוללו כאן ביחד נס גדול (מקום חמישי עם הסגל הזה? ניצחונות בתחילת הפלייאוף העליון? לא פחות מנס)
הוקוס פוקוס אחד לבן כחול
שאוכל כאן לגדול ולגדול (מהפכת הצעירים תמשיך?)"
"אין לי כסף, אין לי
אבא כך אומר (אבא ניסנוב)
הלוואי והיה לי יותר, הוא אומר"
מקום 4 – הפועל באר שבע – נפרדנו כך (אבנר גדסי)
פרידה משני אדריכלי האליפויות בעונה אחת זה ללא ספק הדבר הכי דרמטי שקרה בקבוצה השנה (על אף הזכייה המשמחת בגביע).
אולי אלונה עוד תישאר בצורה זו או אחרת, אבל ברק בכר כבר במכבי חיפה והפועל ב"ש תגיע לעונה הבאה קבוצה שונה לחלוטין מהקבוצה הגדולה בתולדות המועדון.
בית מפתח:
"נפרדנו כך (מברק ואלונה)
היתה דממה
לא היה כבר מה לומר"
"כל זאת היה אתמול (הטעם של האליפויות עדיין בפה)
ונדמה שחלפה לה שנה
מרגעי חלום גדול
נשארה רק מנגינה (והעתיד לוט בערפל)"
מקום 3 – בית"ר ירושלים – צוכה בוחקת (עברי לידר)
אמרתם מאניה דיפרסיה, אמרתם בית"ר ירושלים.
הבעלים נגד המאמן, האוהדים נגד הקבוצה, סגל של פנטזיונרים ללא הכרה משחק כדורגל אפור ומשעמם… פלא שהקבוצה כל הזמן גם צוכה וגם בוחקת?
בית מפתח:
"שוב צוכה ושוב בוחקת (יש יותר מאניה דיפרסיה מלערבב צחוק ובכי יחד?)
מדברת לעצמה, חושבת
כמה שיכול להיות לי טוב (אליפות)
כמה שיכול להיות לי רע (חוגג עוזב)
אני עוזבת בינתיים
אחלה של דירה (יכול להיות שיעזבו את טדי?)
משתדלת להקשיב לכם
ולא לחזור בחזרה"
מקום 2 – מכבי חיפה – יותר טוב כלום (עברי לידר)
אפילו העונה הכי טובה בעשר השנים האחרונות לא הצליחה לתרום ליציבות במכבי חיפה, שככל הנראה מעדיפה כלום על כמעט ומחליטה לצאת לסחרור חדש עם מאמן, צוות ושחקנים חדשים שבטח עוד יבואו.
אליפות או כלום? לברק בכר הפתרונים.
בית מפתח:
"אם לא היא (אליפות) אז אף אחת
יותר טוב כלום מכמעט (שוב לפרק ולהתחיל מחדש עם צוות מקצועי ושחקנים חדשים)
בגדים יפים בחנויות יוקרה (צ'ארון שרי)
כל הזמן ביחד וכלום לא קרה (עונה וחצי של בלבול בלי ניצחון על מכבי ת"א)"
מקום 1 – מכבי תל אביב – We are the champions (Queen)
במשחקים רבים הקבוצה הזו בכלל לא נראתה שייכת לליגה, אז אחרוג ממנהגי ואבחר לה שיר מחו"ל.
נוסף על כך, מעל לשתי העונות האחרונות מרחפת דמותו של איביץ' שהוכיח שהוא באמת מאמן מעולם אחר.
בית מפתח:
"We are the champions, my friends
And we'll keep on fighting ’til the end (גם אחרי ששברה כל שיא אפשרי, הקבוצה המשיכה לנצח)
We are the champions
We are the champions
No time for losers (גם מיליון הסחות דעת לא עצרו את המכונה)
'Cause we are the champions of the world (כזו דומיננטיות היא באמת משהו עולמי)"
לא מסכימים עם הבחירות? יש לכם רעיון לשירים טובים יותר? בא לכם שאני אהיה הדי ג'יי בבר המצווה של הבן שלכם?? תנו בראש בתגובות 🙂
