מצעד הפזמונים של ליגת העל – סיכום עונת הכדורגל הישראלי בזווית קצת אחרת

עונת ליגת העל הסתיימה אמנם דיי מזמן, אך בין שלל הסיכומים לעונה הרגשתי חוסר בסיכום מזווית קצת שונה. האירוויזיון שנחגג בישראל לא מזמן הסביר לי מה היה חסר לי כל כך… אף פעם לא ראיתי סיכום עונה בשירים!

אז אספתי את “מיטב” המוחות (המוח שלי, יוטיוב וספוטיפיי), גייסתי את מיטב זמרי וזמרות ארצנו (אם כבר סיכום ליגת על, אז שיהיה בעברית) ויצאתי לדרך. הטור יעבור על קבוצות ליגת העל בשנה האחרונה בסדר עולה לפי מיקומן בטבלה בסוף הפלייאוף, מעבר לזה אין באמת חוקים לאיך נבחרו השירים והם יכולים מצד אחד להתרכז רק באירוע אחד שקרה בקבוצה או באמת לתאר את כל העונה במלואה.

כמו כן, על מנת לא להכביד, אכניס לטור רק משפטי/בתי מחץ מהשיר אשר מתאימים לקבוצה אותה הוא מתאר, אבל ממליץ בחום לשמוע את כל השיר ולהבין למה בחרתי דווקא אותו לתאר את העונה של הקבוצה.

חפרתי מספיק, הגיע הזמן לקצת מוזיקה!

 

מקום 14 – בני סכנין (החברים של נטאשה – עכשיו אני)

שיאנית החלפת המאמנים בליגה השנה, וזה בלי להתחשב בכאלה שהיו ואז היו שוב (חואן קרלוס למשל..). עכשיו אני כי ההוא הלך הוא ככל הנראה ה-משפט שיכול לתאר כל מאמן שעבר העונה בסכנין.

משפט/בית מחץ:
“התגעגעתי אז באתי – מגוחך לא השתניתי! (סכנין החליפה 1,743,668 מאמנים השנה, כולם הביאו את אותן תוצאות).
אנשים יפים כמוכם, אף פעם לא ראיתי.
חבל שאני לא בא לעתים יותר קרובות. (דווקא חואן קרלוס בא פעמיים).
התגעגעתי אז באתי לכמה שעות טובות.” (שלום לך גיורגי דרסיליה).

 

מקום 13 – מכבי פ”ת (יעל לוי – בלדה לנאיבית)

יש יותר נאיבית ממכבי פ”ת העונה? קודם כל, לפטר את אלישע בשביל בניון שברח ברגע שהתחיל להצליח. אחרי זה להביא את מגאמדוב לשנייה רק כדי לחזור לזרועות האהוב בעל הקארמה הרעה ביקום. כמו הזמרת שמחכה עד אין קץ לאהוב שהבטיח לחזור, כך חיכו הלוזונים למהפך של גיא כל הדרך לליגה השנייה.

משפט/בית מחץ:

“כולם לך אמרו: אתם זוג משמיים
עכשיו השמיים ריקים, ובינתיים
ארבע בבוקר, השחר מפציע, חושבת אולי הוא (גיא) בכל זאת יגיע…”

 

מקום 12 – מ.ס אשדוד (לוקץ’ – אל תאשימי את הפרו)

כמו לוקץ’, שלקח את אהבתו לפרו כמה צעדים רחוק מדי, כך הגחיכו במ.ס אשדוד את נושא תעודת הפרו של המאמן. הבהלה מעניין התעודה לאחר חודש עבודה של משה אוחיון הזכירה לי את עצמי ביום האחרון של כיתה ו’, חושב על איך אני מסביר להורים שלי את ציוני סוף השנה.

משפט/בית מחץ:

“הפרו הוא חבר
אהבת הפרו
משפחת לוקץ’, אה (או משפחת בן זקן)
אז מה תעשה (אם ההתאחדות לא עושה, למה שמישהו אחר יעשה)
תקליט שיר על זה
שאתה אוהב ת’פרו” (ג’קי אוהב את הפרו, אבי בוחבוט אוהב את הפרו.. כולם אוהבים את הפרו!)

 

מקום 11 – הפועל חיפה (בנזין – התחלה חדשה)

שיר שמדבר על פרידה, על התחלה חדשה, על איש כלוא שרק מחכה לצאת לחופש… וואלה זה שיר על שחקני הפועל חיפה וסוף חוזה! משפטים כמו “שנים אני ואת בתוך מלכודת” מתארים יפה מאוד את הגישה של יואב כץ לחוזים, לא? מזווית אחרת, השיר הזה לגמרי יכל להיות מכתב ההתפטרות של ניר קלינגר העונה.

משפט/בית מחץ:

“אין מחיר לחופש לא יקנו אותי חינם
לא יקחו אותי בכסף אין שום כח בעולם” (לא יקנו, לא יקחו בכסף.. יחכו לסוף החוזה ושוב יגנבו ליואב את השחקן מתחת לאף, כי הוא התעקש להוזיל סעיף חתימה בסך 400 ש”ח).

 

מקום 10 – עירוני קרית שמונה (ג’ירפות – וואו)

הרבה לא יודעים, אבל השיר מדבר על החוויות של הסולן עם בחורה שהייתה מאוד קרה אליו (מקרר). אחרי כמה שנים, הבחורה יצאה מהארון והוא שמע מפרטנרית שלה בדיוק את ההפך עליה (אותו מקרר בגישה כל כך שונה).
אז הרומן בין מאמנים לאיזי שירצקי הוא אותו דבר רק הפוך. כל אחד חושב שהוא הוא זה שיעלה איתו על דרך המלך, רק כדי למצוא את עצמו מחוסר עבודה באמצע/סוף השנה.

משפט/בית מחץ:

“וואו! איזה אבסורד
איזה אבסורד איזה אבסורד (מה, זה לא אבסורד שמאמנים עדיין חושבים שהם יצליחו לעבוד תחתיו?)
אני הרוס..
לא רוצה לריב איתך.. כבר לא רוצה לריב איתך.. כבר לא רוצה..” (לא נשמע כמו כל שיחת סיום עבודה בקריית שמונה?)

 

מקום 9 – הפועל רעננה (הלהקה – שלווה)

עוד עונה עברה, הפועל רעננה שוב איתנו. לפעמים היא תהיה קצת יותר למעלה, לפעמים קצת יותר למטה. מעבר לשורת/בית המחץ, השורה “ליל שבת בלי טעם ובלי ריח” בהחלט מיטיב לסכם את רוב משחקי העונה של הקבוצה. גם המשתתפים בקליפ דיי נראים כאילו הכריחו אותם לראות משחק של רעננה ב-14:30 ביום שבת.

משפט/בית מחץ:

“איזו מן שלוה ולא עושים שום דבר
איזו מן שלוה ועוד שבוע עבר.” (או שבעצם, עוד עונה עברה ולא אנחנו או הם שמנו לב שהם עדיין כאן).

 

מקום 8 – הפועל ת”א (החברים של נטאשה – שברי את הטלוויזיה)

החזרה מהליגה השנייה לוותה בהרבה אופטימיות, הרבה פסימיות, הרבה בכי ורמזי ספורי. מהיכרותי עם לא מעט אוהדי הפועל ת”א, הם היו שוברים את הטלוויזיה בשמחה.

משפט/בית מחץ:

“יש לי אהבה, ים של אהבה, אפילו יש לי קצת כסף, (אבל ממש קצת, כן? וגם כשיש לכו תוציאו אותו מהניסנובים)
אז מאיפה זה בא? מאיפה זה בא? מאיפה בא העצב?
אתה אוהב את הפוזה המלנכולית הזאת – את אומרת (יש מישהו שמאוהב במלנכוליה יותר מאוהדי הפועל תל אביב?)
אתה מחפש ומוצא את זה, אתה מכור, אתה לא יכול אחרת.” (קבוצה שבמשך שנים קידשה את ה 1-0, כנראה לא יכולה בלי הסבל).

 

מקום 7 – בית”ר ירושלים (חוה אלברשטיין – לכל איש יש שם)

דבר ראשון, איזה כיף זה לשלב את חוה אלברשטיין ובית”ר ירושלים במשפט אחד. מעבר לזה, לכל איש יש שם, אלא אם כן הוא נשמע לנו כמו משהו שאנחנו לא אוהבים ואז נשנה לו אותו, או נמציא לו כינוי, או נריב עם הבעלים, או הכל ביחד. איך אפשר להתייחס ברצינות לעונה אחרי כאלה הודעות דוברות של ארגון אוהדים? (ועם חבריי האוהדים השפויים, שהם רוב הקהל, הסליחה).

משפט/בית מחץ:

“לכל איש יש שם, שנתן לו אלוהים, ונתנו לו אביו ואימו” (קודם כל, הוא התנער מאביו וכך גם אנחנו.. מעבר לזה, אנחנו ניתן לו כינוי כי בואו……).

 

מקום 6 – הפועל חדרה (סטטיק ובן אל תבורי – כביש החוף)

קודם כל, חדרה נמצאת על כביש החוף אז כבר זה מסתדר. אבל הרבה מעבר, פשוט תסתכלו על המילים ותראו את הקבוצה. חוץ מזה, העונה הזו של חדרה לגמרי דורשת שיר Feel good כזה. חדרה היא כמו סטטיק ובן אל, אין לכם מושג מה זה או איך זה הגיע לגבהים האלה, אבל איזה כיף תוך כדי.

משפט/בית מחץ:

“על כביש החוף, רוח בשיער שוטפת ת’נוף,
חברה’ מאחורה מדברים בלי סוף, (כל הפרשנים חזו ירידה, הקבוצה סיימה בפלייאוף העליון)
יה יה יה הכל יהיה טוב, (ככה אמר ניסו בתחילת העונה, לא?)
יה יה יה.”

 

מקום 5 – בני יהודה (יוני רכטר – שוב היא כאן)

אני מניח שיוני רכטר התכוון לאהובתו ולא קבוצת כדורגל כשכתב איך בכל פעם היא הולכת וחוזרת והם מתחילים את הכל כמעט כמו מההתחלה. נשמע לכם מוכר? זה מה שיוסי אבוקסיס עשה השנה! מעניין מתי יימאס לו להתחיל כל פעם מחדש.

משפט/בית מחץ:

“כי איתה כמו תמיד אין עבר ואין עתיד (מושאלים, מכירת שחקנים, אין נוער… אין עבר [קרוב] ואין עתיד)
רק הרגע החולף לא חוזר, יפה, כואב (לפעמים גביע, לפעמים פלייאוף עליון.. בסוף חוזרים לאותה נקודת התחלה)
והכל פתאום אחר, מסוער יותר,
מהיר יותר, יפה יותר, אחר”

 

מקום 4 – מכבי נתניה (משינה – אנחנו שניים)

מוכרים את דיא סבע ומאבדים את ערן לוי? נהפוך את גיא מלמד לרונאלדו ואת פאטוס באצ’יראי מפועל בניין לדל פיירו. ברדה ודראפיץ’, דראפיץ’ וברדה, מחצית מחצית, העיקר שאנחנו שניים.

משפט/בית מחץ:

“ואנחנו שניים (ברדראפיץ’)
בטח לא לבד (מעניין אם הם גם גרים יחד באותו בית…)
הו הנה השמיים
מנסים לשלוח יד” (אל הגביע!)

 

מקום 3 – הפועל ב”ש (שמוליק קראוס – איך הגלגל מסתובב)

אחרי שלוש אליפויות, הרגישה הפועל ב”ש איך זה מרגיש כשהגלגל מסתובב ודורס אותך על הדרך. הסיום עוד היה סביר, אבל את השלכות העונה עדיין מרגישים בקבוצה. השחרור המאסיבי של רוב הרכש מהשנה שעברה הוא בעצם ההודאה בכישלון הגדול.

משפט/בית מחץ:

“הצדק והחטא, (שיר צדק והחטא…)
השקר האמת
שמחה שמהולה בעצב
חזק הוא גם חלש (הרוש חזק בנבחרת, אבל שוער שני בב”ש)
ישן טוב כמו חדש (במקרה של הזרים, עדיפים הישנים..)
נדמה הוא גם ממש בעצם”

 

מקום 2 – מכבי חיפה (אסף אמדורסקי – איפה את היום)

השיר כולו מדבר על הגעגוע של הזמר למי שהייתה אהובתו פעם. יש דבר שמתאר יותר את אוהדי מכבי חיפה של היום? כנראה שמקום שני במרחק עצום מהמקום הראשון לא יהיה הדבר שיגרום להם להפסיק לערוג אליה.

משפט/בית מחץ:

“איפה את היום, (ואיפה הקבוצה של פעם..)
איפה את היום.
כמה זמן,
כמה זמן עבר” (כמה זמן עבר מאז האליפות האחרונה???)

 

מקום 1 – מכבי ת”א (עומר אדם ואריסה – תל אביב)

בואו נשלב את מצעד הגאווה וחודש הגאווה שכל כך מזוהים עם העיר, יחד עם הגאווה העצומה שבטח מרגישים אוהדי מכבי תל אביב אחרי העונה הזו. בתור הקבוצה שהשנה שלטה בליגה ושלטה בעירה, היא נושאת את השם תל אביב בגאון. חוץ מזה, איפשהו בשיר מתוארת תחושה של טריפ חיובי מאוד. נדמה לי שככה הרגיש להיות אוהד של הקבוצה השנה.

משפט/בית מחץ:
“עולה לי,
עולה לי,
עולה ולא יורד לי…” (31 הפרש נקודות, 55 שערים הפרש מהשנייה.. יש יותר עולה לי מזה?)

לא מסכימים עם הבחירות? יש לכם רעיון לשירים טובים יותר? בא לכם שאני אהיה הדי ג’יי בבר המצווה של הבן שלכם?? תנו בראש בתגובות 🙂

מצעד הפזמונים

 
   

3 תגובות

  1. Avatar
    מרלון דה חסוס

    מעולה!

  2. Avatar
    דפנסה אי חוסטיסיה

    מעולה

  3. Avatar

    אלוף אתה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח