סנסציה ענקית נרשמה כבר בשמינית גמר גביע העולם -איראן הדיחה את ברזיל!
אם זה היה קורה בכל טורניר אחר או בזמן אחר הכותרת הייתה מעוררת הדי ענק בעולם, בטח כשהטורניר נערך על אדמת דרום אמריקה, אבל הניצחון הזה מתגמד לעומת הפרישה הרשמית של שחקן הפוטסל האגדי, פלקאו.
אל תבינו אותי לא נכון, ניצחון של איראן על ברזיל זה בערך כמו שזלאטן יבקיע שער רגיל, הפועל תבקיע או פורטוגל תיקח את היורו!!!! רגע… טוב, עזבו דוגמאות. גם אם אירן תשחק בטהרן, באיצטדיון אזאדי מלא נגד ההרכב השני של הברזילאים עדיין האיראנים לא יהיו הפייבוריטים, אבל כאמור, זה לא היה מוקד תשומת הלב בערב הזה, אלא הפרישה של השחקן הטוב ביותר בתולדות הענף (בסדר קרציות… יחד עם מנואל טוביאס), השחקן המעוטר ביותר וללא ספק המשפיע ביותר.
אני יכול להבטיח לכם דבר אחד, כמעט כולכם מכירים את "פלה של הפוטסל", רק צריך שיהיה לכם דופק ודף ברשת חברתית, אולי אתם לא מכירים אותו בשם, אבל בטח שבמהלכים, במספרות, בהשחלות וכמובן בבעיטה החופשית האדירה שהקפיץ עם העקב שהטריפה את הרשת בזמנו. אין באמת דרך לתאר זאת, אז הנה הוידאו:
?בעיטה-חופשית-הקפצת-עקב
אבל נגיד שאתם אנשים עם עקרונות, בלי דף ברשת חברתית (או במקרה היותר גרוע בלי דופק) ואתם לא מכירים את פלקאו את ענף הפוטסל… אז מי הוא בעצם? ומה הקשר בין רגל לסל?
בתרגום חופשי הפוטסל הוא כדורגל אולמות (יעני קטרגל) שעובד על עיקרון דומה מאוד לכדורגל הרגיל אבל עם כמה הבדלים קריטיים כשהחוקים הבסיסים הם:
לכל קבוצה יש עד חמישה שחקנים על המגרש (ארבעה שחקני שדה ושוער), המגרש קטן בכשליש ממגרש הכדורגל, הכנסת כדור מהחוץ וקרן נעשית ע"י הרגל. כל עבירה חשובה, על כל עבירה מעל 10 עבירות הקבוצה היריבה תקבל כדור עונשין (אמרתי סל לא?) וכאשר שחקן מקבל אדום, בנוסף להשעיה שלו, הקבוצה מקבלת עונש נוסף ותכניס שחקן אחר רק לאחר 2 דקות, כשהמשחקים משוחקים לרוב באולם סגור.
גם בארצנו הקטנטונת קיימת ליגה ואפילו נבחרת שמדורגת 79 בעולם מתוך 114 לפחות ע"פ futsalworldranking. פוטסל הוא ענף נפרד מהכדורגל ולא מתיימר אפילו להיות ככזה, הוא בא להראות לנו את ה"Ginga Style" שזה כביכול הכדורגל היפה, ההתקפי, היצירתי, מלא בתרגילים והקפצות בכדי "לספק" את הצופה שלא יוכל למצמץ לרגע וישאל את עצמו 'איך לעזאזל הוא עשה את זה?'. אז זה בדיוק פלקאו, שחקן שלא רק יגרום לכם להגיע למשחקים, אלא כזה שיגרום לכם גם לראות את כל המשחק שוב ושוב בהילוכים חוזרים ובסלואו מושן ברגע שתצאו מהאיצטדיון, הוא השחקן שעשה את ההבדל בפוטסל והביא אותו לקדמת הבמה (ובעיקר ליוטיוב) והפרישה שלו בעצם מכריזה באופן רשמי על סיום עידן.
.ועוד בעיטה חופשית
וקצת עליו, הכי חשוב (מבחינתי לפחות) זה שהוא החל את הקריירה בקורינתיאנס (Oh Timão). משם עבר הרבה תחנות למרות (או יותר נכון בגלל) ההצלחה המסחררת במועדוני פוטסל . המועדון שמזוהה איתו ביותר הוא ג'ראגואה (שהבקיע בשורותיו מעל 300 שערים!). מועדון נוסף שהייתה לו איתו מערכת יחסים משמעותית אך הרבה יותר מסובכת היא סאו פאולו, המועדון האהוב עליו. הוא שיחק שם כמעט שנה, ולאחר שלוש שנים נוספות בעולם הפוטסל, הוא הגשים את חלום הילדות שלו והלך לשחק בקבוצת הכדורגל של סאו פאולו, אך לצערו (ולצער האוהדים שתמכו בו לכל אורך הדרך) הוא בילה שם כחצי שנה שבמהלכה לא זכה להרבה קרדיט ודקות משחק מהמאמן (ואגדת העבר) אמרסון ליאו, רק מדי פעם בכדי לתת קצת שואו לקהל, למרות שבסוף העונה הוא היה נחשב כשותף לזכייה בגביע הליברטדורס. תקופה זאת נחשבת כנקודת השפל בקריירה שלו כשלאחריה חזר מיד לפוטסל, והפך שוב לאגדה. הוא ייזכר בעיקר בזכות הקריירה המפוארת בנבחרת, כשהוא ניפץ כל שיא אפשרי וזכה במהלכה בשני גביעי עולם. הקריירה בנבחרת נחשבת לאחת מהסיבות העיקריות בזכותן זכה 4 פעמים בתואר השחקן הטוב בעולם, אך הגיל עושה את שלו וכל התארים בהם זכה לא הספיקו לטורניר הנוכחי.
בסופו של משחקו האחרון בקריירה מספר 12 האגדי אמר:"הייתי מחליף את כל מה שעשיתי מתחילת הטורניר אפילו את השערים שהבקעתי(הבקיע שלושער בהפסד ובכך נהפך למלך שערי הטורניר עם 48 שערים) בתמורה לזכייה בגביע", במילים אחרות פלקאו רצה לתת לברזילאים מתנה אחרונה. אז אולי ההדחה המוקדמת הייתה מאכזבת, אבל ללא ספק שרוב האנשים שהיו במשחק יזכרו אותו כיום שבו פרש השחקן הטוב ביותר בצורה המרגשת ביותר ועם כמה רגעי קסם אחרונים.
.משחק ההדחה
.בקרב פריסטייל נגד שחקני האקדמיה של מנצסטר סיטי
