/מאת נתיב כפרי כותב באתר ג׳יי ספורט
כריסטיאנו רונאלדו כבר לא ילד. בפברואר חגג הפנומן מפורטוגל את יום הולדתו ה-32, וגם הוא יודע כי הקריירה שלו יותר קרובה לסיום מאשר להתחלה. הרבה גבות מורמות העונה הזו לגבי היכולת של כריסטיאנו במדי ריאל. הוא כובש אמנם לא מעט שערים בליגה, אבל העונה ניצול המצבים שלו מתוך מספר הפעמים שהוא בועט למסגרת הוא הרע ביותר מאז הגיע לריאל מדריד לפני 7 וחצי שנים. בליגת האלופות המצב אף רע יותר, והפנומן הבקיע 2 שערים בלבד ב-8 משחקים. מעולם לא קרה שבמדים הלבנים כריסטיאנו לא מצא את הרשת 6 משחקים רצופים במפעל בו זכה כבר 3 פעמים בקריירה. וצריך לזכור, עבור כריסטיאנו רונאלדו ליגת האלופות היא מורשת – עם 95 שערים הוא מלך השערים בכל הזמנים במפעל החשוב באירופה. על כן לא פלא שאוהדי הקבוצה מצפים ממנו ליותר, כלומר לעל אנושי.
בנבחרת, לעומת זאת, הסיפור מעט שונה מאשר בקבוצה. עם 9 שערים, כריסטיאנו הוא המבקיע הפורה ביותר בכל טורניר המוקדמות של מונדיאל 2018, ובכל היבשות. הוא כבש בכל משחק רשמי במדי פורטוגל, והוביל את הנבחרת ל-11 ניצחונות מתוך 12 במשחקי מוקדמות מאז שמונה סנטוס למאמן הנבחרת. בתקופה זו, בכל משחק מוקדמות בו רונאלדו שיחק פורטוגל ניצחה, וההפסד היחיד שלה מול שוויץ היה בלעדיו (כזכור, הוא עדיין החלים מהפציעה שספג בגמר יורו 2016). הפנומן הספיק לכבוש בחמשת משחקיו רביעייה ושני צמדים, והצמד שכבש נגד הונגריה (אותה הונגריה שספגה ממנו שלושער ביורו, שהשאיר את תקוות הזכייה של פורטוגל בחיים) העלה את מאזנו ל-70 שערים במדי הנבחרת.

כריסטיאנו ומסי הם יריבים ייחודיים בתולדות הכדורגל, הפעם הראשונה ששני שחקנים שנכנסו כבר לעשירייה הראשונה של טובי השחקנים בהיסטוריה, משחקים לא רק באותו עידן, אלא גם באותה ליגה, ועל אותם תארים. ולכן ההישגים של כל אחד מהם מואדרים על ידי ההישגים של יריבם. היות וכריסטיאנו מבוגר יותר, יש עליו יותר לחץ – לא רק להשיג את השיאים, אלא לנסות ולשמור עליהם. זו בסופו של דבר תהיה המורשת של כל אחד מהענקים האלה, ועל ההיסטוריה הזו ייחרט השם שלהם. כנראה גם שזו הסיבה האמיתית לכך שרונאלדו ממשיך לקבל ביקורת בעונה בה לעתים הוא נראה איטי יותר, פחות חד ופחות מדויק. יש גם מספרים כדי לעמוד מאחורי הסברה הזו. אבל עונה "בינונית" במושגים של רונאלדו או מסי היא קרוב לוודאי עונה גדולה יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה של ברצלונה וריאל.

מעבר להיותו אגדת כדורגל, כריסטיאנו הוא גם דמות חינוכית שמהווה השראה לצעירים. ערב המשחק נגד הונגריה, יצא הפנומן למפגש מיוחד עם ילדים שחולים במחלות שונות. את המפגש בבית מלון בקאסקייס שבפורטוגל הם לא יישכחו, מתנה שארגן עבורם ארגון "תיירה דה לוס סואניוס", או בעברית "ארץ החלומות". את החלום לפגוש את כוכבה של ריאל מדריד הגשים גם אחד מאוהדיו הוותיקים ביותר, "סבא של רונאלדו" הוא כינויו של בן ה-90 הצעיר בליבו. הוא זכה לחיבוק מלא אושר עם קפטן נבחרת פורטוגל.
אז מה בכל זאת מבדיל את כריסטיאנו מודל 2017 בנבחרת לעומת אותו רונאלדו בקבוצה? בנבחרת פורטוגל כריסטיאנו הוריד מעל גבו את "קוף התארים", אחרי שהניף עם נבחרת פורטוגל את גביע יורו 2016 בקיץ, התואר הראשון בתולדותיה. שם הוא לא רודף אחרי מסי (שגם לו מספר לא מבוטל של שערים במדי ארגנטינה) כפי שהוא עושה זאת בליגה הספרדית, או בתארים (אלא אם יהיה מפגש בין ארגנטינה לפורטוגל במונדיאל הקרוב). מאידך, גם התפקיד שלו בנבחרת חופשי יותר, והנבחרת עובדת בשבילו וסביבו. דוגמה מצוינת היא שיתוף הפעולה שלו עם הכוכב הצעיר אנדרה סילבה, שנחשב חלק מדור זהב חדש שכולל את רפאל גריירו, ז'ואאו מריו וכמובן רנאטו סאנצ'ז שהצטיין במדי הסלסאו ביורו הצרפת. לצידו, סילבה בן ה-21 כבש 5 שערים במוקדמות המונדיאל, ואת השער נגד הונגריה כבש לאחר בניית מהלך וחילוץ כדור של כריסטיאנו רונאלדו בעצמו. בריאל לעומת זאת, יש שרשרת פציעות, סגל משופע בשחקנים שנלחמים על דקות משחק, ואפילו קארים בנזמה עסוק יותר לאחרונה בלחפש את השער בכוח מאשר לפרגן לפורטוגלי.

אין ספק כי הביטחון הוא אולי האלמנט החשוב ביותר עבור מלך שערי ריאל מדריד ופורטוגל בכל הזמנים. רק לפני שנתיים ריאל חידשה לו את החוזה, ואחרי שהיה "עצוב" לדבריו, חזר להיות שמח וגם הפגין שוב את היכולות הגבוהות ביותר שלו. ניתן לראות זאת בהבדל בין רונאלדו של הקבוצה לרונאלדו של הנבחרת. מדובר באותו שחקן, רק שהתחושה היא אחרת. עתה הוא חוזר למדריד לנסות ולהחזיר את כתר האליפות לבלאנקוס ואם הוא יבקיע את שער הניצחון במשחק המכריע של העונה, אף אחד כבר לא ממש יזכור שהיו לו 90 דקות ללא שער בניצחון הביתי 0-3 על לגאנס.