ליגת העל שלנו חוזרת וכדי להכין אתכם לעונת 2018-2019, הבלוגרים שלנו סוקרים את הקבוצות השונות. והפעם, לימור איזנשטיין על החניכים של ניר קלינגר.
ביום שבת-25.8 תחזור לחיינו ליגת העל בכדורגל לעונת 2018/19. לחזות מה הולך לקרות בליגה השנה זה בערך כמו לנסות לנחש מה יהיו המספרים בהגרלת הלוטו. מספר האופציות בלתי מוגבל, הכול עוד יכול להשתנות ולהפתיע עד להישמע הגונג האחרון לעונה ומה שאנחנו רואים עכשיו בהחלט יכול להיות שונה ב-180 מעלות ממה שיקרה במאי.
בחרתי להתמקד בפתיחת העונה של מחזיקת הגביע והקבוצה שהפתיעה את כולנו, הפועל חיפה. מחזיקת הגביע אומנם לא תמשיך את הקמפיין האירופאי שלה, אך אולי זה לטובה. למרות הישגיה המרשימים (גביע המדינה, אלוף האלופים, מסע באירופה), הפועל חיפה היא קבוצה שעדיף לה להתמקד בלחם והחמאה שלה ושל כל קבוצות הליגה – ליגת העל.
מגרש ביתי: אצטדיון סמי עופר
מתקן אימון : בית נגלר (קריית חיים )
במבט לאחור: הישגי שיא ורגעי שפל
4 עונות בליגה לאומית
אליפות המדינה בשנת 1999
4 זכיות בגביע המדינה (1962/1963, 1965/1966, 1973/1974, 2017/2018)
2 זכיות בגביע הטוטו (2000/2001) (2012/2013)
זכייה בגביע הטוטו של הליגה השנייה (1986/19871)
בעונה שעברה: היו כמה אנשים שהרימו גבה, שלא נאמר – הופתעו ונדהמו, כשהבעלים של הפועל חיפה יואב כץ הצהיר שהקבוצה האדומה מהכרמל תתמקד השנה בהגעה לאירופה ואף השתמש במילים אליפות וגביעים, מילים שאוהדי הפועל לא שמעו או חשבו לחלום עליהם. התקשורת ביקרה, אך גם שיבחה, כל ניצחון שהיה בלתי אפשרי, כל טיפוס נוסף בטבלה וכמובן את מאמן הקבוצה ניר קלינגר וחדר ההלבשה המלוכד. הפועל חיפה הלכה וצמחה. לפתע כותרות וחיזור אחרי שחקנים, נראה שהאדום החיפאי חזר לאופנה.
איש המפתח במהפכה הזאת הוא כמובן המאמן ניר קלינגר. קלינגר גילה סבלנות ראויה להערכה לצד כל ההמולה התקשורתית שהתרחשה סביב חוזי השחקנים וסביב שמועות נכונות או לא על גל עזיבות ועל התנהלותו האיטית של כץ. ברצון לחזק את הקבוצה, קלינגר לא נתן לכל הרעש סביב לחדור לחדר ההלבשה והקפיד לשדר עסקים כרגיל. הפועל חיפה תזכור את עונת 17/18 כעונה גדולה, עונת חלומות שמתגשמים וניסים שמתרחשים.
הגיעו: אלמוג בוזגלו (חלוץ) אך יעדר כ-8 חודשים בעקבות קריעת הרצועה הצולבת, שון גולדברג (מגן שמאלי), חן דילמוני (מגן שמאלי), ת'נאסיס פאפאזוגלו (חלוץ), סער פדידה (חלוץ), גיא חדידה (קשר), לירן סרדל (קשר), גיא משפתי (בלם), מאמון קשוע (חלוץ), נס זמיר (קשר),
עזבו: שמואל שיימן (מגן שמאלי הפועל ב"ש), חנן ממן (קשר התקפי הפועל ב"ש), עדן בן בסט (חלוץ הפועל ב"ש), אלון תורג'מן (חלוץ אוסטריה וינה), רוסלן ברסקי (מכבי ת"א)
איך נראה הקיץ? הפועל חיפה, כיאה למעמד שלא הייתה בו שנים, חפצה הייתה לבסס את עצמה כקבוצה חזקה. הסיבוב באירופה הצליח במעט, היא הצליחה לשמור על רוב שלד השחקנים החזק והתחזקה בתפקידים משמעותיים על המגרש – שחקנים שיכולים להביא תוצאות והוכיחו זאת למשל בטורניר אלוף האלופים. בנוסף גם בעמדת המאמן בסופו של דבר נרשמה יציבות. למרות משחקי הכנה לא טובים, מחנה שהסתיים עם קפטן אחד פחות, הדחה מאירופה ופרידה מהירה מדי מאלמוג בוזגלו, הפועל חיפה מגיעה גם העונה עם יכולת לשחזר את הישגי העונה שעברה.
מה יש לנו: חיפה האדומה כאמור מעמידה סגל שמספיק לה לכוון לפלייאוף העליון. בהתחשב בנסיבות המוזכרות לעיל, האדומה מחיפה תצטרך לעבוד קשה יותר (לפחות עד מציאת חיזוק בינואר) ולהתרכז במשימה יותר חשובה – ההמשכיות שלה והביסוס שלה כמועדון ולא כקבוצה קטנה בליגת העל. השאלות כאמור נסבות סביב כמה עניינים: הראשון, איך ישתלבו השחקנים החדשים יחד עם השלד הקיים והאם הם יצרו שוב תלכיד איכותי? איך תשפיע פציעתו של בוזגלו הצעיר על החלק ההתקפי?
סוגיה נוספת בהפועל חיפה היא הבעלים יואב כץ. למרות הגדלת התקציב והתחלת קליטה של מהו הכדורגל הישראלי, נשאלת השאלה האם נמשיך לראות את הצד הישראלי שבו מתעלה על הצד האמריקאי המחושב והלעיתים מעופף שלו? להפועל עדיין יש מספר שחקנים ברמה הגבוהה ביותר שיש לליגת העל שלנו להציע, אבל לא מדובר בסגל שיכול להגיע לרמות שמכבי ת"א או הפועל ב"ש מכוונות אליהן. הסגל של חיפה אמנם מבטיח, אבל צפוי שיהיו בו כמה שינויים עד סוף העונה, אולי אפילו עד לסגירת החלון הנוכחי. מהבחינה הזאת השאלה היא לא איך הקבוצה נראית עכשיו, אלא איך היא תראה באפריל-מאי. הנחישות (ואולי גם קצת כסף) של בעלי הקבוצה היא המצרך הכי חשוב שצריכה הקבוצה כדי להצליח שוב להפתיע מחדש. בעניין הזה, ברכותיי להפועל חיפה על ספונסרים חדשים. תתרגלו להפועל BOGART חיפה בעונה הקרובה.
לשים לב: החלוץ היווני פאפאזוגלו שעד עכשיו מראה שהוא רכש ראוי עם חוזק גופני ומשחק ראש משובח. בנוסף זו תהיה עונת מבחן עבור שון גולדברג שאני מהמרת שיבלוט בצד השמאלי של ההגנה.
תחזית אישית: תחילה כשכל אתרי האינטרנט התחילו לבשר על גל העזיבות וההחתמות של שחקני מפתח, לא פיתחתי ציפיות רבות להמשכיות של הפועל חיפה. טעיתי. באימוני הקבוצה רואים רצינות מכל שחקן בכל עמדה, סדר, ארגון ומאמן של שחקנים שנשאר עם רצון יותר עז ממקום רביעי. הפועל חיפה מכוונת למעלה והתחזית שלי שהיא יכולה להגיע.
לצערנו ולצער אוהדי הפועל והנהלת הפועל אלמוג בוזגלו שהיה אמור להיות האקס פקטור שהפועל חיפה כה הייתה צריכה, סיים את העונה טרם התחילה. על אף זאת, עם התאמצות ואולי מציאת תחליף ראוי בהתקפה בזמן הקצר שנשאר, הפועל חיפה מסוגלת ויש לי הרגשה שגם העונה הרצון יגבור על כל מכשול שיעמוד בדרכה.
בינתיים, האוהדים מתרפקים על זיכרונות העונה הקודמת. חוזרים אחורה ומשחזרים את הזכייה בגביע, המשחקים באירופה, ההצגות בסמי עופר. חוזרים אחורה ומקווים שהקבוצה תמשיך לייצר את הרגעים היפים שהיא חווה כעת. "בעבר להיות אוהד הפועל חיפה היה לדעת שיש לך הרבה יותר אכזבות מאשר שמחות", מסכם אוהד הפועל חיפה אבי. "כשאני רואה את הפועל חיפה של היום משחקת באירופה, מחזיקה גביע, אני גאה שגילינו שביל זהב. ואם אתה מסתכל בעיניים פקוחות, אתה מאמין שוב שיש סיכוי בדורנו שניסע עוד פעם עם הקבוצה הזו לאירופה.".
מי יודע? אולי כבר בעונה הבאה.
