מה הם צריכים לעשות?

ארבעה שחקנים נמצאים בקיץ הזה על צומת דרכים. להלן ניסיון יומרני שלי להציע להם לאן לפנות:

ערן לוי (32)

רזומה: גדל במכבי חיפה, אפילו שיחק קצת בבוגרים. עבר בערך בחצי ליגה – מכבי ת"א, קרית שמונה, הפועל עכו, הפועל אשקלון, רומן קצר עם בית"ר ירושלים – ובעיקר שתי תחנות מרכזיות – הפועל חיפה (בה שיחק בשתי קדנציות נפרדות, רצופות משברים) ומכבי נתניה – קבוצתו האחרונה בה שיחק חמש שנים, עבר פציעה קשה, שרד ירידת ליגה טראומטית והצליח לחזור יחד איתה לליגת העל – בדרך לעונה שעברה, עונת שיא בקריירה עם 10 שערים ו-11 בישולים (מלך האסיסטים של הליגה). אחרי מו"מ לא פשוט החליטו היהלומים לשחרר אותו.

ערן לוי מכבי נתניה
קרדיט לדף הפייסבוק הרשמי של FC Maccabi Netanya – מועדון כדורגל מכבי נתניה

לאן ללכת: מכבי חיפה

כן, אוהדי מכבי חיפה, אתם קוראים נכון. אה, ותפסיקו לזרוק אבנים על המסך, זה חסר טעם. הנה ההסבר – מכבי חיפה כבר שנים מחפשת דרך. היא ניסתה כל מיני דברים; מאמנים זרים וישראלים, הכיסים העמוקים הביאו שחקנים שנחשבים למיטב שקבוצה ישראלית יכולה להשיג – ובכל זאת, מכבי חיפה כבר שבע שנים ללא תואר אליפות. האם יכול להיות שהפיתרון לבעיות של מכבי חיפה – תחושת "הקללה" שרובצת על המועדון, והייאוש הכללי מצד האוהדים – הוא חשיבה מחוץ לקופסא? למה לא ערן לוי, בעצם? אחד שיכול לייצר מצבים מכלום, סופרסטאר ברמת ליגה ישראלית, שחקן של מספרים – ובעיקר, מישהו חסר פחד שכבר הגיע למקומות קשים ובעייתיים הרבה יותר מכפר גלים: הוא שרד את נתניה של תקופת הפירוק, את בית"ר המרוסקת בדמדומי תקופת גאידמק וקורנפיין, אפילו את יואב כץ!

יותר מכל, מה שמכבי חיפה צריכה זה קטר חזק שיוביל אותה. כן, דווקא ערן לוי. האיש שלא מפסיק לחטוף קללות בכל ביקור שלו בסמי עופר, יכול לסמן שינוי. הפנטזיסטיות הבלתי רגילה שלו ממילא מתיישבת על ההיסטוריה של המועדון: עוד סופרסטאר, קצת חצוף אבל מאוד מוכשר, אחד שאוהב לעשות את זה בסטייל. בשביל לוי זו תהיה סגירת מעגל מושלמת לקריירה, בתוספת הדבר הקטן הזה שעדיין חסר לו כדי להפוך לאגדת כדורגל ישראלית אמיתית: אליפות.



עידן ורד (29)

רזומה: גדל במחלקת הנוער של מכבי ת"א. בגיל נוער הוא עבר למחלקת הנוער של הכח עמידר ר"ג (יש לו אפילו כמה הופעות במדי הסגולים בגביע הטוטו), ובהמשך – עבר לבית"ר ירושלים, שאת קבוצת הנוער שלה הוביל לאליפות ב-2007/08, במקביל לדאבל הדורסני של הקבוצה הבוגרת. מהר מאוד הפך להיות שחקן משמעותי בקבוצה הבוגרת, עזר לבית"ר לזכות בגביע ב-2009, וקיץ אחד אחר כך שוחרר ע"י איציק קורנפיין ונמכר למכבי חיפה; דווקא שם, חווה פציעה ממושכת ולא הפגין את הכישרון שלו. הסתובב קצת בעולם (בבלגרד שבסרביה ובאוטווה שבקנדה), רק כדי לחזור לטדי – היה שותף מלא לעונה שעברה, שהיתה נהדרת עבור בית"ר עד השלבים האחרונים. בקיץ 2018, טביב ואוחנה – כמו גאידמק וקורנפיין, שמונה שנים קודם – שמים את ורד על המדף.

עידן ורד, בית"ר ירושלים
Credit to "Idan Vered" Facebook page

לאן ללכת: הפועל ב"ש

אי אפשר לטעות בפתיחת העונה של ב"ש. נכון, הליגה עוד לא התחילה, ובסה"כ ראינו את ב"ש רק בשלושה משחקים מול יריבות רציניות – אבל משהו בב"ש עבר את סף השובע. וקשה להאשים אותם – בפעם האחרונה שקבוצה ישראלית לקחה אליפות רביעית ברציפות, הפועל בלפוריה היתה בליגה הראשונה – ולכן, הפועל ב"ש צריכה לנצל את ההדחה הכואבת שלה מליגת האלופות ולהבין שהיא צריכה משהו אחר. רעננות. ועידן ורד, מעצם הגעתו וגם בסגנון המשחק, משדר רעננות. הגיע הזמן של ב"ש לשחרר את וואקמה, ולתת ל-ורד לפרוח על האגף. למהירות, לכמויות הכישרון ובעיקר לרעב של ורד לדבר.

ורד זכה באליפות אחת אי שם ב2010; הוא היה קרוב יחסית בשנה שעברה, אבל התנאים מסביב מנעו ממנו לגעת שוב בדבר שהוא חולם עליו. זו ההזדמנות הגדולה שלו, רגע לפני שגיל 30 דופק בדלת, להניף עוד צלחת – ולהדליק מחדש את טרנר, בדיוק ברגע המתאים.



גיא חיימוב (32)

רזומה: גדל במחלקת הנוער של מכבי ת"א, אבל אף פעם לא מצא שם את מקומו – הושאל לאין ספור תחנות ביניים (כפ"ס, קרית שמונה, הכח, אפילו אא"ק לרנקה) וכמעט ולא הותיר חותם אצל הצהובים. ב-2013, אחרי עשר שנים שבהם היה שייך למכבי, שוחרר סופית – ועבר לקרית שמונה, איתה זכה בגביע ובתואר "אלוף האלופים" (אחרי שעצר שני פנדלים נגד האקסית מתל אביב). אחרי שלוש עונות בגליל, הוא עובר להפועל ב"ש – וזוכה איתה בשתי אליפויות. בקיץ 2018, בניסיון "להשתדרג" לקראת ליגת האלופות, הפועל ב"ש מחתימה שוער זר – ומוותרת עליו.

לאן ללכת: מכבי ת"א

כי בתכל'ס, אין דרך יותר טובה לסיים את הסיפור הזה. השוער שכל הזמן היה לא מספיק טוב לקבוצה הבוגרת, שנדחק הצידה והושאל למיליון מקומות אחרים, עובר לב"ש – הופך להיות אחת הסיבות המרכזיות לשתי אליפויות רצופות על חשבון מכבי, ואז – דווקא אז ב"ש בוחרת לוותר עליו. היו לה עיניים גדולות מדי, וחיימוב חש לא מוערך. האם זה לא יהיה סיום ראוי, שחיימוב יחזור – מהדלת הראשית, כשוער הבכיר – ויניף עוד צלחת אליפות צהובה?



מאור בוזגלו (30)

רזומה: כזה שמספיק לסרט הוליוודי. הילד שבגיל 14 כבר התאמן עם יובנטוס, ישן באותו חדר עם קארים בנזמה באקדמיה של ליון, עלה לבוגרים במכבי חיפה, גרם לאבא יעקב להסתכסך עם הבעלים, הושאל לבני סכנין והפך לכוכב, עבר למכבי ת"א בעסקה יקרה במיוחד כשהוא רק בן 22, הסתבך בפציעות, נסע עד בלגיה – וחזר להפועל ב"ש, יחד עם אליניב ברדה ועם המהפכה, כדי לקחת שתי אליפויות ולהעניק לה גולים יקרים מפז באירופה – נגד אינטר בסאן סירו, ונגד סאות'המפטון בסט. מאריז. תוך כדי שהוא סובל מפציעה קשה שעבר במדי ב"ש, הוא מחליט לעבור למכבי חיפה, נותן חמש הופעות בבוגרים – ונפצע שוב, באותה ברך, בטרנר, מול הקבוצה שעזב. חיפה ניסתה להציע לו חוזה על מנת שיישאר, אבל בוזגלו לא מרוצה – ומחפש את התחנה הבאה.

בוזגלו לאן

לאן ללכת: בני יהודה

ולא, לא רק בגלל שזה יאפשר בקלות עוד עונה של "הבוזגלוס"… אחרי המון שנים באור הזרקורים (שלא תמיד עשה לו, ולאבא שלו, טוב) – מאור בוזגלו צריך שקט ועבודה מקצועית יסודית. ואת שני אלה, הוא יכול לקבל בשכונה – הרבה פחות סיקור תקשורתי (בטח בהשוואה לשתי אחיותיה התל אביביות), ומאמן שכבר הוכיח את יכולותיו במקסום יכולות של שחקנים: יוסי אבוקסיס. תוסיפו לזה את האח אלמוג, הכרבולת שיכולה לחזור לשיער ותתכתב יפה מאוד עם התרנגול, הקהל החם והמחבק – ובעיקר, בבני יהודה מאור בוזגלו יוכל סוף סוף להרגיש נוח. אחרי 16 שנה עם מקל הנדודים, מטורינו לליון, מירוק לצהוב, מליאז' לב"ש – הגיע הזמן של מאור בוזגלו להרגיש בבית. בני יהודה, מצידה, תרוויח כוכב כדורגל שרעב להצלחה ולאתגר חדש – ואנחנו? אנחנו נרוויח עוד עונה של "הבוזגלוס"…

אלמוג בוזגלו ומאור בוזגלו

Print Friendly, PDF & Email
 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח