פתיחת עונת 2006/2007. וואו, איך הזמן עובר מהר שנהנים. טבילת הרגל בפרמיירליג הייתה מוצלחת. מקום שביעי בטבלה, כרטיס לגביע אופ"א ותואר הקבוצה הכי התקפית באנגליה. עם עונת פתיחה שכזו, פלא שאני מפנטז על אליפות כבר בעונה השנייה?
ההנהלה לעומת זאת, הייתה ריאלית יותר. המצב הכלכלי של הקבוצה היה קשה ונאלצתי להיפטר משחקנים בעלי חוזים גבוהים כדי לשרוד ולהחתים שחקנים זולים במקומם. המשימה שלי הייתה הישארות בליגה. לא יותר. קצת מוזר אחרי עונה בה הגעתי לגביע אופ"א, אבל אולי החבר'ה בהנהלה יודעים משהו שאני לא יודע?
רכש
אייל ברקוביץ', בני מק'ארתי וקלאס יאן הונטלאר, להם היו חוזים גבוהים, נמכרו לכל המרבה במחיר יחד עם מרטין אדאמס, רוברט גרין וגרג או'הלוראן. אלן סמית' מלידס הפך לרכש הראשון שלי העונה וגם לרכש היקר ביותר בהיסטוריה של בוסטון יונייטד- 5 מיליון פאונד. דויד אגאנזו, שבשנת 2006 האמיתית שיחק בבית"ר ירושלים, הצטרף כחלק מהרוטציה בהתקפה. שחקן נבחרת אנגליה לשעבר, דני מילס, הצטרף מפורט וייל הקטנה. הבלם האגדי, פטריק אנדרסון השבדי, הגיע לתת עומק מהספסל בגיל 35 אחרי קריירה מפוארת בברצלונה, והוא לא היה השחקן הכי מבוגר בקבוצה. גם שאקה היסלופ בן ה-37 הצטרף כדי להיות שוער המשנה של רוי קארול.
הרכש הצנוע התווסף לשחקנים שמלווים את הקבוצה כמעט מיומה הראשון כמו דניאל נארדיילו, סקוט האקרבי, מייק דאף וג'יימי ויקטורי, וכמובן לכוכב הגדול, ג'יי ג'יי אוקוצ'ה בן ה-33.
מהלך העונה
כבר בסיבוב הראשון בגביע אופ"א נתקלתי ביריבה הכי קשה שיכולתי לקבל- ולנסיה הספרדית. המשחק הראשון נערך ביורק סטריט גראונד והסתיים בניצחון סנסציוני 2-1 משערים של סמית' ונארדיילו, אך בגומלין במאסטייה כבר חיכתה לי ולנסיה האמיתית, שדרסה אותנו עם ארבעה שערים קלילים בדרך להדחה מוקדמת. בליגה הפסדנו בשלושת המשחקים הראשונים, מה שהוכיח שהחששות המוקדמות של ההנהלה היו מוצדקות. למרות ניצחונות על טוטנהאם, לידס וסטוק, התקשינו להוציא נקודות ובחודש נובמבר היינו מתחת לקו האדום, במקום ה-19, אחרי שהודחנו מגביע הליגה ע"י אברטון. אוקוצ'ה נפצע בתחילת העונה לחודשיים ונראה שבלעדיו הקבוצה פשוט לא מתפקדת.
הכוכב הניגרי חזר להציל את הקבוצה באמצע חודש נובמבר, וכבר במשחקו הראשון מאז הפציעה כבש שלושער מול ווסטהאם שפתח רצף של שישה ניצחונות רצופים, שהספיק כדי להיחלץ מהתחתית הבוערת ולהתמקם במקום טוב באמצע. בסיום הרצף אוקוצ'ה שוב נפצע, ובמהלכו הפסדנו לליברפול, סיטי, ארסנל ואברטון, וגם בגביע לטוטנהאם. ושוב היה זה אוקוצ'ה שחזר להציל את הקבוצה עם עוד שלושער במשחק החזרה שלו, הפעם מול סנדרלנד.
מחודש פברואר ידענו בעיקר ניצחונות, ורק הפסד ביתי למנצ'סטר יונייטד מנע רצף של 11 ניצחונות ברציפות. למחזור הלפני אחרון הגענו מהמקום השביעי, לקרב ראש בראש בחוץ מול צ'לסי שבמקום השישי, שמוביל ישירות לגביע אופ"א (מידלסברו מהמקום השמיני הגיעה לגמר הגביע האנגלי והבטיחה מקום אוטומטי באופ"א).
למרות ההפסד הכואב, המקום השביעי הובטח במחזור האחרון. הכרטיס לאופ"א ברח ממני, אבל בכל זאת בוסטון יונייטד תהיה באירופה בעונה הבאה, בגביע האינטרטוטו.
מלך השערים
גם בעונה בה ירדנו מבחינת כמות השערים, דניאל נארדיילו, גדול חלוצי בוסטון יונייטד בכל הזמנים, היה הכובש המצטיין עם 14 שערי ליגה + 2 בגביעים השונים. סמית' היה קצת מאחוריו עם 15 שערים בכל המסגרות ואוקוצ'ה סגר 13 שערים בסה"כ.
השחקן המצטיין
זו הייתה העונה של ג'יימס נואלס. הקשר השמאלי בן ה-23 כבש עשרה שערים, בישל 12 והפך לשחקן הרכב בנבחרת אנגליה במוקדמות יורו 2008, על חשבון ג'ו קול, אחד השחקנים הטובים במשחק. במקביל הפך גם לקפטן משנה אחרי ג'יימס ויקטורי הוותיק.
מה הלאה?
בסיום העונה התבשרתי ששוב יש הנהלה חדשה במועדון, רק שהפעם היא הצליחה להזרים סכום של 30 מיליון פאונד לקבוצה שמתוכם יוקצה סכום להגדלת האצטדיון. המטרה הראשונה בעונת 2007/2008 תהיה כמובן לזכות בגביע האינטרטוטו ולהעפיל לאופ"א, ולאחר מכן- הופעה היסטורית בליגת האלופות בעונת 08/09.
בנוסף, אביב הקים את קבוצת הפייסבוק ״קהילת המנג׳ר של ישראל״ שם מתאספים כל חובבי משחקי המנג'ר השונים ומפיצים ידע והרבה כיף. אנחנו ממליצים בחום להצטרף.
