מדד העוצמה של ליגת העל – מחזור 16

שפע הנתונים הסטטיסטיים שהמנהלת החלה לספק לנו, מאפשר לנו, אוהדי הכדורגל, לצלול עמוק יותר אל נבכי הנתונים. בעזרת נתונים אלה ובעזרתכם (תודה לכל מי שענה על הסקר) יצרנו אלגוריתם שמעניק לכל קבוצה ניקוד על הביצועים הסטטיסטיים, לכל מדד יש ערך ייחודי רק לו. ככל שהנתונים הסטטיסטיים יהיו טובים יותר כך הניקוד של הקבוצה יהיה גבוה יותר.
(לקריאה נוספת על המדד)

דירוג מדד העוצמה של המחזור ה – 16:

מכבי חיפה ממשיכה להיות מאוד טובה במדד העוצמה, אך יחד עם זאת ממשיכה להפסיד. השבוע חניכיו הזמניים של רוב מאס החזיקו בכדור 63.59% מהזמן, איימו 21 פעמים על השער, רצו 7 ק"מ יותר מיריבתם למרחק כולל של 107.08 ק"מ, הם עשו זאת בעזרת 473 ריצות מהירות (כ – 90 יותר מעכו), מסרו 524 מסירות ב–85% הצלחה וסיפקו 39 כדורי רוחב לרחבה. גם תוספת של 9 קרנות לא הצליחה לעזור לירוקים להבקיע שער והם סופרים כבר 8 משחקים ללא כיבוש בהם השיגו רק נקודה אחת. ובכן, קשה לכבוש כאשר רק 4 איומים הולכים לתוך המסגרת, נמסרות רק 2 מסירות מפתח, השחקנים מצליחים להשלים רק 41% מהדריבלים והשחקנים שמנהלים את המשחק (בגלל שאל קרנאווי התחפש לתאום סיאמי של אלברמן) אלו הם הבלמים שאוהבים למסור מסירות בטוחות בינם לבין עצמם או למגינים שלהם.
אז הציון במדד העוצמה הוא טוב, אבל בטבלת הנקודות המצב מתדרדר וביום עם ראות ממש טובה רואים את התהום ממנה נופלים לליגה הלאומית.

מי שהפתיעה במדד העוצמה היא מ.ס אשדוד שהשיגה את הציון הכי טוב שלה מאז הניצחון במחזור השמיני על בני יהודה. גם הפעם, כמו אז, אשדוד ניצחה לאחר שהבקיעה 2 שערים מתוך 9 איומים. הפעם בנוסף, חניכיו של תורג'מן רצו 117.31 ק"מ (הנתון הגבוה עבורם העונה) במהלכם ביצעו 552 ריצות מהירות (גם הכי גבוה העונה), השיגו 83% דיוק במסירות וסיפקו 27 כדורי רוחב לרחבה. פרט מעניין לגבי הנתונים של אשדוד הוא שהם ניצחו רק 18 מתוך 49 מאבקי אוויר, 37% חלשים מאוד שמחביאים בתוכם שני שערים בנגיחה.

טבלת מדד העוצמה לאחר המחזור ה – 16:

*****

צהוב בצמרת

המחזור הקרוב שייערך באמצע השבוע טומן בחובו מאבקי צמרת אדירים:
הפועל ב"ש (1) נגד בני יהודה (6)
הפועל חיפה (2) נגד בית"ר ירושלים (3)
מכבי ת"א (4) נגד מכבי נתניה (5)

לאחר שבשבוע שעבר ניתחתי את הפועל חיפה ובני יהודה, החלטתי להציב את מכבי ת"א ומכבי נתניה במרכז העניינים. שתי הקבוצות נמצאות בצמרת הגבוהה של מדד העוצמה ובכלל מדובר במאבק מעניין בין הקבוצה של ג'ורדי שאמנם עדיין לא מרשימה, אך רושמת כבר 3 נצחונות רצופים (בהפרש של שער אחד) כשמנגד עומדת קבוצת היהלומנים של דראפיץ' וברדה שלאחר פריחה בעסקי היהלומים, חוו ירידה מסויימת בהיקף הפעילות, אך עושה רושם שהם מצאו את האיזון הנכון עבורם כחברה, שנמצאת עדיין בתהליך הבראה שמתקדם כרגע מאוד טוב ומציגה לראווה שני יהלומים, דיא סבע K 14 (ושערים) והיהלום האפריקאי השני בגודלו שהגיע לארץ (אחרי איגביני יעקובו) עלי מוחמד הניז'רי.

הנתונים הסטטיסטיים אותם נשווה:

מכבי ת"א למרות הכדורגל הלא מרשים שמציגה, נמצאת מרחק 4 נקודות בלבד מהמוליכה הפועל ב"ש. התקווה של המועדון, המאמן קרויף, השחקנים והאוהדים היא שבסוף זה יתחבר גם לכדורגל מהנה יותר, למרות שמסופקני אם מישהו מהם יתלונן במידה והקבוצה תזכה באליפות בעזרת כדורגל פושר. לאורך כל העונה מכבי ת"א, גם במשחקים היותר גרועים שלה, מצליחה לספק נתונים סטטיסטיים טובים מאוד שמציבים אותה במקום השני במדד העוצמה. מהם אותם נתונים, היכן נקודות החוזק של הקבוצה ומהן המקומות בהן היא צריכה להשתפר?

מכבי ת"א מוליכה את טבלת האיומים לשער בליגה כאשר ייצרה עד היום 271 איומים. היא מצליחה למסגר רק 112 מהם (41%), כאשר 26 גם עברו את השוער. החלוקה (ללא פנדלים) כדלהלן: 13 שערים מתוך הרחבה, 2 בנגיחה ו-8 מחוץ לרחבה (הכי הרבה בליגה). אמנם בנטל הכיבוש נושאים מעט שחקנים, אך החלוקה ביניהם די שיוויונית: וידאר ובלקמן עם 6 כיבושים, אצילי עם 5, עטר וריקן עם 4 ואור דסה 1. זוהי כל הרשימה. מצד אחד, כל קבוצה רוצה שיהיה שיוויון בנטל וגם שיוויון בשמחות, זה מקשה על היריבות להתמקד בשחקן היחיד שיכול לכבוש. מצד שני, הרשימה של מכבי ת"א קצרה מדי ובכל אופן לא כל הכובשים יכולים לפתוח במשחק. וידאר הוא הכובש ששיחק את מספר הדקות הגבוה ביותר, אך הוא סבל מהיעדרותו הארוכה מאוד של אלי דסה. ניק בלקמן בהיעדרו של אצילי השתלט על צד ימין של הקישור ומראה עליונות פיזית על שחקני היריבה ורגל שמאל קטלנית ומפתיעה (את ההגנה והשוערים).

הבעיה העיקרית של מכבי ת"א העונה היא חוסר היכולת לפרוץ את ההגנות המתוגברות שמעמידות מולן היריבות. הן מאפשרות לה להחזיק בכדור בממוצע 60.34% ולמסור 588 מסירות בממוצע למשחק, 86% דיוק במסירות הוא מרשים, אך ראינו לאורך לא מעט משחקים וגם מתוך הנתונים של מסירות המפתח שמכבי ת"א מתקשה ליצור מצבי הבקעה עבור חלוציה. רק 94 מסירות מפתח הצליחו להגיע ליעדן, בממוצע רק לאחר 86 מסירות מדויקות מגיעה מסירת מפתח וזה מעט מדי. מכבי ת"א משחקת יותר מדי לרוחב במגרש במקום לעומק.

דור מיכה, שהוא ללא ספק המוסר הכי טוב בקבוצה, הצליח למסור רק 15 מסירות מפתח, אחריו נמצא אצילי שלא משחק כבר חודשיים וחצי עם 12 מסירות מפתח. השלישי ברשימה הוא כנראה גם שחקן המפתח עבור ההתקפה של מכבי ת"א ובעיקר עבור וידאר קיארטנסון. אלי דסה שב סוף כל סוף מהפציעה, למרות שהשלים בסך הכל שלושה משחקים העונה הוא כבר מסר 10 מסירות מפתח ואני גם מוכן להמר שלפחות 9 מהן היו לוידאר.
שימו לב שיש למכבי ת"א 14 בישולים בלבד, כלומר 40% מהשערים הובקעו בגלל פעולות אישיות של שחקנים. כמובן, ככל שאלי דסה יהיה יותר מעורב במשחק ההתקפה ומסירות הרוחב המצוינות שלו יגיעו לתנועה הנפלאה שמרבה לעשות וידאר, גם המספרים הללו יעלו. דסה מסר בשלושה משחקים 23 מסירות רוחב לרחבה וזה לא שמכבי ת"א התעלמה מאספקט זה במשחק עד כה. היא מסרה 397 כאלה (מקום 3 בליגה), אך הם לא יצרו לה את מספר מצבי ההבקעה להם היא ציפתה. כל עוד אצילי שיחק הוא יצר 89 מסירות רוחב, דוידזאדה ממוקם שני עם 49 מסירות רוחב, אך כאשר אלירן עטר משחק, ההזדמנויות של דוידזאדה להעביר את אותן מסירות רוחב מתמעטות.

נקודה נוספת למחשבה עבור ג'ורדי לגבי המשחק ההגנתי של הקשרים שלו – עושה רושם שהשלישייה הטובה ביותר לקבוצה היא שרן ייני, אבי ריקן ודור פרץ. שלושת אלה יכולים לספק לחץ, חילוצים בחצי המגרש של היריבה (12,13,14 בהתאמה) ותיקולים (37, 24, 17 מוצלחים בהתאמה). מן הצד השני, מכבי ת"א איבדה רק 127 פעמים את הכדור בחצי שלה (הכי מעט בליגה), כאשר כאן בולט לרעה באטוקיו עם 12 איבודי כדור בחצי.

מה מכבי נתניה צריכה לעשות?

1. למנוע הנעת כדור לכיוון צד ימין שם נמצאים דסה ובלקמן.
2. לתת למכבי ת"א לשלוט בכדור.
3. למנוע כמה שאפשר את הדריבלים של דור מיכה.

מכבי נתניה קבוצה מיוחדת שמנסה בכל הרכב לשחק את הסגנון שובה העין שלה, שמבוסס על קצב גבוה (490 ריצות מהירות בממוצע), החזקת כדור (56.25%), יציאה במהירות האפשרית קדימה ולאיים לשער ברגע שאפשר (259 איומים). השחקן החשוב ביותר במערך שלה הוא כנראה עלי מוחמד, שבולט בהרבה מאוד נתונים סטטיסטיים כמו מסירות, מסירות מפתח, חילוצים בחצי היריבה, תיקולים ודריבלים. פציעתו מהווה מכה קשה ליהלומים שמגלים שהחיים ללא עלי מוחמד קשים הרבה יותר מלמצוא את ניז'ר במפה.

מכבי נתניה מבליטה בהתקפה שני שחקנים בלבד: דיא סבע וערן לוי. מתוך 259 איומים שייצרה מכבי נתניה על שער יריבותיה שני השחקנים הנ"ל אחראיים ל – 129 מהם (50%). זה לא נגמר בזה. מתוך 127 איומים שהיא מצליחה למסגר, צמד רעים אחראי ל–66 מהם (52%), מתוך 30 השערים שנתנו לטיפת אהבה לרשת, סבע ולוי אוחזים ב – 19 מהם (63%).
כאן לא מסתיים תפקידם של "סבערן". 130 מסירות מפתח יש למכבי נתניה, 63 מהם מסרו הצמד ובנוסף, למרות שמכבי נתניה לא מסתמכת על כדורי רוחב לרחבה (282), ניתן לראות שזאת ההתמחות של ערן לוי עם 88 מסירות רוחב, כאשר דיא סבע מוסיף 44 כאלה משלו.
אז נכון שסבע רץ בממוצע ל – 90 דקות 8.5 ק"מ ולוי רץ בממוצע ל – 90 דקות 8.2 ק"מ, כל עוד אלה המספרים שהם מספקים, למה זה בכלל משנה כמה קילומטרים הם רצים (סבע) והולכים (לוי) על המגרש?

מכבי נתניה לא מבזבזת זמן בהנעת כדור של הבלמים, היא משתדלת להעביר את הכדור במהירות האפשרית לאולסק ומוחמד (כאשר משחק) כדי שיתחילו את משחק ההתקפה, שני אלה הם המוסרים המובילים של הקבוצה. לנתניה יש בממוצע 507 מסירות למשחק כאשר 420 מהן מדויקות (83%), היתרון הגדול של נתניה הוא שהיא מצליחה לייצר מסירת מפתח לאחר 52 מסירות מדויקות. מלבד סבע ולוי בולטים כאן גם אביב אברהם ועלי מוחמד.
מתוך 26 שערים שכבשה נתניה (בלי פנדלים ועצמי) 22 הגיעו כתוצאה מבישול (85%!), תוצר של קבוצה מאומנת ומפרגנת.

אולסק ומוחמד הם גם המתקלים המובילים, מוחמד עם 45 תיקולים מוצלחים ואולסק עם 40 תיקולים טובים ובנוסף הם חילצו 47 כדורים בחצי היריבה. מכיוון שמוחמד הוא הקשר 50 – 50 נתניה מאבדת בגלל חסרונו גם את יתרון הדריבל שהוא מביא עימו.
האם אביב אברהם הוא המחפה ההתקפי של עלי מוחמד? הוא בטוח האופצייה הטובה ביותר עבור דראפיץ' וברדה עם 2 שערים, 3 בישולים, 20 מסירות מפתח, 15 כדורי רוחב, 26 דריבלים מוצלחים ו–14 חילוצי כדור בחצי היריבה.

מה מכבי ת"א צריכה לעשות?

1. ללחוץ בחצי המגרש של נתניה ולגרום לאיבודים.
2. נתניה נוטה לאפשר משחק אגפים ומסירות רוחב (343), לפנות לדסה ודוידזאדה את הקו.
3. לדחוק את ערן לוי למרכז המגרש, שלא ימסור כדורי רוחב לרחבה.

טבלת הנתונים הסטטיסטיים של המשחק בסיבוב הראשון:

שימו לב:
# זה המשחק היחיד העונה בו למכבי ת"א לא היה יתרון בהחזקת הכדור.
# ערן לוי לא שיחק.