כל מי שמכיר אותי יודע שאני ומר ארסן זה לא סיפור אהבה. רוב האנשים לא מבינים מה יש לי נגד הצרפתי המעונב, איך אני מרשה לעצמי לדבר על מאמן אחר כשארסן מוביל אותי כל שנה למקום טוב בליגה ומי אני בכלל שאני מתיימר להבין בכדורגל?
ובכן הם צודקים. ארסן ונגר הוא גאון כדורגל, אחד הגדולים בדורו, הייתי נותן לו לנהל מחלקת נוער או להיות סקאוט ראשי, אבל להיות מאמן של מועדון שמתיימר להיות מועמד שנה אחר שנה לאליפות הפרמייר ליג זה כבר עניין אחר לגמרי ואת החולשה שלו ושל שחקניו היה ניתן לראות בבירור במשחק מול צ׳לסי, אליו התותחנים הגיעו לא מוכנים.
אין שחקן שהיה סביר על המגרש מהצד של ארסנל. חס וחלילה טוב ובטוח שרחוק מלהיות מצוין. פשוט אף שחקן של ארסנל לא הופיע למשחק והם משלימים משחק שלישי ברציפות שאליו הם אינם מופיעים – פיגור שהופך ליתרון שלבסוף נהפך לתיקו בדקה ה-90 באנפילד, 0-0 משמים בבריטניה סטדיום והיום. בינתיים לסטר, שקצת איבדה גובה, חזרה לנצח, מנצ׳סטר סיטי חזרה פעמיים מפיגור מול ווסטהאם ואותה ארסנל, שניצחה את מנצ׳סטר סיטי רגע לפני הבוקסינג דיי, סיימה עם שתי נקודות מתוך תשע אפשריות וירדה למקום השלישי.
איך זה קרה? למה ארסנל ירדה למקום השלישי? ישנן מספר תשובות שכולן קושרות את המועדון למסקנה אחת.
התשובה הראשונה היא חוסר יציבות. לנצח את הסיטי ולהיות מובסים לסאות׳המפטון זו מעידה. תיקו אחרי תיקו זו מעידה (1-1 מול נוריץ׳, 1-1 מול טוטנהאם) והנה, בחודשיים וחצי ארסנל איבדה 11 נקודות למרות ניצחונות הירואיים שבזכותם הם כבר הגיעו למקום הראשון בליגה ולשמינית גמר ליגת האלופות. חוסר היציבות האופיינית לארסנל אינה חדשה לאיש, בדיוק כמו לפני שנתיים כשארסנל הייתה אלופת החורף וסיימה במקום הרביעי, כך גם השנה. הבחורים כבר היו במקום הראשון אך איבדו אותו.
התשובה השניה היא ניהול משחק חלש של המאמן. דוגמה קלאסית לניהול כושל הייתה במשחק מול צ׳לסי – השחקן הכי גבוה של ארסנל נפל לתרמית של דייגו קוסטה ויצא באדום, המשמעות הישירה היא שארסנל תסתגר, תתבסס על מצבים חופשיים ומתפרצות. מי הכי מתאים למצבים חופשיים אתם שואלים? כמובן שהחלוץ אוליבייה ג׳ירו שהוא הנוגח הטוב ביותר של התותחנים. ומי יצא בחילוף שגם האוהדים באמירויות התרעמו עליו? אותו אוליבייה, האיש שבטוח יכול היה לנגוח טוב יותר מקמפבל או וולקוט, אך ארסן רצה מהירות, לעקוץ, להסתגר. להוציא תיקו. אתם כבר יודעים שהוא נכשל במשימה.
דוגמה קלאסית נוספת של חוסר ההכנה של ארסנל נלמדת בשיעורי קוגניציה של המוח. זהו שלב הנקרא התאמה או הטמעה. האדם ומוחו סופגים את הסביבה וצריכים להגיב. הטמעה היא הליכה על העקרונות, בסיס מחשבתי חזק ואמונה שהדרך הנכונה היא הדרך המוכרת. התאמה היא תגובה אינסטינקטיבית למצב, תפישה שונה של המציאות ואמונה שהתגובה למצב הקיים תהיה יותר טובה בעקבות המחסור בפתרונות קיימים. במקרה של קבוצת כדורגל המאמן הוא המוח, הוא מחליט האם להאמין בעקרונות או להתאים את הקבוצה לסיטואציה. ארסן ונגר הוא מלך ההטמעה, אין מאמן בעולם שמאמין יותר ביכולות הקבוצה שלו. האיש לא מוכן לשקול שינוי במבנה של הקבוצה, גם אם זה תלוי בהפסד. או הפסדים. אפילו אני מוכן לבלוע את החילוף של ג׳ירו כל עוד הקבוצה משתנה בהתאם, אך להמשיך להרים קרנות מול ההגנה הגבוהה בליגה זו הגזמה. זו לא אמונה, זו אמונה עיוורת. אך יותר מזה, המשחק של צ׳לסי, במיוחד מול ארסנל, מתבסס על שיטה מאוד פשוטה. דייגו קוסטה יעשה צרות, שחקני השדה יחפשו אותו בכל מחיר והוא מתישהו ישיג בדיוק את מה שהוא רוצה. צ׳לסי עשו התאמות למשחק של ארסנל, ארסנל האמינו בעצמם. חוס הידינק עוד הספיק לחוס על ארסנל ב-70 הדקות שנותרו לתותחנים להיות בעשרה שחקנים. ההטמעה כשלה, בפעם המי יודע כמה.
תשובה נוספת היא חוסר הכניעה של ונגר לתכתיבי הכדורגל העכשויים, קרי ״ארסן בחייאת מה עם רכש? נחנקנו!״. לארסנל סגל קצר בצורה מפחידה. פלאמיני כבר הודח ממילאן עקב חוסר קשר לענף, ארטטה כבר לא יועיל למשחק לא משנה מה הוא יעשה, רוזיצקי מפורק לחלוטין והרשימה הכושלת מתארכת עד אין קץ. אנחנו אוהדי ארסנל כלל לא רוצים רכש מאסיבי כמו של מנצ׳סטר סיטי או יונייטד של השנתיים האחרונות, אנחנו מבקשים שחקנים שיוכלו לעלות מהספסל ולעשות את השינוי המיוחל. מאסנו בספסל מעייף ופצוע, נמאס לנו להיות הבדיחה של החובשים. קצה נפשנו בסגל מותש שהחילופים הקבועים, בדקות הקבועות, כמעט ולא מועילים במשחק. אז התשובות ששטחתי הן אמנם דעה אישית שלי בלבד, אך קשה להתעלם מהן. ארסן ונגר נראה זקן, עייף, חסר יכולת להגיב במהירות ובעיקר, הוא נראה מחפש תירוצים לאיבוד הנקודות הבא. על ארסנל להביא מאמן חדש שיפיח תקווה בקבוצה הלונדונית. אחד כמו קלופ שמתלהב וקופץ על שחקניו, אחד כמו סימאונה שמצוי בכושר זהה לאחרון שחקניו, אחד כמו פפ גוארדיולה שינתח במהירות את המצב ויגיב בצורה מוצלחת. בינינו? הייתי גם מתפשר על רוברטו מרטינס… ארסן, מספיק. תפרוש בכבוד.
