דווקא במקום הקשה ביותר באירופה, בבלארוס, המדינה היחידה ביבשת שהדמוקרטיה המערבית המוכרת לא חלחלה אליה ולו במעט, צומח לו ניצוץ חדש של תקווה שמקורו הוא, איך לא, מהכדורגל. לניצוץ זה קוראים דינאמו ברסט.
תתארו לכם עולם בו בכל פינה בחייכם שולט שלטון טוטליטרי, מבית הנבחרים ועד לקצה תרבות הפנאי. מהקרב על כס הנשיאות ועד לזה שבמגרש הכדורגל ישנו רק מנצח אחד, שליט אחד שאין שני לו. בבלארוס אין מקום לסנסציות או לסינדרלות, זו המציאות אליה התרגלו תושבי "רוסיה הלבנה" מיום קריסת ברית המועצות. את אלכסנדר לוקשנקו, הדיקטטור האחרון באירופה שמכהן כבר 26 שנים כנשיא המדינה, ספק אם מישהו יצליח להדיח מכיסאו, את באטה בוריסוב, אלופת הליגה כבר 13 שנים ברציפות, יכול להיות מאד שכן, ובקרוב.
בניגוד מוחלט לכל שאר הליגות באירופה, נדמה שבבלארוס ישנה קבוצה אחת ויחידה – באטה בוריסוב. היא היחידה שזוכה לגעת בתהילה ולצאת מהמציאות העגומה בבלארוס אל הבמות הכי גדולות באירופה, מהסן ממס ועד לאליאנץ ארנה ואף להצליח לפעמים לייצג את בלארוס בכבוד.
מאז שהפכה לשליטה הרשמית של הליגה הראשונה, באטה נהייתה השם הכי גדול בספורט הלאומי, למעט נבחרת ההתעמלות האומנותית כמובן. כל כוכבי הכדורגל הבלארוסים, כדוגמת אלכסנדר חלב, גדלו ופרחו בה. תנאי המגרש הביתי של באטה, הבוריסוב ארנה וכן מזג האוויר הנוקשה והאפרורי שקיים במרכז בלארוס, הפכו את הצהובים-כחולים לחברי קבע בשלב הבתים של ליגת האלופות.
קבוצות מבולגריה, אוסטריה ואפילו עירוני קריית שמונה מישראל, הודחו בזו אחר זו על ידי באטה. אך לאחר 4 שנים שחונות בזירה האירופית, נראה שחוסר ההצלחה מחלחל גם אל הזירה המקומית בה נהגה באטה לשלוט בגאון, כאשר מי שעשויה לצאת, ובצדק, בתור המרוויחה הגדולה של הסיפור היא דינאמו ברסט הקטנה.
אז מי את דינאמו ברסט? בגדול שועלת הגביעים של בלארוס בעשור וחצי האחרון, במהלכו הניפה שלושה במספר. שלושת הגביעים הללו היו התארים היחידים של המועדון מהעיר הקטנה השוכנת על שפת נהר הבוג. ברסט תמיד היה מועדון קטן ממזרח אירופה שמחפש את עצמו, כזה שמחליף שמות כמו גרביים ומתפרק ונבנה מחדש כבר כמעט ארבעה עשורים.
אך בשנים האחרונות חלה נקודת המפנה בסיפור של התכולים מברסט. מראדונה, מפתיע כהרגלו, הכריז שהוא עומד להשקיע במועדון, הקבוצה עברה מיתוג מחדש והכסף הגדול מאיחוד האמירויות ומחברת התעופה הלאומית התחיל לזרום. כמאמר הקלישאה עם האוכל בא התיאבון, אך יותר חשוב מהתיאבון, באה גם התובנה שהמפלצת מבוריסוב אינה כה מפחידה, ועם הסגל הנכון ניתן יהיה להאפיל עליה, אפילו בקרב על האליפות.
ואכן, לאחר 27 שנים, דינמו ברסט הקטנה, שמעולם לא הניפה תואר אליפות, הצליחה להתברג בין שלושת המקומות הראשונים. העונה, הסיפור הפך שונה לגמרי – כבר משריקת הפתיחה של העונה בחודש מרץ האחרון, ברסט הניחה בצד את המחמאות וההתנצלויות ושלחה איתות לליגה כבר במחזור השלישי כשניצחה ניצחון קטן ומספק את באטה בחוץ. לאורך כל הדרך המערך ההתקפי של מרסאל ליסזקה הוכיח את עצמו – שלישיות, רביעיות וחמישיות מכל הבא ליד. מבול של שערים נכבש לכל אחת מקבוצות הליגה וכעת ניצבת דינמו ברסט במקום הראשון בפער של שבע נקודות על האלופה הנצחית, כשנותרו עוד חמישה מחזורים עד תום העונה.
דינאמו ברסט משחקת בחודשים האחרונים כדורגל טכני, יעיל ומסחרר וברמות הכי גבוהות שיש, בעיקר בזכות הסקוררים הבלארוסים לאפטב וקפטן הקבוצה ניחאיצ'יק שחתומים יחד על כ-40 שערי זכות העונה וכן בזכות מחלקת הרכש והסקאוטינג בברסט שהנחיתה בעיר הקטנטנה את דניס דוארטה הכישרון הפורטוגלי הצעיר ואת אולכסנדר נואיקוק מגן הבית של שחטאר דונייצק.
השילוש הקדוש בין טכניקה עדינה, יעילות מופתית וקצב מסחרר, מזוהה בעיקר עם קבוצות כמו זניט, שחטאר או הכוכב האדום בחלק הקר והמזרחי של היבשת. עם כדורגל שכזה, אפשר רק לדמיין מה יעשו חניכיו של מרסאל ליסזקה הצ'כי כשינסו את כוחם במפעל אירופאי, לראשונה בתולדות המועדון.
זו תהיה הונאה אם אצייר לכם תמונה רומנטית וצבעונית על מהפך אדיר שיזעזע את בלארוס. אפילו במידה שדינאמו ברסט לא תבעט בדלי ותזכה באליפות ראשונה והיסטורית, ספק אם כבר בעונה הבאה באטה לא תלמד מהטעויות שעשתה בעונה הנוכחית – חטא השאננות ובחירת הזרים השגויה, תתעשת על עצמה ותשיב לחיקה את הצלחת.
זכייה אפשרית של דינאמו ברסט לא תגרום לליגה הבלארוסית להפוך חלילה ליותר אטרקטיבית, את הציון אפס בשיווק וביצירת עניין אפילו אצל האחות הגדולה רוסיה, היא תמשיך לקבל. אך במציאות העגומה שיש בבלארוס, גם מרד קטנטן ומינורי שכזה עשוי להפיח תקווה בליבם של אלפי אוהדים ורבבות אזרחים, ורק בגלל תקווה קטנה זו שווה לעקוב ולהחזיק אצבעות שהסנסציה הקטנה, אך הכה גדולה הזו, אכן תתממש.
לגבי בוריסוב שחכו לציין גם את הניצחונות על ליל ,באווריה הגרמנית ורומא