הערב המושלם של מכבי חיפה מול הפועל תל אביב היה תאווה לעיניים לאוהדיה והאוהדים הניטראליים, אבל רק המחיש את גודל האכזבה על ההפסד העגום להפועל כפ"ס בשבת. איך בתוך שלושה ימים קבוצה מראה כזה הבדל באינטנסיביות וביכולת?
דובר רבות על המחציות השניות של הטובות של מכבי חיפה לעומת הקושי לפצח את ההגנה בחצי הראשון, על אחוזי הכיבוש המטורפים בחצי השני (36 מתוך 51, 70.5%!), על הבליצים שלה, ברגע שהיא משתחררת. ראיתי את המשחק ביחד עם חבר, והוא אמר שמי יודע איך המשחק היה נראה בלי השער הראשון המהיר של נטע לביא. אז עניתי לו מהמותן: "ככה זה מכבי חיפה העונה, או שהיא כובשת אפס, או שלוש."
אז אחרי השליפה, החלטתי ללכת לבדוק קצת את המספרים ולהבין כמה זה נכון. מכבי חיפה כבשה מול הפועל תל אביב חמישייה לראשונה העונה, ומסתבר שזה שווה למספר הפעמים שהיא כבשה העונה… שער אחד. רק במשחק נגד בני יהודה היא סיימה את לוח התוצאות עם 1 בטור הזכות. 4 פעמים היא לא כבשה בכלל, 5 פעמים צמד, 9 פעמים שלישייה ופעמיים רביעייה. מכבי ת"א לצורך השוואה, גם כן לא כבשה ב-4 משחקים וסיימה 6 נוספים עם שער אחד בלבד.
אתה מתחיל לאט לאט ואז מגביר את הקצב
למכבי חיפה יש את הכלים ההתקפיים כנראה הטובים ביותר. כתבתי קצת על הכלים האלו אחרי המחזור העשירי בטור "רצים להתקפה". אבל למכבי חיפה לוקח זמן לשים את הגול הראשון. כמה זמן? 48 דקות בממוצע לפני שהיא עולה על לוח התוצאות, שזה בעצם במחצית השנייה. הפצצה של נטע לביא הייתה השער הכי מוקדם שלה העונה, שהקדים את ההישג של אותו לביא מול הפועל ב"ש במחזור ה-13, ואכן, חיפה כבשה רק ב-8 מתוך 22 משחקיה העונה ב-45 הדקות הראשונות.
אבל מצד שני, ברגע שהיא משיגה אותו, המשחק נפתח, היריבה לרוב מבינה שאם היא רוצה לצאת עם נקודות היא צריכה קצת לשחק, וגם הכושר הגופני העודף של הירוקים לבסוף מכריע את היריבות. חוץ ממקרה אחד, כשמכבי חיפה שמה את הראשון, היא גם שמה אחריו עוד שערים. 22 דקות בממוצע עד השני, ועוד 23 בממוצע עד השלישי כשהוא מגיע. כלומר, לוקח לה פחות מחצי מהזמן שלקח לה להבקיע את הראשון, עד שהיא מבקיעה את השערים הבאים. דיברנו על הכח שלה במחצית השנייה – רק במשחק אחד שבו כבשה, מכבי חיפה לא הבקיעה שער במחצית השנייה, זה קרה בניצחון 0-2 על הפועל ב"ש.
אצל מכבי ת"א המצב שונה, הדקה הממוצעת שבה היא כובשת את השער הראשון היא דקה 43', אמנם לא משמעותית פחות מחיפה, אבל בממוצע לפני ההפסקה – במרבית הפעמים כשהיא משנה את לוח התוצאות, היא עושה את זה כבר בחצי הראשון, ב-15 מ-22 משחקים.
מצד שני, רק פעמיים הצהובים כבשו צמד לפני ההפסקה, בעוד שחיפה עשתה את זה כבר שש פעמים. סה"כ לחיפה 15 שערים לפני השריקה להפסקה, למכבי ת"א יש 17, אבל ככה זה כשיש לך הגנה שסופגת כמעט רבע שער למשחק. אתה לא צריך למהר כל כך לכבוש, ובממוצע, מכבי ת"א משיגה את השער השני 35' דקות אחרי שהשיגה את הראשון, כמעט כמו הזמן שלוקח לה להבקיע אחד.
אז כן, מכבי חיפה לא מסוגלת לתת כזו הצגה בכל מחזור והרבה פעמים היא נתקעת, ולוקח לה זמן לפצח את הגנת היריב. אבל יש לה את הכלים לעשות על זה וברגע שזה קורה, תדעו שיש עוד גולים בדרך. מה התחושות שלי לגבי הסיכוי לאליפות? עדיין פסימי, במיוחד לאחר ההפסד לכפ"ס, וההתעוררות ההתקפית של מכבי ת"א בראשות אצילי ויונתן כהן. אבל הפאנצ'רים של מכבי ת"א לפעמים ותצוגות כמו כאלו של הירוקים מול הפועל ת"א, נותנים לי את האמונה שזה עוד יכול לקרות.
