אז אתמול רשמית סיימו כל הליגיונרים את העונה שלהם, לא מעט מהם סיימו אותה עם תארים, וכמה עם אכזבה גדולה. הטור הזה יתמקד רק בשחקנים המובילים החודש ובכל הליגיונרים שלא נכנסו לחמישייה המובילה בסיכום הכולל. טור מסכם לחמישייה המובילה יגיע בהמשך,
אבל עכשיו לנבחרי החודש, והם יעלו זוגות זוגות
מקום 4-5 – (4)תומר חמד, ברייטון (4.79 נקודות למשחק, 33.5 נקודות, 4 שערים, 6 משחקים)
(5) בירם כיאל, ברייטון (4.71 למשחק, 33 נקודות, 2 בישולים, 7 משחקים)
הם לא סיימו בשלישייה הראשונה החודש, אבל חייבים להתייחס אליהם. חמד התחיל את החודש הזה נהדר עם שלושער מול פולהאם ולאחר מכן הוסיף אחד מול צ'רלטון, כשגם בירם זכה לכבוד ענקי כשקיבל את תואר שחקן העונה של הקבוצה על פי בחירת האוהדים. אבל הצמד סיים אותה עם טעם רע מאוד. ברייטון, למרות עונה מדהימה, לא הצליחה להעפיל לפרמיירליג, כשרק בגלל הפרש שערים לא העפילה אוטומטית. האכזבה של חמד הייתה כפולה כשנפצע במשחק הפלייאוף הראשון כבר במחצית הראשונה, והוא בהחלט היה חסר לקבוצתו בגומלין בפלייאוף מול שפילד.
מקום 2 – מונאס דאבור, גראסהופרס (5.11 נקודות למשחק, 46 נקודות, 4 שערים, 9 משחקים)
נקפוץ רגע למקום השני (תבינו בהמשך למה) ובאמת שכבר אין מה להגיד עוד על מונאס, ב-4 מתוך 8 הדירוגים החודשיים הוא זכה במקום הראשון ובפעמיים נוספות פשוט לא נטל חלק בגלל פגרה בשוויץ. את החודש האחרון הוא כמעט סיים ראשון וקינח עם ארבעה שערים נוספים שהבטיחו לו את תואר מלך השערים הנכסף, רגע לפני המעבר לרד בול זלצבורג
מקום 1 ו-3 – (3) רמי גרשון, גנט (5 למשחק, 40 נקודות, 3 פעמים שער נקי ב-8 משחקים)
(1) קני סייף, גנט (5.38 למשחק, 43 נקודות, שני שערים ב-8 משחקים)
עבור רמי גרשון זוהי רק סוכריה קטנה שממתיקה עונה מבאסת שמרובה נעדר בגלל פציעה. מאז שהוא כשיר הוא לא זז מההרכב ובשני המשחקים האחרונים עזר לקבוצה לשמור על רשת נקייה, אבל הקבוצה שהפתיעה אשתקד עם אליפות היסטורית והשנה עם שמינית גמר אלופות מסיימת רק שלישית את העונה. עבור סייף מנגד העונה הזאת הייתה תעודת בגרות, לאחר שהתנדנד מרבית העונה בין ההרכב לספסל, סייף תפס מקום של קבע בהרכב בפלייאוף ואת ההערכה העצומה אליו ניתן היה לראות כשניגש לבעוט פנדל במשחק הגורלי של הקבוצה מול אנדרלכט, לאחר שהוכשל בעצמו.
אז זה הזמן לסכם את העונה של חלק מהליגיונרים שלנו:
נשארו מחוץ לעשירייה – אופיר מרציאנו, לוטם זינו, עידן ורד, מוחמד גאדיר, גל שיש ואייל גולסה עזבו את הקבוצות שלהן באמצע העונה או שפשוט לא שיחקו מספיק בכדי להיות רלוונטיים בדירוג.
על רמי גרשון כבר דיברנו, שותף רק ב-13 משחקים העונה בגלל פציעה קשה. עוד שחקן שכיכב בבלגיה אשתקד ונשאר מחוץ לעשירייה הוא ליאור רפאלוב. בדקות ששיחק היה מעולה והספיק לכבוש שבעה שערים ולבשל ארבעה ולהיות משמעותי בדהירה של קלאב ברוז' לאליפות ראשונה מזה יותר מעשור. אבל כאמור, שיחק רק ב-15 משחקים העונה ובשנה הבאה יקווה לעשות עוד קפיצת מדרגה כשהקבוצה תשחק בשלב הבתים של ליגת האלופות.
עוד אחד שהיה פצוע יותר מדי ופספס את העשירייה ממש בטיפה הוא הנציג היחיד שלנו באחת מחמשת הליגות הבכירות, אלמוג כהן. אבל אם יהיה כשיר בעונה הבאה, נראה אותו הרבה יותר גבוה. מאז שחזר לקו הבריאות הוא מזגזג בין הספסל להרכב של אינגולשטאט בעונת הבכורה שלה בליגה הראשונה. אבל כהן תמיד רושם דקות, כפי שעשה ב-15 המשחקים האחרונים של העונה. כהן גורף מחמאות ובדרך כלל הקבוצה שלו נראית טוב יותר כשהוא משחק.
ועכשיו למקומות 6-10
- עומר דמארי, רד בול זלצבורג (2.1 נקודות למשחק, 78 נקודות, 4 שערים ו-4 בישולים)
ללא ספק הליגיונר המאכזב ביותר העונה. החלוץ כבש רק 4 פעמים העונה ובישל 4 פעמים במדי אלופת אוסטריה ולמעשה לא נספר בכלל על ידי אוסקר גארסיה שהגיע באמצע העונה. היו לו מספר פציעות שקצת פגעו בו, אבל בסופו של דבר נראה שהוא בדרך חזרה לישראל בעונה הבאה. העולה החדש לבונדסליגה, רד בול לייפציג, המחזיקה בכרטיס השחקן שלו, לא צפויה להחזיר אותו מהשאלה.
- רועי קהת, אוסטריה וינה (2.3 נקודות למשחק, 88 נקודות, שער אחד ו-7 בישולים)
עונת בכורה לא רעה בכלל לקשר הצעיר. קהת גם כן סבל מפציעות לאורך העונה, וזז בין ההרכב לספסל. הקבוצה שלו סיימה במקום השלישי המכובד, אחרי ששנה לפני כן סיימה במקום ה-7. קהת שותף בקצת פחות מחצי מהדקות של הקבוצה העונה, ושנה הבאה הוא יקווה לעשות את קפיצת מדרגה.
- מרואן קבהה, מאריבור (2.7 נקודות למשחק, 102 נקודות, שני שערים ו-4 בישולים)
בשקט בשקט קבהה וחברו לקבוצה, סינטיהו סולליך (שלא נכנס לעשירייה) נתנו אחלה עונה בסלובניה. אמנם הקבוצה שלהם עברה שנה קטסטרופלית כשאיבדה אליפות לראשונה אחרי 5 שנים וגם הודחה בסיבוב הראשון באירופה, אבל לפחות הם קינחו בגביע כשקבהה כובש מבישול של סולליך. מרואן קיבל תפקיד משמעותי במרכז המגרש וסלאליך, שבדרך כלל עולה כמחליף, מסיים עם שבעה שערים. שני השחקנים הללו בהחלט יכולים לחזק את הקבוצות הבכירות בארץ בעונה הבאה, אבל גם אם יישארו בסלובניה לא יהיה להם רע.
- קני סייף, גנט (3.11 נקודות למשחק, 168 נקודות, שבעה שערים, בישול אחד)
אולי הליגיונר המפתיע ביותר שלנו שתפס מקום משמעותי בסגל של אלופת בלגיה היוצאת, גם בשלבים המכריעים בליגת האלופות. דיברנו כבר על ההתקדמות שלו בסיכום החודשי ואם ימשיך כך בעונה הבאה אולי גם נראה אותו מדורג גבוה יותר.
- ביברס נאתכו, צסק"א מוסקבה (3.14 נקודות למשחק, 141 נקודות, 2 שערים, 2 בישולים)
עונה מאכזבת וקשה לנאתכו, הליגיונר המצטיין של העונה הקודמת. היו כמה נסיבות שלא תלויות בו – הורדת מספר הזרים הרשאים לשחק בליגה הרוסית, וגם המינוי של מאמנו בקבוצה למאמן נבחרת רוסיה. לאוניד סלוצקי רצה לתרגל בעמדה של נאתכו את אלן דזאגוייב לקראת היורו ולכן נאתכו סופסל פעמים רבות וגם כששיחק לא עשה זאת בעמדה שלו. צחוק הגורל ודזאגוייב נפצע במחזור האחרון ולא ישחק ביורו הקרוב. אבל גם כששיחק, נאתכו לא הצליח להשפיע מספיק על המשחק של קבוצתו. שני בישולים ושני שערים הם תעודת עניות לקשר שרגיל למספרים יפים הרבה יותר. במידה והמצב הזה ישמר בעונה הבאה, יכול להיות שלנאתכו כדאי לחפש קבוצה חדשה.
בשבוע הבא נהיה עם חמשת הליגיונרים המובילים במדור סיכום מיוחד.
