הרבה ספורט היה שלשום, אבל הגיבור התורן של משחקי יום ראשון היה דווקא ווילי קבאז'רו, שוערה של מנצ'סטר סיטי. כזכור, השוער הארגנטינאי עצר בגמר שלושה פנדלים בדו-קרב מול ליברפול והעניק לקבוצתו את תואר גביע הליגה האנגלי.
אז כולם מדברים ומהללים את "הגבר" (קבאז'רו בספרדית בתרגום חופשי) ואת הסיפור הענק שלו ואני חושב שקצת מגזימים, בסה"כ עצר כמה פנדלים של קבוצה בינונית ביותר בגמר יחסית זניח. מהדברים שלי עלול להישמע שאני מזלזל בקבאז'רו, אבל האמת הפוכה. אני מחזיק מווילי וחושב שהוא שוער גדול ולמעשה עושים לו עוול כשמתייחסים אליו כסיפור סינדרלה, כאילו הוא איזה שוער צעיר לא מוכר שפתאום מפציע. מדובר בשוער מעולה, וותיק ומנוסה. אחד שעבר קריירה לא רעה בכלל. למעשה, כבר במלאגה הוא ביסס את עצמו כאחד משלושת השוערים הטובים בליגה הספרדית, הגיע איתה תחת הדרכתו של פלגריני עד לרבע גמר ליגת האלופות, ותכלס, בינינו, הוא יותר טוב מהשוער הראשון של היריבה שלו אתמול…
אלא שכחלק מהגידול בפערים בין הקבוצות העשירות ביבשת לאחרות, התפתח לו טרנד שבמועדוני העל משחקים שני שוערים ברמה גבוהה. ריאל וברצלונה, שתי אלופות אירופה האחרונות, הגדילו לעשות כאשר שיתפו במהלך הקמפיין שוער לליגה ושוער שונה לצ'מפיונס, ועובדה שזה עבד. דה חאה ורומרו השנה ביונייטד (וואלדס אשתקד), פפה ריינה גיבה את נוייר לפני שעבר לנאפולי, קורטואה וצ'ך בצ'לסי בשנה שעברה ויש עוד מקרים. העונות רק הולכות ומתארכות, יש יותר משחקים וצריך לחלק את העומס, ולשם כך צריך שוער שני ברמה גבוהה במירוץ החימוש הזה. אז קבאז'רו העדיף להיות שוער שני בקבוצת ענק (וכנראה עם שכר גבוה) לעומת אפשרות של לשחק בקבוצה בינונית ומאז שהוא בסיטי הוא משחק כמעט רק בגביע הליגה ובגביע האנגלי. בליגה, לעומת זאת, הוא שיחק רק ב-4 משחקים בעונה וחצי. האם המעבר הזה היה כדאי?
קבאז'רו תמיד עמד קצת בצל למרות עונות טובות בספרד. בנבחרת ארגנטינה הוא מעולם לא קיבל צ'אנס, למרות שלטענת רבים הוא השוער הארגנטינאי הטוב ביותר. אז כן, כשהוא בן 33 הוא קיבל הזדמנות לשחק במועדון על וגם אם זה במפעל הרביעי בחשיבותו עבור המועדון שלו, הוא מצליח לזכות בתואר משמעותי (יחסית) ראשון בקריירה בזכותו לעיני וומבלי מלא. אז הוא לא סנסציה, אבל בהחלט מגיעות לו כל המחמאות.
