מאת אלון כהן
צריך להודות באמת ולא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין את זה – דרוש שיפור ברמת הכדורגל בארץ.
המון משחקים חלשים משוחקים בליגת העל במהלך העונה וגם במסגרת האירופית אפשר לראות את הנחיתות של הקבוצות הישראליות (למרות קמפיינים מוצלחים מדי פעם) ולכן הגיע הזמן לערוך כמה שינויים בליגה שישתלמו בטווח הארוך:
1. מנהל מקצועי לכל קבוצה – לפני שנגיע לפתרון הזה, כדאי להבין מאיפה הוא מגיע ולשים את האצבע על אחת מהבעיות העיקריות שאינן מקצועיות בליגה שלנו – ההדלפות וחוסר השקט. אקח לדוגמא את מכבי חיפה. בשנים האחרונות היא הדוגמא הבולטת ביותר לקבוצה שמכבסת את הכביסה המלוכלכת שלה בחוץ. מדי שבוע אנחנו שומעים בתקשורת על "אסיפות קשות" או "חילוקי דעות מקצועיים" בתוך הקבוצה, וזה מביא את השחקנים להיות נתונים תמיד תחת לחץ, מה שמהווה את הסיבה העיקרית לחוסר ההצלחה של הקבוצה.
אולי כל מה שהמועדונים בליגת העל צריכים זה שקט? שקט שייתן לקבוצה להתרכז במה שחשוב באמת ולהשתפר, ולא להתעסק בהכל חוץ מכדורגל.
מנהל מקצועי יעיל וטוב (לא כזה שעוזב בתום עונה אחת אחרי שעשה רק נזק דוגמת קרלסן בחיפה) כמו ג'ורדי קרויף במכבי תל אביב, שיידע לבחור את הזרים הנכונים, להשרות שקט בתוך המועדון ולמנוע הדלפות הוא מה שייגרום לקבוצות הליגה סוף סוף להתחיל להתעסק רק בכדורגל, וזה מה שהליגה שלנו צריכה בתור התחלה.
2. תיקו אפס ללא נקודות – על החוק הזה דובר כבר, והוא יהפוך את הליגה שלנו לכזו שנכבשים בה יותר שערים, את הכדורגל שלנו ליותר התקפי ואת השחקנים לטובים יותר. לא נראה עוד חיוכים בסוף משחק חלש שהיו בו מצב וחצי ולא נכבשו שערים. צריך לצמצם כמה שיותר את מספר תוצאות ה 0-0 בליגה והחוק הזה בהחלט ישיג את המטרה.
3. ביטול תוספת הזמן ועצירת השעון כאשר הכדור בחוץ או יש עבירה – הרבה אנשים ירימו גבה אם מהלך שכזה יקרה, אבל השינוי הזה נחוץ, במיוחד לליגה שלנו. רק תחשבו לעצמכם כמה מלהיב יותר יכל להיות הכדורגל בלי בזבוזי הזמן והגארבג' טיים בסוף משחק שבו קבוצה מובילה ביתרון מינימלי ורק עסוקה בבזבוזי זמן. אם בכל מהלך שבו הכדור יוצא החוצה, שחקן נפצע, יש עבירה או כל סיטואציה שבה המשחק נעצר, גם השעון ייעצר ביחד איתו וימשיך כאשר המשחק יתחדש, כל בזבוזי הזמן למיניהם פשוט לא יקרו.
כדורגל צריך להיות משוחק 90 דקות, לא 95 "עם תוספת הזמן" ובטח לא ה-60 דקות נטו (במקרה הטוב) שהוא משוחק כרגע. גול בדקה ה-90 צריך להיות גול בדקה ה-90 ולא בדקה ה-95. בזבוזי זמן מוציאים את החשק לאוהד האובייקטיבי לראות את המשחק מה גם שהחלטה שכזו תמנע את הוויכוחים במשחקים על מספר הדקות שצריכות להתווסף. השינוי הזה יכול לעזור מאוד לליגה שלנו מפני שכדורגל שמשוחק 90 דקות נטו ייאלץ את השחקנים לשפר את הכושר הגופני שלהם, היכולת שלהם תשתפר בהרבה, וכמו כן שערים רבים יותר ייכבשו מכיוון שיהיה יותר "זמן משחק".
4. הוספה של חילוף רביעי – הוספה של חילוף נוסף תעשה את הכדורגל בליגת העל, בו להרבה שחקנים קשה להשלים 90 דקות אינטנסיביות, לאטרקטיבי יותר, זאת מפני שלמאמנים תהיה השפעה גדולה יותר על המשחק ונוכל לראות גיוון בצורת המשחק. מאמנים יוכלו לשנות מערכים וטקטיקות תוך כדי המשחק, להפתיע את היריבות, ולהוציא שחקנים עייפים שכבר לא תורמים למשחק. כך השחקנים בליגת העל יצברו יותר ניסיון בשיטות המשחק הרבות ונראה משחקים מגוונים ומעניינים יותר.
5. עשר קבוצות, 4 סיבובים – אין ברירה אחרת, כדי שליגת העל תהיה טובה יותר השחקנים בליגה צריכים להיות פרוסים על פני 10 קבוצות ולא 14. הרבה שחקנים שמשחקים כיום בליגת העל אינם ראויים באמת לשחק בה, צמצום הליגה ל-10 קבוצות יגרום לכך שכל שחקן ייאבק יותר כדי להוכיח את עצמו, הרמה תעלה ורק השחקנים הראויים באמת ישחקו.
במתכונת הזו, הליגה תשוחק 4 סיבובים, כל קבוצה משחקת נגד האחרות פעמיים בבית, פעמיים בחוץ. בכך, המשחקים יהיו מושכי קהל בהרבה מפני שבכל מחזור יהיו משחקים גדולים.
כיום, הפערים בליגת העל בין קבוצות הצמרת לבין קבוצות התחתית גדולים מאוד ובנוסף ה"בטן" שיש לליגה, דוגמת קריית שמונה והפועל רעננה, פוגעת לעיתים בערך הספורטיבי של משחקים במיוחד בשלב האחרון של העונה בו לקבוצות האלה אין באמת על מה לשחק.
שינוי השיטה בהחלט תעזור לפתור את כל הבעיות הללו ותביא איתה הרבה יתרונות.
לסיכום, עם העלאת האינטנסיביות ושינוי מספר חוקים ושיטות, גם הרמה לאורך זמן תעלה בהרבה. צריך לחשוב אחת ולתמיד לטווח הארוך כדי שהליגה שלנו תהיה הרבה יותר מרגשת ואטרקטיבית. כי כי אנחנו אוהבים אותה, והיא שלנו
