// מאת רועי אורן
נבחרת פינלנד עשתה היסטוריה כאשר העפילה בפעם הראשונה בתולדותיה לטורניר יורו. היא הבטיחה את המקום השני בבית מספר 10 אחרי שהביסה את נבחרת ליכטנשטיין 0:3.
אין ספק בכך שעצם העלייה האוטומטית של פינלנד ליורו 2020, תוך שהיא מקדימה נבחרת עדיפה ממנה כמו בוסניה-הרצגובינה, מהווה הפתעה ולכן נשאלת השאלה: מה הוביל להצלחה של נבחרת פינלנד?
למדו מהאחות
עד לא מזמן פינלנד לא הייתה בכלל "מדינת כדורגל". היא התעסקה בענפי ספורט ביזאריים כגון סחיבת נשים ואליפות העולם בשהייה בסאונה, אבל לפני שלוש שנים העסק עבר שינוי רציני. בעקבות ההצלחה של נבחרת איסלנד ביורו 2016, שאלה את עצמה פינלנד – למה אנחנו לא מצליחים להעפיל לטורניר גדול?
סיבות רבות נזרקו לחלל האוויר ביניהן: חוסר השקעה במתקני ספורט, חובת הגיוס לצבא, חוסר הרצון של ילדים לשחק כדורגל בשכונה, ועוד. כשמסתכלים על הקמפיין הנוכחי ברור שהסיבות להצלחה של הסקנדינביים הם ההגנה החזקה והצפופה שמקשה על הקבוצות היריבות להגיע למצבים וכאמור קמפיין נהדר של המוציא לפועל של הנבחרת, שעד לפני חמש שנים היה אלמוני לחלוטין, החלוץ הפיני טימו פוקי, אשר סיים את טורניר מוקדמות יורו 2020 עם עשרה שערים.
משום מקום למרכז הבמה
פוקי נולד בעיר קוטקה שהדבר הבולט שאפשר להגיד עליה הוא שיש בה שלט עליו כתוב "כאן נולד טימו פוקי". הוא החל את הקריירה המקצוענית שלו בקבוצה הפינית KTP בה שובץ באקדמיה שעובדת עם המועדון, הוא התנסה בכל סוגי הספורט וזה עזר לו להתפתח. בגיל 16 הוא כבר כבש בבוגרים וכיכב בנבחרות הצעירות, נרשם בפנקסים של בכירי הסקאוטים ביבשת וזכה באופן טבעי לכינוי: "יארי ליטמאנן החדש".
חשוב לציין כי גם בשנים בהן לא הצליח להתעלות בבמות אירופיות בכירות, היו אנשים שזכרו לו חסד נעורים, זכרו כמה היה מבטיח בצעירותו ובחרו להמר עליו בלי להסס. אחד מהם למשל, היה הסקאוט פלמינג ברג, כנראה האיש לו פוקי חייב את הרנסנס שהוא חווה.
ברג עקב אחרי פוקי הנער והיה האיש שהמליץ לצ'לסי לבחון אותו. בדיעבד ניתן לומר שהוא היה האיש שהוציא את פוקי מעבדות בסלטיק לחירות בברונדבי. צ'לסי הזמינה אותו לשבוע מבחנים, אבל הבינה במהרה שהילד עדיין לא בשל לשחק ברמות הגבוהות, גם יובנטוס התעניינה, אבל בסופו של דבר סביליה היא זו ששמה עליו את היד.
כל עכבה לטובה
טימו פוקי לא התאקלם בסביליה, הוא סבל ממזג-האוויר החמים והשפה הספרדית הלא-פשוטה. גם העובדה שאמו לקחה שנת חופש מעבודתה ועברה לגור אתו בדירה, ללא מזגן, לא עזרה להתאקלמות שלו בספרד. פוקי עשה דברים יפים בקבוצת הנוער ובשל היכולת הגבוהה שהפגין הוקפץ לקבוצת המילואים וזכה להערכה מקצועית במועדון, אך לצערו הרב לא הצליח לפרוץ את הגבול ולעלות לקבוצה הראשונה.
כשהגיע הזימון הראשון לנבחרת הבוגרת של פינלנד, חודש לפני יום הולדתו ה-19, הוא הבין שהוא חייב לשחק וחזר הביתה לקבוצת הפאר הפינית HJK הלסינקי. באוגוסט 2011 הוא כבש שלוש פעמים בשני משחקים מול שאלקה בפלייאוף מוקדמות הליגה האירופית. הנהלת שאלקה התרשמה מהחלוץ הפיני הצעיר, ופחות משבוע לאחר משחק הגומלין בין שתי הקבוצות, פוקי כבר היה שחקנה של הקבוצה הגרמנית שהסכימה לשלם עבורו מיליון יורו.
בקבוצה הגרמנית שיחקו שני חלוצים מובילים, אולי שמעתם עליהם, ראול וקלאוס יאן הונטאלר. כתוצאה מכך, קיבל פוקי מעט מאוד דקות משחק ופתח רק בשבעה משחקי ליגה בשנתיים. אנשי המקצוע הפינים שמלווים אותו גם בנבחרת משוכנעים שהחוויות שצבר פוקי הן בסביליה והן בשאלקה עזרו לו בסופו של דבר להתחשל ולהפוך למקצוען שלא מתרגש מקשיים. פוקי מדגיש כי למד הרבה משני החלוצים הבכירים, אך מאחר שהוא הבין כי לא יתקדם בשאלקה, הוא עבר לתחנה הבאה – אלופת סקוטלנד סלטיק.
פוקי עבר לסלטיק תמורת שלושה מיליון ליש"ט לאחר שמאמן הקבוצה דאז ניל לנון ועוזרו יוהאן מיאלבי נסעו במיוחד לגרמניה לראות אותו משחק. מאחר והם טעו במיקום של המשחק, הם הצליחו לראות אותו משחק רבע שעה בלבד, אבל מה שהוא הספיק לעשות באותו משחק שכנע את השניים להחתים אותו בקבוצתם. כמו שקרה לו בשאלקה וסביליה, גם בסלטיק הוא לא קיבל מספיק הזדמנויות ונאלץ לעבור לקבוצה אחרת – הפעם לדנמרק לשחק בברונדבי.
כל הדרך למרכז הבמה
בארבע עונות בהן שיחק פוקי בדנמרק הוא הבקיע 80 שערים בכל המסגרות, על אף העובדה שבתחילת דרכו בקבוצה שיחק פוקי באגף ולא במרכז כפי שהוא משחק היום. קצב ההבקעה המסחרר הצטרף למכלול התכונות הנהדר: המהירות, התנועה בלי הכדור ומוסר העבודה הגבוה. יש לפוקי כל מה שהופך חלוץ לגדול ובעיקר אינסטינקטים טבעיים וקור רוח מדהים ברחבה.
עם תום החוזה בברונדבי דחה פוקי הצעות של קבוצת הפאר היוונית פאוק סלוניקי והפועל באר-שבע. הוא העדיף לשחק בליגה גדולה יותר והפור נפל על נוריץ'. פוקי כבש 29 שערים, הפך למלך השערים של ליגת המשנה באנגליה ועזר לנוריץ' להעפיל מהמקום הראשון בצ'מפיונשיפ.
פוקי לא עצר והמשיך לדרוס גם בפרמיירליג כשעד עתה כבש כבר שישה שערים בליגה שנחשבת לטובה בעולם. 10 שנים לא היה לפינלנד שחקן בפרמיירליג מאז נפרד הבלם סמי היפייה מליברפול ב-2009. מיותר לציין כי פוקי הפך בין לילה לספורטאי הנערץ במדינה. כך למשל בעיר הולדתו קוטקה כבר קראו מגרשים על שמו והתושבים מתגאים להתגורר ב"עיר של טימו". הוא מופיע על שערי מגזינים, מדברים עליו בתכניות טלוויזיה, ברדיו וכן ניתן לראות כי הילדים, שפעם שיחקו עם חולצות של מסי ורונאלדו, מתהדרים כיום בחולצה מספר 22 של נוריץ' סיטי.
זה די נדיר ששחקן ממדינה קטנה פורץ בגיל מאוחר וסוחף אחריו את כולם בקור הרוח ובסיפור המיוחד שלו. הנתונים מספרים כי פוקי הוא בסך הכול השחקן העשירי בהיסטוריה של הפרמיירליג שמבקיע בשלושת משחקי הבכורה שלו בליגה, וכרגע הוא כנראה אחד השחקנים האהובים בעולם. בקצב הזה הוא ימשיך ויכבוש גם את היורו הקרוב.
