בדרך כלל קיימת מחאה כשמגדילים טורנירים בינלאומיים – על פגיעה ברמה, על בצע כסף ועוד. אבל כנראה שלא הייתה הגדלת כמות משתתפות מוצדקת מהגדלת היורו ב-96', מ-8 נבחרות ל-16 נבחרות. 33 נבחרות התמודדו במוקדמות יורו 92', ארבע שנים לאחר מכן בעקבות הפירוק של בריה"מ, יוגוסלביה וצ'כוסלובקיה, המספר גדל ל-47 נבחרות והיה צריך טורניר שגם יכיל את החברות החדשות המובילות, ושלא יהיה מצב כמו בטורניר הקודם שבו נבחרות חזקות כמו איטליה וספרד יישארו בחוץ.
זה בא הביתה?
לא היה יעד טוב יותר להגדלת הטורניר מאשר אנגליה, מולדת הכדורגל, שחיפשה זכייה ראשונה בתואר אלופת אירופה ושאבה עידוד מהטורניר הקודם אותו אירחה, בדיוק 30 שנה קודם לכן, כשזכתה בגביע העולמי מול מערב גרמניה. התקווה האנגלית הולידה את השיר המעצבן "ITS COMING HOME" שילווה אותנו חזק גם ביורו הקרוב בו אנגליה תארח את משחקיה בשלב הבתים בוומבלי ותקווה להגיע גם לחצי הגמר ולגמר באותו האצטדיון.
הטורניר גם היה מוצלח מבחינת כמות צופים, מקום שני בסה"כ. והאמת שלנבחרת האנגלית היו סיבות לאופטימיות. הייתה לה נבחרת לא רעה בכלל, עם שילוב של שחקנים ותיקים טובים, כמה כישרונות צעירים מבטיחים ועוד שני אסים – האחד, אלן שירר, אחד החלוצים הטובים בעולם דאז שסיים כמלך השערים עם 5 כיבושים ופול גאסקוין המשוגע. משחק הפתיחה היה מאכזב ואנגליה סיימה בו בתיקו 1-1 עם שוויץ, אבל במשחק השני היא כבר התאוששה עם 0-2 על סקוטלנד והרגע הקסום הזה של גאזה.
במשחק המכריע בבית א' היא פגשה את הולנד, אחת המועמדות לזכייה עם סגל שהתבסס על כוכבי אייאקס הגדולה, שהגיעה באותה עונה לגמר ליגת האלופות והפסידה בפנדלים ליובנטוס, מחוזקת בדניס ברגקאמפ ותקווה גדולה העונה לשם ג'ורדי קרויף, שהסכים לייצג את הנבחרת ההולנדית למרות שיכל לבחור גם בספרד. ג'ורדי גם כבש את השער הראשון להולנדים בניצחון 0-2 על שוויץ, אבל האמת שזה היה טורניר רע מאוד של הכתומים, שכהרגלם הציגו נבחרת מפולגת ומסוכסכת. אדגר דוידס נזרק במהלך הטורניר לאחר שאמר שהלשון של המאמן, חוס הידניק, תקועה בישבן של השחקנים הלבנים.
אנגליה התפוצצה מולם עם ניצחון 1-4 מצמדים של שירר ושרינגהאם. קלייברט כבש שער ניחומים שבסופו של דבר היה זה שהעלה את ההולנדים לרבע הגמר על חשבון סקוטלנד. השתיים ניצבו לפני משחקי הנוקאאוט מול צרפת וספרד שסיימו במקומות הראשונים בבית ב', אחרי שהתגברו על שתי היריבות הבלקניות, בולגריה ורומניה שסיימה ללא נקודות.
ברוכות הבאות
בצד השני של ההגרלה קיבלנו שתי סינדרלות כתוצאה מהתפרקות הגוש הקומוניסטי. האחת בדמותה של קרואטיה, שבטורניר הראשון בתולדותיה הרשימה מאוד, וזכורה ההצגה שלה מול אלופת אירופה היוצאת, דנמרק, עם ניצחון 0-3 ושער בלתי נשכח של דאבור סוקר, בטורניר שהיה הכנה לקראת המונדיאל ההיסטורי שלהם כעבור שנתיים בצרפת, בו סיימו במקום השלישי. קרואטיה עלתה שלב כשניצחה את שני משחקיה הראשונים מול דנמרק וטורקיה, אבל דווקא במשחק האחרון העלתה הרכב משני, שהפסיד 3-0 לפורטוגל, שסיימה כראש הבית.
אבל ההפתעה הגדולה הגיעה דווקא מבית 3, שהוגדר כבית המוות עם איטליה, גרמניה ורוסיה החזקה. אף אחד לא בנה על צ'כיה עם סגל אלמוני שהתמודדה לראשונה כנבחרת עצמאית אחרי הפיצול מסלובקיה, בטח לא לאחר שהפסידה לגרמניה במשחק הפתיחה 0-2 במשחק שישוחזר בהמשך הטורניר. גרמניה ואיטליה גברו שתיהן על רוסיה ונראו בדרך לשלב הבא, אלא שאז הגיעו שני שחקנים אלמוניים בשם פאבל נדבד וראדק בייבל נתנו לצ'כים ניצחון סנסציוני על סגנית אלופת העולם. למחרת פורסם בתקשורת הישראלית שהשניים היו מועמדים להפועל פ"ת. איטליה הייתה צריכה ניצחון במשחק המכריע מול הגרמנים, אבל סיימה ב-0-0 לאחר שזולה החמיץ פנדל, צ'כיה ניצלה זאת והשיגה תיקו 3-3 משוגע עם רוסיה, לאחר שכבר הוליכה 0-2 ופיגרה 2-3 והשיגה שיוויון בדקה ה-88' מרגלי ולדימיר שמיצר אחד, שיוזכר שוב בהמשך.
מבוא לפנדלים
שלב הבתים של הטורניר עמד בציפיות, היה כדורגל טוב ודרמות, אבל שלב הנוקאאוט נחשב לאחד החלשים בתולדות הטורניר. שיא המשחקים שמסתיימים בפנדלים במונדיאל עומד על 4, וביורו הזה השיא הושווה, למרות שיש רק 7 משחקי נוקאאוט לעומת 16 במונדיאל. שני המשחקים בין אנגליה לספרד ובין הולנד לצרפת הסתיימו ללא שערים. דייויד סימן הצליח לעצור שתי בעיטות ולעלות את האנגלים לחצי הגמר, במה שהתברר כניצחון היחיד של אנגלים בפנדלים עד למונדיאל הקודם. הולנד המשיכה את הטורניר הרע שלה כשקלרנס סידורף החטיא והצרפתים עלו לחצי הגמר.
המשחק הטוב בטורניר היה בין קרואטיה לגרמניה, והסתיים ב-1-2 גרמני משער ניצחון של אחד מגיבורי הנבחרת באותו טורניר, מתיאס זאמר. סוקר השווה זמנית בעוד שער נפלא, אבל לא לדאוג לקרואטים, הם השיגו את הנקמה שלהם בגרמנים כעבור שנתיים באותו מעמד במונדיאל. ברבע הגמר האחרון נמשכה הסנסציה הצ'כית. קארל פובורסקי השתלט על כדור תוהה והקשית בצורה מופתית מול ויטור באהיה, ושלח את צ'כיה לחצי הגמר .
חיכתה לה שם צרפת, שהציגה נבחרת בסה"כ די אפורה וקשוחה, כהכנה לזכייתה במונדיאל הביתי שנתיים לאחר מכן. צרפת הייתה פייבוריטית ברורה, אבל גם המשחק הזה הלך לפנדלים. ריינאלד פדרוס החמיץ את הבעיטה השישית, ומירוסלאב קאדלץ שלח את הצ'כים לגמר. אף אחד לא האמין שהנבחרת של דושאן אוהרין (שאימן אח"כ את מכבי חיפה) תגיע לגמר, גם לא ולדימיר שמיצר שקבע את חתונתו ליומיים לפני תאריך המשחק. אז שמיצר טס להתחתן אבל את ירח הדבש שלו דחה למועד מאוחר יותר.
אנגליה כאמור קיוותה לשחזר את מונדיאל 66' בו ניצחה את גרמניה בגמר. אלא שבמקום זה , היא קיבלה שיחזור של חצי גמר מונדיאל 90'. למרות משחק מצוין של האנגלים וכמה מצבים קורצים, המשחק הסתיים ב-1-1 שוב ואתם יודעים מה קורה בפנדלים. גארת' סאותג'ייט, מאמן הנבחרת הנוכחי, החמיץ. גרמניה בגמר. קיבלנו שיחזור של גמר יורו 76' אז צ'כוסלובקיה ניצחה את גרמניה בפנדלים עם הבעיטה המפורסמת של אנטואן פאננקה.
הבהלה לזהב
גם הפעם היא קיבלה פנדל, הפעם במהלך המשחק, ואחד לא מוצדק לאחר הכשלה מחוץ לרחבה. פטריק ברגר בעט פנימה והחלום נמשך. גרמניה ראתה את עצמה מפסידה שוב לאנדרדוג, כמו שהפסידה לדנמרק 4 שנים קודם לכן. היא הגיעה למשחק פצועה וחבולה, עם 5 שחקנים בלבד על הספסל, 2 מהם שוערים. בצעד נואש העלה ברט יפוגטס חלוץ אלמוני בן 28, בשם אוליבר בירהוף. עד כה היו לו שלושה שערים בנבחרת, כולם במשחקי ידידות. הוא כמעט שלא נספר בטורניר, שיחק 90' דקות במצטבר. אבל 4 דקות אחרי שנכנס נגח פנימה כדור חופשי של כריסטיאן ציגה בדקה ה-73, ושלח את המשחק להארכה.
יורו 96' היה הטורניר הראשון שבו הונהגה שיטת שער הזהב. מי שכובש בהארכה, מנצח, המשחק לא מחודש. אבל בארבעת משחקי הנוקאאוט שהגיעו להארכה לא הובקע אף שער, עד לדקה ה-95' של המשחק. בירהוף השתלט על כדור ובעט בסיבוב כדור לא טוב, אבל הכדור חמק מידיו של פטר קובה, והתגלגל פנימה לאט לאט. החלום הצ'כי התנפץ והטורניר נגמר ברגע הזה, גרמניה אלופת אירופה.
ובסוף גרמניה מנצחת
יורו 96' פתח דלת להמון שחקנים. שחקני נבחרת צ'כיה התפזרו במועדונים הבכירים באירופה ולחלקם היו עוד לא מעט רגעי שיא בקריירה, אוליבר בירהוף הפך לחלוץ אימתני קורע רשתות במילאן, ובכלל, היורו הפך לטעמי עם 16 לנבחרת אירופאיות לטורניר האיכותי ביותר, אולי לא הכי מרגש או מסקרן, אבל הכי מאוזן מבחינת איכות. וכמובן המסר הכי חשוב – גארי ליניקר אמר שכדורגל משחקים 90' דקות ובסוף גרמניה מנצחת, אבל בטורניר הזה הוכח, שהיא יכולה לעשות את זה גם ב-120 דקות או עם שער זהב.
