באיירן מינכן נגד ריאל מדריד זה לא מפגש רגיל. מדובר במפגש הפורה ביותר בין שתי קבוצות בתולדות ליגת האלופות. וכשיש כל כך הרבה היסטוריה, דם רע ואקסים מיתולוגיים, אין ספק שהולך להיות מרתק במיוחד. כתבתו של נתיב כפרי
ריאל מדריד ובאיירן מינכן הן שתיים מהיריבות הגדולות ביותר בכדורגל האירופי. ההיסטוריה בין שני המועדונים האלה מדהימה. יחד יש להן מספר לא יאומן של 16 זכיות בגביע עם האוזניים הגדולות. ריאל היא הקבוצה שהגיעה הכי הרבה פעמים לחצי גמר ליגת האלופות, 27 פעמים. הסגנית שלה היא באיירן מינכן, שעשתה זאת 18 פעמים. צריך לזכור כמובן שבעוד שריאל משחקת במפעל מתחילתו באמצע שנות ה-50, באיירן החלה לשחק בו בפעם הראשונה רק בעונת 1969-70, כך שליריבה הגדולה מספרד יש פור של 15 שנים. המפגש הערב יהיה מספר 23 בהיסטוריה בין שתי הקבוצות, אם כי הן מעולם לא נפגשו בגמר אירופי. הן הדיחו אחת את השנייה בדרך לגמר אפשרי בגביע אירופה/ ליגת האלופות 10 פעמים, כשכל אחת מחזיקה ב-5 הדחות על היריבה שלה – באיירן עשתה זאת בעונות 1975-76, 1986-87, 2000/01, 2006/2007 ובפעם האחרונה בחצי הגמר ב-2011/12. ריאל עשתה זאת בעונות 1987/88, 1999/00, 2001/02, 2003/04 ובפעם האחרונה ב-2013/14, בדרך אל הזכייה בגביע העשירי שלה, הידוע בשם "הדסימה".
בגרמניה יש לריאל רק ניצחון בודד לעומת 9 של הבווארים, אך כל תוצאה הערב היא אפשרית בהחלט, מה גם שריאל יודעת שכדי לשמור על סיכוי לעבור בברנבאו עליה להוציא תוצאה טובה ועדיף עם שער חוץ. באיירן תרצה להוכיח כי האקסים של ריאל, רובן וצ'אבי אלונסו, יכולים לעשות עבורה את ההבדל ושהמורה, במקרה הזה אנצ'לוטי, עדיין עולה על תלמידו זידאן. ריאל רוצה לעבור את המשחק הראשון עם שני דברים: הראשון, עם הצלחה טקטית של זידאן על פני מאמן מנוסה ממנו בהרבה, והשני, בלי כרטיס צהוב לראמוס, שנמצא צהוב אחד מהרחקה במשחק בליגת האלופות כשכידוע וראן ופפה פצועים ולא יהיו זמינים לפחות עד לתחילת מאי (חצאי הגמר יהיו במאי). בנוסף, ריאל תציג הערב בפעם הראשונה במפגשים ביניהן אקס משלה, את טוני קרוס.
קרוס הוא כבר שחקן עם מוניטין בריאל. הוא זכה עם הבלאנקוס בליגת האלופות בעונה שעברה והעונה הוא מלך הבישולים שלה בכל המסגרות, עם 15 כאלה. בשנתיים האלה הוא גם יצר ידידות מקצועית אמיצה עם סרחיו ראמוס, כשאת רבים משערי הניצחון של הבלם, הנמצא בעונת הכיבושים הטובה ביותר בקריירה, בישל הגרמני. אבל זו חרב פיפיות, שכן קרוס, שבילה 8 שנים ו-6 עונות בבאיירן מינכן, עדיין נחשב אהוב על ידי הקהל באליאנץ ארנה. לא רק שהוא זכה עם באיירן בליגת האלופות ב-2011/12, הוא אף היה אחד משחקני המפתח בזכייה של גרמניה בגביע העולם ב-2014, וגם היותו שחקן שגדל בנוער של המועדון מקשה על האוהדים להוציא את הגרמני המנומס מליבם.
אבל קרוס הוא דמות מרתקת כשבוחנים את יחסי הכוחות בין ריאל מדריד ובאיירן מינכן. קודם כל, במעבר שלו לריאל בקיץ 2014, ציין קרוס כי הוא מעוניין לעזוב. אף אחד לא באמת היה מופתע אם הוא היה בוחר להישאר, ואין ספק שהיה לו עוד עתיד גדול ומפואר במועדון הגרמני הגדול בהיסטוריה אילו היה בוחר להמשיך. אמנם באיירן אינה אלופת אירופה המכהנת, אך היא תמיד מועמדת ופייבוריטית להניף את הגביע עם האוזניים הגדולות. בנוסף, בעוד באיירן זכתה ב-2 אליפויות מאז עזב, ריאל לא זכתה בשום תואר מקומי, כך שכל בחירה באה עם מחיר.
אבל ההיסטוריה של המפגשים בין הקבוצות בתקופה בה קרוס שיחק בבאיירן היא המעניינת ביותר. בעונת 2006/07, במפגש שמינית הגמר בו העפילה באיירן, היה קרוס עדיין שחקן נוער, אבל במפגש הבא ביניהן בחצי גמר האלופות היה קרוס בהרכב בשני המפגשים. במפגש הראשון ראה קרוס כיצד גרמני אחר שכבר לא משחק יותר בריאל, מסוט אוזיל, משווה זמנית ל-1-1 בגרמניה, לפני שמריו גומז כבש את ה-2-1 עבור באיירן בדקה ה-90. אחר כך הייתה זו ריאל שעלתה בבית ליתרון מבטיח של 2-0 שהיה מעלה אותה לגמר על חשבונה של באיירן, אך הכשלה טפשית של פפה גרמה לפנדל עבור האורחת, ורובן, אקס ריאל כאמור, צימק ל-2-1. מכאן הלכו שני הצדדים להארכה ולפנדלים.
באופן מפתיע, החמיצה ריאל את שתי הבעיטות הראשונות, והיה זה קרוס בעצמו שניגש לבעוט את הפנדל השלישי עבור באיירן. אם היה כובש זה אולי היה גומר את הסיפור, אך קרוס בחר בפינה השמאלית ונעצר אצל קסיאס. זה לא באמת שינה כי הפנדל של שוויינשטייגר סגר סיפור עבור הגרמנים והעלה אותם לגמר שני בשלוש שנים, בו הם הפסידו לצ'לסי (בפנדלים, הפעם הגיבור הטראגי היה שוויינשטייגר שהחמיץ את הפנדל הקובע). אגב, הפנדל היחיד שמדריד כבשה באותו ערב עגום היה מרגליו של צ'אבי אלונסו, שכאמור משחק כיום בבאיירן.
ב-2013/14 היה טוני קרוס אחד מסמלי האכזבה של הבווארים במפגש הכפול בחצי הגמר בו הם הודחו. אחרי יתרון שביר של 1-0 במשחק הראשון בברנבאו, הגיעו הבלאנקוס למקום בו מעולם לא הצליחו לנצח, האליאנץ ארנה, מול מאמן שעשה להם חיים קשים כמאמן ברצלונה, הלוא הוא פפ גווארדיולה. הפעם היה זה ראמוס שהפך מהלוזר של 2012 לווינר הגדול שנתיים מאוחר יותר, כשבתוך 4 דקות הוא כובש פעמיים לרשת של מנואל נוייר ולמעשה סוגר את ההתמודדות. ההפסד 4-0 בא לאחר שקרוס הפגין אולי את משחקו החלש בקריירה. כמה סמלי שלקראת שריקת הסיום הייתה זו בעיטה חלשה שלו לידיו הבטוחות של קסיאס שהייתה הפעולה ההתקפית האחרונה של באיירן במשחק.
אם כן, הערב קרוס פוגש לראשונה את האקסית המאוד מיתולוגית שלו. מעניין איזה תפקיד הוא ישחק הערב, בקרב על מי שאולי תלך השנה עד הסוף בליגת האלופות.
