האתגר של תומאס טוכל בצ'לסי גדול ממה שנדמה במבט ראשון. מאמנים גדולים ממנו כבר ניסו להתמודד עם הבעלים הקפריזי אברמוביץ' ועם הרי הציפיות שהביא איתו לסטמפורד ברידג'. חלקם זכו באליפות, גביעים ובתארים באירופה. אחרים אכזבו ועזבו ללא הישגים בולטים. רובם – גם המצליחים שבהם – עזבו את לונדון עם מכתב פיטורים ברגע שהגיעה תקופה קשה יותר. אולם, אף אחד מהם לא נדרש להתמודד עם חזית חדשה לגמרי: לתפוס את מקומו של פרנק למפארד.
למען ההגינות, מספר 8 האגדי לא בדיוק הביא תוצאות על הספסל של צ'לסי. ההגעה לליגת האלופות בשנה שעברה, עם סגל צעיר ועם איסור העברות, מהווה לא יותר מסיפור יפה. העונה אולי נפתחה בהצלחה, אך למרות שחקני הרכש היקרים, צ'לסי בראשותו רשמה בליגה רק שבע נקודות בשמונת משחקיו האחרונים. נתון כזה מתאים יותר לקבוצה שמתמודדת נגד הירידה ולא לקבוצה עם שאיפות בצמרת. ראוי להזכיר גם כי למעט חוס הידינק (בקדנציה השנייה) ואנדרה וילאש בואש, למפארד רשם את אחוז הניצחונות הנמוך ביותר של מאמן צ'לסי (52%) מאז ראניירי. בנוסף, קבוצתו הציגה הגנה נרפית וספגה כמעט שער וחצי למשחק בפרמייר ליג.
ובכל זאת, ללמפארד שמור מקום של כבוד בהיסטוריה של המועדון, וגם שנה וחצי ללא הישגים מרשימים לא יעיבו על הישגיו כשחקן וכקפטן הקבוצה: שלוש אליפויות, ליגת אלופות, ארבעה גביעים, מלך השערים בכל הזמנים ואינספור רגעי קסם ומנהיגות. ההשפעה שלו כשחקן על צ'לסי הותירה את חותמה בהיסטוריה: ב-96 שנות קיומו הראשונות, המועדון זכה ב-13 תארים; ב-13 שנותיו של למפארד במדי הבלוז, זכה המועדון בכמות זהה של תארים.
עם זאת, בכדורגל של היום נראה שגם קפטן לשעבר שהפך קבוצה ללא עבר מפואר לחברה קבועה בצמרת הגבוהה של הפרמיירליג לא חסין מפיטורים. בקבוצה של אברמוביץ', נראה שפיטורים כאלה הם גם ראויים. אולי הרומנטיקה מתה, אבל עם עשר נקודות בארבעת משחקיו הראשונים על הקווים, הקריירה של טוכל בסטמפורד ברידג' חיה ובועטת.
עד כה, מסתמנות בקבוצה המחודשת של צ'לסי כמה מגמות – ויהיה מעניין לראות אם בעתיד טוכל יצליח לשמר את המוצלחות שבהן ולשפר את האחרות.
הדרכון לא עוזר, בינתיים
קאי האברץ וטימו ורנר עלו יחד כ-130 מיליון אירו. על הקשיים של הגרמנים הצעירים תחת למפארד אמרו שאלו קשיי התאקלמות בליגה חדשה ומשחק בסגנון אחר. היו שחשבו שטוכל מונה לתפקיד המאמן כי הוא יצליח להוציא יותר מבני ארצו. ארבעה משחקים, 355 דקות משותפות ושני בישולים מאוחר יותר, לא בטוח שמחשבה זו נכונה. מי שפירקו הגנות בבונדסליגה וקרעו רשתות במולדתם עדיין לא מצאו את הקצב הנכון באנגליה. אם טוכל ירצה לגוון את משחק ההתקפה שלו (ולהפחית את התלות בפנדלים של ז'ורז'יניו), הוא יהיה חייב להחזיר את ורנר והאברץ לתלם.
ההגנה חוזרת לאופנה
אם חלק משחקני ההתקפה מתקשים, נראה שההגנה של צ'לסי מתייצבת. ימי ג'ון טרי ופטר צ'ך מזמן הסתיימו, אבל משחקיו הראשונים של טוכל לא היו מביישים את הגנת הברזל שהם הובילו בעבר (וממנה צ'לסי נהנתה גם העונה במשחקים הראשונים לאחר שקפה נזרק לספסל). שער חובה בודד בארבעה משחקים, וגם הוא שער עצמי, מהווים שיפור אדיר לעומת המאזן של למפארד. בין היתר סייעה לכך העובדה שהשוער מנדי נאלץ להתמודד רק עם חמש בעיטות למסגרת במשחקים אלה, שנערכו מול יריבות נחותות. רודיגר, אספיליקואטה ואלונסו מקבלים הרבה יותר דקות, ושני האחרונים אף גמלו לטוכל בשני שערים שניצחו את ברנלי. קורט זומה, מנגד, נותר בחוץ בינתיים.
מאונט מצליח בלי "דוד" למפארד
כשלמפארד שיחק בווסטהאם בתחילת דרכו, דובר רבות על היחס המקל לו הוא זוכה ממאמן הקבוצה ודודו הארי רדנאפ. בהמשך הדרך, הוכיח למפארד כי הוא מסתדר מצוין גם בלעדיו. במשחקים האחרונים, האנגלי הצעיר שלמפארד טיפח עוד בעונת ההשאלה בדרבי קאונטי לפני שנתיים, מוכיח שגם הוא שחקן הרכב בצ'לסי בזכות עצמו. בשלושת המשחקים האחרונים בליגה מאונט פתח בהרכב והותיר מאחור את זייך, פוליסיק והאברץ שנרכשו בעשרות מיליונים. השער שכבש בתחילת השבוע אמור לחזק עוד יותר את מעמדו אצל טוכל, וכרגע הוא האנגלי הבכיר בכהונתו הקצרה.
עוד מוקדם לקבוע איך הקדנציה של טוכל תתקדם וגם לו יש כנראה סוף ידוע שיגיע במוקדם או במאוחר, אבל ההתחלה של המאמן הגרמני בצ'לסי היא חיובית. עד שרומן יגיד אחרת.
