אלופת המדינה לעונת 2004/2005 פותחת עונה חדשה עם מטרה אחת ברורה – העפלה היסטורית לשלב הבתים בליגת האלופות. כל השאר זה בונוס.

רכש

סגל מנצח לא מחליפים, אך בכל זאת חיזקתי את הקבוצה בשלושה שחקנים שיוסיפו עומק ויאפשרו רוטציה רחבה לקראת המשחקים באירופה. ערן לוי בן ה-19, כוכב הנבחרת הצעירה, הצטרף לאחר שסיים חוזה במכבי חיפה, אסי דומב בן ה-31 חזר לקדנציה שלישית בבירה, אבל הרכש הגדול ביותר הגיע ממש בסוף הקיץ, בעקבות פציעות של מאור מליקסון וחיים רביבו. לראשונה בהיסטוריה, שחקן ערבי בבית"ר ירושלים. סלים טועמה, מי שהיה באותן שנים מושא השנאה של היציע המזרחי, הצטרף לקבוצה ממכבי פ"ת תמורת מיליון יורו, ואף לקח את החולצה מספר 11 האגדית.

שחקני הרכש הצטרפו לסגל מאוזן שכולל וותיקים כמו חיים רביבו, איציק קורנפיין, דוד אמסלם ואמיר שלח, לצידם של צעירים תוססים כמו ברק יצחקי, מאור מליקסון, אבירם ברוכיאן, שלומי ארבייטמן, עמית בן-שושן, גל אלברמן, שי בירוק וקובי מויאל שעלה מקבוצת הנוער. האם זה יספיק לאליפות נוספת והעפלה היסטורית לליגת האלופות?

הקמפיין האירופי

העונה נפתחה בתחילת חודש אוגוסט עם מפגש כפול בסיבוב השני במוקדמות ליגת האלופות מול זילינה הליטאית. בעונה שעברה הודחנו בסיבוב זה, אך הפעם 4:0 מוחץ במשחק הראשון בטדי (מליקסון, יצחקי, רביבו וארבייטמן) ו-1:0 בגומלין (ערן לוי), העבירו אותנו לדו-קרב על הכרטיס לשלב הבתים מול סלביה פראג. המשחק הראשון בצ'כיה היה קשה מאוד וכלל שני מהפכים בדרך להפסד 3:2 (ארבייטמן ורביבו לבית"ר) שנתן תקווה לקראת הגומלין בטדי. בבית, מול אצטדיון מלא, חיים רביבו כבש כבר בדקה השמינית את השער המתוק שהעניק לצהובים-שחורים את המקום בשלב הבתים של ליגת האלופות. היסטוריה בטדי!

לא היו לנו יותר מדי תקוות להשיג משהו מליגת האלופות, מלבד הופעה מכובדת. הבית הקשה שקיבלנו כלל את באיירן מינכן, מנצ'סטר יונייטד ופורטו. המנון ליגת האלופות הושמע בטדי במחזור הראשון, כשאלופת פורטוגל הגיעה לביקור בבירה. למחצית ירדנו בפיגור של שני שערים, שיכל להיות גבוה יותר אלמלא החמצת פנדל של פורטו. המחצית השנייה התנהלה בשליטה של פורטו אבל שתי עקיצות של המחליפים בירוק ולוי בתוך חמש דקות השוו את התוצאה ל-2:2 בדקה ה-80. הישג? פאולו פריירה עלה לכדור קרן בתוספת הזמן וניצח את המשחק עבור פורטו. הפסד מכובד בהופעת הבכורה.

לאחר מכן הגיע הביקור היוקרתי באולד טראפורד. איציק קורנפיין חטף רביעייה כבר במחצית הראשונה, יצחקי ורביבו המתיקו מעט את הגלולה במחצית השנייה ויונייטד אמרה את המילה האחרונה. תבוסה 2:5 ליונייטד בחוץ היא בהחלט תוצאה שאפשר להתגאות בה. המפגש מול באיירן לעומת זאת, כבר היה סיפור אחר לגמרי. ברק יצחקי כבש ראשון בטדי וקיבל אדום שתי דקות מאוחר יותר, ואז הגיע בליץ של חמישה שערים מצידם של הגרמנים. 5:1 זאת כבר תבוסה כואבת.

האם הנקודה ההיסטורית תגיע בסיבוב השני של שלב הבתים? הביקור במינכן במחזור הרביעי הותיר צלקת כואבת בדמות 6:0 משפיל. כריסטיאנו רונאלדו חנך את הופעת הבכורה שלו באצטדיון טדי עם שלושער בדרך ל-3:0 חלק לזכות השדים האדומים, ומשחק החוץ בפורטו, הקבוצה שעוד חשבתי שאוכל להוציא משהו מולה, הסתיים "רק" ב-2:0 לזכות המארחת. בסך הכל סיימנו את שלב הבתים ללא נקודות, עם יחס שערים של 5-24. נו שוין, היו קבוצות ישראליות שהשיגו תוצאות פחות טובות באירופה.

הקמפיין הישראלי

במקביל להופעות באירופה התקיימה עונה שלמה בארצנו הקטנטונת. תסמונת ליגת האלופות הגיעה גם למחוזותינו. עומס המשחקים וריבוי הפציעות, בעיקר של שלושת שחקני המפתח רביבו, מליקסון ויצחקי, גרמו לנו לרדוף אחרי מכבי חיפה כבר בשלב מוקדם של העונה. הפסדים להפועל באר-שבע, בני סכנין, הפועל כפ"ס והפועל פ"ת פתחו בינינו ובין הירוקים פער בלתי סגיר בסיבוב הראשון. נקודת האור של העונה הגיעה בדמות נקמה בחיפה במשחק על התואר הראשון של העונה. בעונה הקודמת פגשנו את הצפוניים בגמר גביע הטוטו והפסדנו, וגם הפעם נדמה היה שהגביע נוסע לכרמל לאחר שדנטה לופז כבש במחצית הראשונה, אבל שלומי ארבייטמן וערן לוי כבשו והפכו את התוצאה בדקות הסיום. יש תואר!

שבוע לאחר מכן הגיעה אחת ההשפלות הגדולות של העונה, הפסד 3:0 להפועל כפר סבא בסיבוב ח' בגביע המדינה (צמד של האקס אופיר עזו, שעזב בקיץ). המשך העונה היה גארבג' טיים אחד גדול. מכבי חיפה שמרה על פער דו ספרתי מאיתנו, השחקנים הלכו לים כבר בחודש מרץ ואפילו הפועל באר שבע עקפה אותנו במחזור הסיום. בסופו של דבר סיימנו במקום השלישי.

אז מה עשה טועמה?

לא יותר מדי האמת. שלושה שערים ושני בישולים ב-33 משחקים הם מאזן עלוב לשחקן שהגיע תמורת מיליון יורו. מהר מאוד טועמה התמרמר, הפך לשחקן ספסל ובינואר כבר ביקש לעזוב את הקבוצה. שי בירוק ניצל את ההזדמנות והיה פקטור מהספסל עם 11 שערים בכל המסגרות וקמפיין לא רע בכלל בגביע הטוטו. גם ערן לוי הרשים עם 12 שערים ו-11 בישולים, למרות העובדה שהיה שחקן ספסל, והזכייה בגביע הטוטו רשומה בעיקר על שמו.

מלך השערים

שלומי ארבייטמן כבש 17 שערים בכל המסגרות ולא פחות חשוב, תרם 19 בישולים בסך הכל. חיים רביבו, שכבש בעונה שעברה לא פחות מ-40 שערים, כבש העונה רק 16, ורשם 17 בישולים.

השחקן המצטיין

איציק קורנפיין, בעונת הפרישה שלו, סיים עם הציון הממוצע הגבוה ביותר בקבוצה (7.44 בליגה ו-7.35 בסך הכל). למרות שספג לא פחות מ-75 שערים בכל המסגרות, הוא שמר על רשת נקייה ב-15 משחקים והציל את ההגנה העייפה של בית"ר לא מעט פעמים.

מיד עם סיום העונה נוכחתי לדעת שהנהלת הקבוצה לא זכרה לי חסד מהעונות הקודמות ופיטרה אותי. סיום עגום למסע מרתק, בו סימנתי 'וי' על כל מטרה שהצבתי לעצמי: אליפות, הגעה לליגת האלופות, פיתוח הצעירים והבאת שחקן ערבי לבית"ר. ניפגש במסע הבא.

>> אביב הקים את קבוצת הפייסבוק ״קהילת המנג׳ר של ישראל״ שם מתאספים כל חובבי משחקי המנג'ר השונים ומפיצים ידע והרבה כיף. אנחנו ממליצים בחום להצטרף <<