ב-10 יולי 2018 עולם הכדורגל הוכה בתדהמה, ולא בגלל איזו תוצאה סנסציונית בחצי גמר המונדיאל בין צרפת לבלגיה שנערך באותו, יום אלא כי כמה שעות מוקדם יותר ריאל מדריד העלתה לאתר של את ההודעה הבאה: "מועדון הכדורגל ריאל מדריד מודיע כי, לפי רצונו של כריסטיאנו רונאלדו ובהתאם לבקשתו, המועדון אישר לשחקן להשלים את העברתו למועדון הכדורגל יובנטוס".

וכך נגמרה אחת התקופות האדירות של שחקן בקבוצה אי פעם. רונאלדו עזב את הקבוצה כשהוא מלך השערים שלה, מלך הבישולים שלה, עם 2 אליפויות, 2 גביעים וכמובן 4 זכיות בליגת האלופות. חודש לפני כן מאמן הקבוצה, זינדין זידאן, הודיע על כך שהוא עוזב את המועדון. כיום, בדיעבד, ידוע לנו שזידאן עזב בגלל עזיבתו של רונאלדו. זידאן טען שכעת כל הסגל דורש רענון והחלפה בעוד שפלורנטינו פרז הנשיא האמין שהחומר הקיים מספיק טוב, וכך זידאן עזב ומי שמונה לאימון הקבוצה היה המאמן הספרדי ז'ולן לופטגי, תחת ההבטחה שהוא ייצור קבוצה שתונהג על ידי שחקנים כמו בייל, איסקו ואסנסיו – הבטחה שתתגלה בבלוף ותיגמר מוקדם מהצפוי לאחר שזה יפוטר אחרי תבוסה משפילה של 5-1 בקלאסיקו.

נעבור כמה חודשים קדימה ל11 במרץ 2019, שבוע אחרי שריאל מובסת 4-1 בביתה על ידי אייאקס ומודחת מליגת האלופות כבר בשמינית הגמר, המועדון מודיע על חזרתו של זינדין זידאן לכיסא המאמן במקומו של סנטיאגו סולארי כשהפעם התנאים ברורים: לזידאן יש שליטה מלאה ברכש ובכל ויכוח בניהול הסגל בינו לבין פלורנטינו פרז מילתו של זידאן היא המילה הקובעת, אחרת הוא קם והולך. אבל הנה, אנחנו רק באוקטובר וריאל מדריד אמנם ללא הפסד בליגה, אבל עם נקודה משש בליגת האלופות והקבוצה לא נראית טוב. למה?

רכש לא משמעותי

ריאל מדריד הוציאה הקיץ יותר מ-300 מיליון יורו על רכש, הקיץ ה"בזבזני" בתולדותיה. אז איך לעזאזל במשחק ליגת האלופות נגד קלאב ברוז' 10 מתוך 11 השחקנים הפותחים שיחקו בקבוצה גם שנה שעברה? כי ככה זה ששחקנים כמו לוקה יוביץ' ואדר מיליטאו, שכל אחד מהם נקנה ב50-60 מיליון יורו, מגיעים ישירות לספסל, פרלאן מנדי, שהגיע מליון, נמצא ברוטציות כל הזמן וגם השוער אריאולה הגיע על תקן שוער מחליף. השחקן היחיד שהגיע על תקן שחקן הרכב הוא אדן הזאר והוא לא מספק כרגע את הסחורה. כשרוב השחקנים שהגיעו בקיץ לא הגיעו במטרה להיות חלק מההרכב הפותח, קשה להאמין שביכולת של ההרכב הראשון יהיה שינוי.

סאגות בלתי נגמרות בקיץ

מעבר לרכש הכושל, אי אפשר להתעלם מכך שזידאן ניסה בכל כוחו להיפטר משני שחקנים בקיץ: חאמס רודריגז וגארת' בייל, כשעל השני הוא גם הכריז במסיבת עיתונאים שריאל מנסה למצוא לו קבוצה חדשה. אז איך שני אלה בפתיחת העונה מוצאים את עצמם בהרכב הפותח? שני המקרים האלה מטילים בספק את יכולתו של זידאן לשלוט ולנהל את הקבוצה שלו ומעלים את השאלה: אם מאמן פותח אם שחקנים שהוא לא רוצה, למה שהוא יצליח להוציא מהם ביצועים טובים?

סגל לא מאוזן

לריאל מדריד יש כיום קשר אחורי אמיתי אחד בכל הסגל, קאזמירו שמו. במקרה שאותו קאזמירו נפצע, ריאל לא תוכל לפתוח עם קשר אחורי בכלל. וזה לא הסוף. בגלל ענייני פציעות, ריאל מדריד מגיעה למשחקים האחרונים עם 3 קשרים בסך הכול בסגל. דווקא בימינו, כשקבוצות נמדדות על היכולת של המאמן להתאים את הקבוצה ליריבה, לריאל פשוט אין את היכולת לעשות את זה. יש לציין שזידאן ראה את הבעיה הזאת כבר בקיץ ורצה להביא קשר, הוא התעקש על פול פוגבה, אלא שמנצ'סטר יונייטד לא הסכימה לשחרר אותו וזידאן פשוט לא הביא מישהו אחר, אז כעת הוא בבעיה.

ירידה חדה ביכולת

והגענו לבעיה הכי קשה של ריאל. היא בירידה חדה בכל הקשור ליכולת של שחקניה הוותיקים. ראמוס ומרסלו הם בוודאי אגדות מדרידאיות, אבל כעת הם שני חורים בהגנה. גם רפאל וראן היה עד לפני קצת יותר משנה טופ 5 בלמים בעולם, אלא שכיום הוא נראה כמו הצל של מה שהיה אז. קרוס ומודריץ' היו בעבר צמד בקישור שכל קבוצה פחדה ממנו, אבל כרגע שניהם קשרים מאוד מוגבלים. ההזדקנות בריאל דורשת הצערה מסיבית, כזאת שבה שחקנים ירכשו להרכב הפותח ולא לספסל, עם מאמן שיודע מה הוא רוצה (גם הסגל של זידאן בקדנציה הראשונה שלו נבנה על ידי מוריניו ואנצ'לוטי) ובעיקר, בלי להסתתר מאחורי התירוץ "אבל איבדנו את רונאלדו".