למשחק המנג'ר האהוב עלי, CM01/02, יש עשרות עדכוני נתונים ממגוון שנים. כבר יצא לי לאמן את סנדרלנד, אלופת הנטפליקס, עם עדכון של עונת 19/20, וגם לקחת את ליגת האלופות עם דייגו מראדונה ונאפולי בעדכון של 89/90. ועדיין, העדכון האחרון שנתקלתי בו ברשת הוא המרגש ביותר בעיני.
מעלית הזמן של המנג'ר לקחה אותי למסע לעבר הילדות ועצרה בקיץ 93', תחילת עונת שנת 93-94, זאת שבסיומה מילאן הגדולה פירקה את הדרים טים של ברצלונה בגמר ליגת האלופות, ורוברטו באג'יו החמיץ פנדל שהעניק לרומאריו וברזיל את גביע העולם על אדמת ארה"ב.
העדכון הזה מרגש אותי במיוחד כי בתור ילד שנולד אי שם בשנת 1988, חודש לפני שאלי אוחנה בישל את שער הניצחון בגמר גביע המחזיקות, התחלתי לראות כדורגל רק בעונת 95-96. העדכון החדש, שמבוסס על משחק הדוס הנוסטלגי CM Italia, מאפשר לי סוף סוף לאמן את הגיבורים הראשונים ששמעתי עליהם, כשהם היו בשיאם, מפוזרים ברחבי הליגות באירופה. יתרה מכך, סוף סוף ניתנת לי האפשרות לרכוש את כוכבי סוף שנות ה- 90' ותחילת ה- 2000, אלו שעיטרו בפוסטרים את קירות חדרי בתקופת הילדות, בתור שחקנים צעירים מקבוצות האם שלהם. העדכון המעולה כולל גם שחקנים בגילאי נוער ואף נערים, כך שניתן למצוא את רונאלדיניו בגיל 13, וגם וותיקים כמו זיקו בן ה- 40, מאמן שחקן בקבוצה מיפן.
קשה היה לבחור עם איזו קבוצה להתחיל, ובאיזו ליגה. קרץ לי מאוד להגיע לאנגליה ולהיכנס לנעליו של אלכס פרגוסון בעונה בה העלה מהנוער את "מחזור 92'" של בקהאם וגיגס, לצידו של אריק קנטונה הענק, או לנסות ולשחזר את האליפות של אלן שירר ובלקבורן. או בכלל ללכת לספרד, לאמן את ריאל מדריד בשלהי תקופת בוטרגניו ולפני תקופת ראול, ולסיים את ההגמוניה של הדרים טים של ברצלונה. או שדווקא צרפת הכי משכה אותי, עם שמות כמו זידאן, טוראם, הנרי, בארטז, מקאללה, דשאן ויתר הכוכבים שארבע עונות מאוחר יותר יהיו אלופי עולם.
בסוף נחתתי באיטליה. לא בסרייה א' מלאת הכוכבים, עם מילאן הגדולה, יובנטוס של באג'יו, ויאלי ורבאנלי, אינטר עם דניס ברגקאמפ, סמפדוריה של רוד חוליט או פארמה של זולה וברולין. בחרתי לרדת לליגה השנייה, סרייה ב', שבאופן מפתיע הייתה באותה שנה מלאה בכוכבים לא פחות מהליגות הגדולות באירופה.
אז מי יש לנו שם? ברשיה עם גיאורגי חאג'י, אחד הקשרים הטובים באירופה באותה תקופה ושחקן נוער צעיר בשם אנדראה פירלו. מסתבר שגם כריסטיאן ויירי, פיפו אינזאגי ואנריקו קייזה כיכבו בליגה השנייה רגע לפני הפריצה הגדולה, והופתעתי לראות שמות כמו מאסימו אמברוסיני, ג'נארו גאטוסו, דמיאנו טומאסי וג'יאנלוקה פסוטו. אבל השמות הגדולים ביותר היו בקבוצת הצמרת שמצאה את עצמה פתאום בליגה השנייה – פיורנטינה.
הקבוצה מפירנצה סבלה בתחילת שנות ה- 90 מניהול גרוע וירדה ליגה במחזור האחרון של עונת 92/93. לליגה השנייה היא הגיעה עם שחקנים ברמה עולמית שהיו בשיאם, כמו גבריאל באטיסטוטה, הכוכב הגדול של ארגנטינה, בריאן לאודרופ שזכה ב- 92' עם דנמרק ביורו וסטפן אפנברג, קשר נבחרת גרמניה. צעירים מבטיחים כמו השוער פרנצ'סקו טולדו ושחקני השדה פאביו באיאנו, מאסימו אורלנדו, אלברטו מלוסקי וג'יובאני טדסקו אמורים להספיק כדי לרוץ לעונה חלומית בליגה השנייה, ואולי אף לסיים עונה שלמה ללא הפסד.
מה שטוב בעדכון, שמתחיל את המשחק בקיץ 1993, הוא שהמחירים תואמים את מצב שוק ההעברות בשנות ה- 90'. וכך, במיליון וחצי אירו בלבד, רכשתי שורה של שחקנים וותיקים ומנוסים: קשר נבחרת ארגנטינה חורחה בורוצ'אגה, מגן נבחרת ברזיל ג'וסימר, קשר נבחרת צרפת דניאל בראבו, שוער רומא אנדראה פצאלי, וגם הבלם הצעיר והמבטיח מרקו מטראצי בן ה- 20.
קשה לדעת איך תסתיים העונה. מה שבטוח שיהיה מעניין, ושככל שהמשחק יתקדם הנוסטלגיה תצוף מחדש ותחזיר אותי לימי הילדות המאושרים. כמה טוב שיש מנג'ר.
