זר חוזר מהגלות – על הזרים שחזרו לסיבוב שני בישראל

// מאת אלכס שוורצר

במהלך השנים רשימה ארוכה של לגיונרים ישראלים חזרו הביתה עם הזנב בין הרגליים, אבל היו גם זרים כאלה ואנדרה ז'רלדש הוא רק הדוגמא האחרונה. הטור הזה יסקור מספר מקרים בולטים מהעבר, בהם זרים עשו גיחה קצרה אל מחוץ לליגה שלנו, רק כדי להכשל ולחזור למקום בו הם הרגישו הכי טוב.

אישטוון פישונט

הקשר ההתקפי ההונגרי אישטוון פישונט היה אחת הרכישות הגדולות בתולדות בית"ר והוא חלק מרשימה מצוינת של זרים שהמאמן אלי "השריף" כהן הביא לארץ בשנות התשעים. הוא חתם בבירה ב–1995 אחרי אפיזודה קצרה בשרלרואה הבלגית והיה מהמצטיינים ב–2 האליפויות הרצופות של בית"ר בעונות 1996/97, 1997/98, כאשר באליפות השנייה הוא למעשה היה השחקן המצטיין בליגה לצידו של יוסי אבוקסיס, כשהוא כובש מספר שערים חשובים בדרך לתואר, כמו גם בישולים, ניחן בטכניקה ומעולה וראיית מגרש. בנוסף לליגה, הוא הפגין יכולת טובה גם בגביע אופ"א.

בקיץ 1998 כאשר מניותיו בשיא, הוא למעשה "נעלם" לבית"ר וסיכם בעולה החדשה לבונדסליגה איינטרכט פרנקפורט. פישונט היה רכש מרכזי של הגרמנים באותה תקופה ובנו עליו רבות שיביא את היכולת שלו מבית"ר, גם לבונדסליגה על אף הפערים הגדולים ברמה. בפועל פישונט התקשה עם הקצב החדש ופשוט נעלם על המגרש. הפרק הגרמני שלו הסתכם ב – 17 הופעות (רק 6 בהרכב), ללא אף שער או בישול. הוא כבש שער אחד בגביע הגרמני. פרנקפורט ניצלה מירידה רק תודות מספר שערי זכות יותר גדולה מאשר לנירנברג, כאשר השער המכריע כבש פיורטופט הנורווגי בדקה ה – 89 של המחזור האחרון. דווקא מי שפרץ באותה עונה בפרנקפורט הוא קשר אחר שהגיע יחד עם פישונט, ברנד שניידר שמו. הוא נמכר בהמשך לבאייר לברקוזן והיה מהכוכבים הגדולים שלה במשך עשור, כמו כן ערך 81 הופעות בנבחרת גרמניה.

פישונט חזר לארץ כעבור שנה אחת בלבד, כאשר דרור קשטן, מאמנו באליפות 1997/98, שמח לקבל אותו שוב. הפועל ת"א שילמה לפי דיווחים 750 אלף דולר לפרנקפורט(כאשר הבוררות קבעה שהגרמנים צריכים לשלם לבית"ר חצי מיליון דולר). אומנם בהפועל ת"א הוא היה פחות מבריק מאשר בבית"ר, אך עדיין הביא הרבה מאוד מניסיונו לקישור של הקבוצה. הוא זכה בדאבל בעונת 1999/00 ושותף מלא למסע לעבר רבע גמר גביע אופ"א שנתיים אחר כך, כאשר הוא כובש שער מול פארמה באניו טרדיני. אחרי הפועל ת"א שיחק עוד באשדוד ובני יהודה ללא הצלחה יתרה, לפני שחזר להונגריה.

פישונט הוא אחד הזרים הגדולים ששיחקו בארץ, אך הוא גם הוכיח כי לא בנוי לליגה טובה יותר, אם נוסיף לכך גם את הכישלון בבלגיה טרם החתימה בארץ. יתכן ובגלל זה מספר ההופעות שלו בנבחרת הונגריה עומד על 31 בלבד.

נוסא איגיבור

הקשר המרכזי הניגרי הגיע להפועל ת"א בקיץ 2011 מלילסטרום הנורווגית והיווה הוכחה נוספת לעין טוב של טביב לזרים. איגיבור הוסיף הרבה עוצמה למרכז השדה והיה מהזרים הבולטים בליגה בעונת 2011/12, כאשר הפועל ת"א מסיימת במקום השני בליגה, זוכה בגביע ומעפילה לשלב הבתים בליגה האירופית. יכולתו המצוינת בהפועל לא נעלמה מעיני בטיס שבאוגוסט 2012 שילמה עליו 1.1 מיליון יורו. בשנתיים שלו באנדלוסיה איגיבור התקשה להתאקלם ושותף ב- 28 משחקי ליגה בלבד, כאשר פתח רק ב – 13 מהם. בכל אחת מהעונות הוא גם תרם שער אחד, כולל בדרבי של סביליה באפריל 2013 שנגמר בתיקו 3:3 מטורף. כמו כן שותף לקמפיין ליגה אירופית של בטיס בעונת 2013/14, כאשר פתח ב – 4 משחקים ובעוד אחד נכנס כמחליף, אך לרוב זה קרה בשלב הבתים שם הספרדים העלו הרכבים משניים.

ג'ורדי קרויף בימיו כמנהל מקצועי של מכבי ת"א היה ידוע בחיבתו לשחקנים של הפועל ת"א, אם זה שחקנים פעילים בה או אקסים. איגיבור לא היה יוצא מן הכלל בתחום ובקיץ 2014 הוא חתם במכבי ת"א ששילמה לבטיס כ–400 אלף יורו. איגיבור שוב הוכיח שהוא זר מצוין לליגת העל וכבר בעונתו הראשונה בצד הצהוב תרם לא מעט לטרבל של קבוצתו ובעונת 2015/16 שיחק בשלב הבתים בליגת האלופות, אך הקבוצה איבדה את האליפות לב"ש ואת הגביע בגמר למכבי חיפה.

עונת 2016/17 הייתה הכי פחות טובה שלו בארץ והוא כבר פזל החוצה. בינואר 2017 עזב לליגה התורכית, אך מאז הקריירה שלו הייתה בנפילה חופשית ומעשית הוא כבר פרש, אחרי שלא שיחק כבר שנה וחצי מאז ששוחרר מאנורטוזיס היוונית. צריך לזכור שהוא בן 30 בלבד, ובעצם הפרק הישראלי ישאר המשמעותי שלו ביי פאר בקריירה.

בלסינג קאקו

בקיץ 2004 חתמו אצל סם אלרדייס בבולטון וונדררס שמות כמו לס פרדיננד, גארי ספיד, רדהי ג'אידי, חלילו פדיגה וגם שני שחקנים מליגת העל – הראשון בלמה של מכבי ת"א טל בן חיים שעתיד לפתוח בקריירה אירופית מפוארת ומוצלחת בבולטון עצמה בפרט. השני היה הקשר המרכזי הניגרי בלסינג קאקו, שחתם ל – 3 שנים והצטרף בסגל לבן ארצו מפורסם הרבה יותר, ג'יי ג'יי אוקוצ'ה.

קאקו הגיע לארץ מהליגה הבלגית באוגוסט 2002 כשחתם בהפועל ב"ש אחרי הרבה לבטים בגלל המצב הבטחוני הרעוע במדינה שסבלה משיאה של אינתיפדה השנייה. קאקו יחד עם הפולנים המצוינים יז'רסקי וטרכולסקי הובילו את הקבוצה לעונה טובה בסטנדרטים שלה אז – מקום חמישי בליגה והגעה לגמר הגביע תחת הדרכתו של לופא קדוש ז"ל.

הוא גם פתח את העונה הבאה כאשר גוטמן חזר לקדנציה שנייה בבירת הנגב, אך בינואר 2004 אלי זינו החליט להפטר מהחוזה הכבד של הניגרי והוא עבר לאשדוד וכבר כעבור חצי שנה מצא את עצמו באנגליה. הקפיצה הזו הייתה מאוד גדולה עליו ובבולטון למעשה לא ממש בנו עליו למן ההתחלה. הקריירה שלו שם הסתכמה בשני משחקי גביע הליגה וגם ב – 35 דקות פרמייר ליג שקיבל בהפסד חוץ 2:1 לווסט ברום.

בחודש נובמבר הושאל למשך חודש לדרבי קאונטי מליגת המשנה ושם שותף ב – 5 משחקי ליגה. אחר כך התייבש עד שבקיץ 2005 חזר לארץ כדי לחתום בפרויקט ה"גלקטיקוס" של מכבי ת"א שקרס די מהר. קאקו היה הראשון לעזוב, כבר בינואר קצת אחרי הגעתו של טון קאנן. הוא חזר לאשדוד עד לסוף העונה ובין 2006 ל – 2008 שיחק בצורה סולידית במכבי פ"ת, לפני שסיים קריירה בפראלימני הקפריסאית.

קאקו "מככב" עד היום בכל מיני רשימות של השחקנים או הקשרים הכי גרועים בתולדות פרמייר ליג. אז למה הוא הגיע לשם לעזאזל? טוב כנראה כי הסוכן האנגלי שלו היה קרייג אלרדייס, כן, בנו של הביג סם.

סמואל יבואה

נדיר בכדורגל שחלוץ קבוצה שיורדת ליגה זוכה במלכות השערים, אבל החלוץ הגנאי סמואל יבואה עשה זאת במדי הפועל כפר סבא, כאשר כבש 15 שערי ליגה בעונת 2007/08 (וסך הכל 31 ב – 3 עונות במדי הקבוצה מהשרון). מיד אחר כך הוא עבר להפועל ת"א כחלק מהנדוניה הכפרסבאית של הבעלים החדש שלה אלי טביב שכללה גם את דאגלס דה סילבה ואביחי ידין.

בעונת 2008/09 הוא הוביל את החלק הקדמי של האדומים עם 13 שערי ליגה ועוד שניים באירופה, מה שהספיק לסגנות. את עונת 2009/10 פתח עם שער מצוין בגטבורג שנגמר בניצחון 3:1 של הפועל ובהמשך גם כבש פעמיים נגד המבורג(שער יחיד בניצחון המפתיע בבלומפילד ובהפסד 4:2 בגרמניה), אבל במקביל בליגה הוא התקשה לשחזר את יכולתו מאירופה וכבש פעמיים בלבד לפני שביקש להתקדם לחו"ל בחודש ינואר. הפועל ת"א הסכימה למכור אותו לגנק הבלגית תמורת 700 אלף יורו. הקבוצה הבלגית כמו גם יתר יריבותיה לליגה, היו אז חזקים בשוק הישראלי ובמדיה כבר כיכב אליניב ברדה.

גנק אז דשדשה במרכז הטבלה וקיוותה בעזרת הרכש החדש להגיע לאירופה. יבואה פתח ב – 4 משחקי הליגה הראשונים שלו, כשגנק רושמת בכולם ניצחונות, אך הגנאי התקשה לבוא לידי ביטוי ובהמשך פתח עוד במשחק ליגה אחד בלבד עד לסיום העונה. בכל זאת הוא הצליח להבקיע 4 שערים בתור מחליף וגנק השיגה כרטיס למוקדמות הליגה האירופית. בקיץ 2010 הקבוצה הבגלית הנחיתה רכש שיתברר כשובר שיוויון בדמות החלוץ הבלגי ילה פוסן שהגיע מסרקל ברוז'. פוסן דחק את יבואה עוד יותר ואחרי שעלה כמחליף בשני מחזורי הפתיחה ושותף בשני משחקים במוקדמות הליגה האירופית(כולל הפסד 4:2 לפורטו), הוא הושאל לבית"ר ואילו גנק עצמה המשיכה עד לזכיה באליפות.

בית"ר חווה במלוא עוצמתה את סגירת ברז המזומנים של ארקדי גיידמק, וקיוותה בעזרת חלוץ ליגה כה מוכח לעונה יחסית שקטה. בפועל יבואה התברר כאחת מהאכזבות העונה ובמאזנו היו 4 שערים בלבד, אחד מהם בכל זאת חשוב בניצחון ביתי 1:0 על הפועל ת"א בסיבוב שני, משחק שסימן את תחילת המשבר של הפועל ממנו לא התאוששה ואיבדה את האליפות. בית"ר עצמה הסתבכה במהלך העונה בתחתית ובסוף העונה יבואה חזר לגנק, רק כדי להיות מושאל שוב, הפעם לאשדוד. שם הוא כבר איבד כל חוש לשערים ולא הצליח לכבוש באף אחת מ – 8 הופעות בליגה. עד סוף הקריירה הוא שיחק מעט בקפריסין לפני שחזר למולדתו גאנה.

יבואה כאמור לא הטביע את חותמו בבלגיה, אך בכל זאת זכה להנות מכישוריו של אחד השחקנים הגדולים היום קווין דה בריינה וגם שיחק מעט לצידו של תיבו קורטואה.

דימיטאר טלקייסקי ואלין טופוזאקוב

צמד השחקנים הבולגרים (הראשון בלם והשני קשר/וינגר ימני) נולדו באותה שנה – 1977, ביחד הפכו לסמלים של לבסקי סופיה וגם ביחד באו להציל את הפועל ת"א בינואר 2008, למה שנחשב מאחד העסקאות הכי גדולות בחודש הזה אי פעם בליגת העל.

השפעתם על הפועל הייתה מיידית ועזרה לקבוצה להלחץ מהתחתית, כאשר טופוזקוב מביא סדר להגנה ואילו טופוזקוב מביא הנאה לצופים במסירות והבעיטות שלו. זכור במיוחד שער העונה שלו מול האלופה שבדרך בית"ר בניצחון 3:1 בבלומפילד. רק פנדלים בגמר מול אותה בית"ר מנעו מהפועל ת"א להוסיף גם גביע המדינה לארון התארים. עונה אחר כך שניהם המשיכו להיות שחקנים בולטים בקבוצה של אלי גוטמן מה שהספיק לסגנות, אולי גם תפוקתו של טלקייסקי החלה לרדת.

בקיץ 2009 טופוזאקוב חזר ללבסקי אך הופיע רק ב – 13 משחקי ליגה מתוך 30, כאשר הקבוצה מסיימת במקום השלישי.

בניגוד אליו טלקייסקי עזב לאמקר פרם הרוסית, אותה אימן המאמן הבולגרי דימיטאר דימיטרוב שהכיר אותו מהליגה הבולגרית, ובכלל הקבוצה מהרי האוראל נחשבה במהלך השנים למקום האולטימטיבי לשחקנים בולגרים ברוסיה. בפועל הרומן של טלקייסקי עם אמקר כלל 4 משחקים בלבד, כיוון שמיד אחריהם דימיטרוב פוטר ואילו המאמן החדש ראשיד רחימוב מחק את הרכש של קודמו בתפקיד. כבר באוקטובר 2009 טלקייסקי התיר את החוזה שלו ברוסיה ובחורף הצטרף לטופוזקוב בלבסקי ובישל 5 שערים עד סיום העונה.

בעונת 2010/11 הם חזרו ביחד לארץ, הפעם חתמו בהפועל ר"ג, אך 5 שעריו של טלקייסקי וגם הניסיון של טופוזקוב לא עזרו לאורדונים לשרוד. טופוזקוב תלה את הנעליים אחרי הירידה ואילו טלקייסקי עוד שיחק זמן מה בבולגריה.

דימיטאר מקרייב

החלוץ המרכזי הבולגרי דימיטאר מקרייב פרץ בסערה לליגה שלנו ולצד צמד בני ארצו שכבר הזכרנו, היה אחת הרכישות הגדולות של הליגה בינואר 2008 כשהגיע ממאריבור לאשדוד ובעבר היה שייך שנתיים לאינטר. ההעברה גם הייתה גדולה בכסף שכן ג'קי בן זקן הוציא עליו למעלה ממיליון דולר.

במחצית השנייה של עונת 2007/08 הוא הפציץ 11 שערי ליגה ובכך בעצם קם יורש לשי הולצמן שכבר היה בדמדומי הקריירה שלו. מקרייב הוכיח שהוא חלוץ רחבה קלאסי וקטלני ובלעדיו יתכן ואשדוד לא הייתה שורדת בליגה. עונה אחר כך הוסיף שוב 11 שערי ליגה (הפעם בעונה מלאה) וזכה לזימון בכורה לנבחרת בולגריה לה ניסה לעזור ללא הצלחה להעפיל למונדיאל 2010.

עונתו הפוריה בליגת העל הייתה 2009/10 במהלכה כבש 12 שערים, כולם בעונה הסדירה, כאשר כל אשדוד כובשת 32 ומשיגה את המקום בפליי אוך העליון, שם מקרייב כבר לא כבש ואשדוד הפסידה את כל חמשת משחקיה, אך בן זקן היה לבטח מרוצה מההכנסה. בעונת 2010/11 אשדוד חזרה לתחתית ואילו מקרייב הסתפק ב – 9 שערים בלבד. בקיץ 2011 קריליה סובטוב סמארה הרוסית הוציאה עליו חצי מיליון יורו וכאן התחיל הסיוט של הבוגלרי. מקיירב התקשה להתאקלם לסגנון בליגה הרוסית והוכיח שהוא חלוץ מאוד מוגבל לליגה בדרג שכזה. הוא זכה לשחק רק 179 דקות בליגה הרוסית -5 הופעות, כשרק ב -2 הוא פותח. הוא לא הצליח לכבוש או לבשל ואף שיחק עם קבוצת המילואים מספר משחקים.

כעבור חצי שנה בלבד סמארה שיחררה אותה לקבוצה קטנה אחרת – אולכסנדריה שבאוקראינה. גם שם הסיפור חזר לעצמו כאשר הפעם הוא מקבל יותר דקות -404 ופותח ביותר משחקים(5 מתוך 7) ועדיין התרומה שלו נשארה אפסית.

ג'קי בן זקן החזיר אותו לאשדוד בקיץ 2012 והוא כבש 9 שערי ליגה. אחר כך נדד ללבסקי סופיה, שיחק בהצלחה בנאה סלמינה הקפריסאית. בגיל 37 הוא עדיין פעיל בויהרן מליגות נמוכות בבולגריה.

איליה (יגיה) יברויאן

החלוץ הרוסי-ארמני איליה יברויאן נולד במחוז רוסטוב, בדרום רוסיה(אז חלק מברה"מ), אבל הגיע בגיל צעיר להונגריה שם גם החל את הקריירה המקצוענית שלו. ב – 2004 הגיע לארץ כאשר חתם בהפועל פ"ת. הוא היה שם זר די בולט וסיים את עונת 2004/05 עם 7 שערים, שער אחד בגביע ו – 3 בגביע הטוטו בו הקבוצה זכתה. פציעות מנעו ממנו כנראה לתרום יותר ובסופו של דבר הקבוצה החליטה לוותר עליו עבור טוטו תמוז שעלה מהנוער ותפקד עדיין על תקן זר.

הוא עבר להפועל ת"א, לשם חזר דרור קשטן שאימן את יברויאן גם בהפועל פ"ת. אצל האדומים יברואין כבש 8 שערי ליגה שעזרו לה לסיים במקום השני, אך רגע השיא שלו בקבוצה(ובעצם בכלל בארץ) היה בגמר הגביע כאשר שערו היחיד בדקה ה – 87 לרשת שוער בני יהודה וינסנט אניימה הביא לקבוצה גביע ראשון מזה 6 שנים והחל מסורת הצלחות מחודשת של הקבוצה במפעל שנמשכה זמן רב.

מיד אחר כך הגיעה הצעה מהליגה הרוסית העליונה – שיניק יארוסלבל חיפשה חיזוק להתקפה העלובה שלה. לא ברור למה הם חשבו שחלוץ די בינוני וכבד מהליגה הישראלית הוא התשובה לחוסר המחץ שלה וזה גם ממש לא עבד, כאשר יברויאן פתח רק במשחק ליגה אחד מתוך ה – 6 שלו ואילו שיניק הפכה לאחת היורדות הכי עלובות בתולדות הליגה עם 11 נק' ו – 17 שערי זכות בלבד ב – 30 מחזורים. יברויאן עצמו חזר לארץ כבר בספטמבר 2006, עוד לפני סיום העונה ברוסיה, כאשר האפשרות לחזור להפועל פ"ת נפלה ומבקום זה הוא ירד ללאומית וחתם בק"ש, שם 15 שעריו עזרו לקבוצה של איזי שירצקי סוף סוף לעלות לליגת העל. הוא גם עלה, אך חתם בעולה חדשה השנייה בני סכנין של אלישע לוי שם נהנה רבות מבישוליו של מאור בוזגלו הצעיר וסיים עם 10 שערי ליגה, כשסכנין הופכת לאחת ההפתעות העונה (לצד קבוצתו הקודמת ק"ש) ומסיימת במקום הרביעי.

מיד אחר כך הוא ובוזגלו חתמו במכבי ת"א, אך שם יברויאן הוכיח שלא מתאים להיות חלוץ מוביל בקבוצת צמרת, למרות זאת נשאר שם שנתיים כאשר הוא כובש 5 ו – 8 שערי ליגה בהתאמה ואילו הקבוצה ממשיכה לדשדש ולהכשל. אגב, במהלך תקופתו במכבי ת"א זכה לזימון לנבחרת ארמניה וערך בה 4 הופעות מבלי לכבוש שערים.

עונתו האחרונה בארץ הייתה 2010/11 אותה פתח בבני יהודה והמשיך להפועל אשקלון כאשר הוא תורם 2 שערי ליגה לכל מהקבוצות האלה. בסיום העונה עזב את הארץ ועד מהרה פרש.

נתונים באדיבות:
http://www.transfermarkt.com