אפתח ואומר שלמרות הניצחון, מכבי חיפה לא מוכנה לפתיחת ליגת העל והיא לא צריכה להיות מוכנה כי יש לה עוד שלושה שבועות עד המשחק הראשון.
כשהעונה נפתחת בדרבי והאצבעות כבר מדגדגות, מוכנות למחוא כפיים, הגרון כבר מחומם ומוכן לשיר את המזמורים, אז גם משחק בגביע השוקו ממלא את איצטדיון "החלום" והופך להיות משחק חשוב ובעל אמוציות בקהל ובמגרש כאחד. המשחק הזה הוא רק משחק הכנה לליגה ולא יותר מזה (גם אם יש פרס כספי בסופו) וכך צריך להתייחס אליו.
נקודת אור, נקודת חושך וסימן קריאה על המשחק
נקודת האור שאפשר להוציא מן המשחק היא שיש שיטת משחק – 4:4:2. טובה או רעה, מתאימה לשחקנים או שהשחקנים צריכים להתאים את עצמם אליה זה כבר עניין של השקפה, אבל יש שיטה וזה היה חסר למכבי חיפה בשנים האחרונות.
נקודת החושך קשורה גם היא לשיטת המשחק שחשפה מספר בעיות כשהראשית היא שאלירן עטר לא יכול להיות חלוץ חוד. הוא לא השפיע על המשחק ולראייה הוחלף במחצית השנייה. עטר הרבה יותר איכותי לקבוצה כשהוא נמצא על הקו. בעיה שנייה שהמערך הזה חשף נוגעת לשחקני הקו, עזרא חסם את משומר וריאן חסם את העליות של טוואטחה. גם כשהייתה כבר הצטרפות של המגינים, זוויות המסירה לא היו טובות ואבדו כך הרבה כדורים בהתקפה. לבסוף בקשר למערך, ניתן היה לראות שאין הצטרפות של קשר אחורי לחלק הקדמי או קשר קדמי שנמצא קרוב לרחבה כדי לעזור בניהול משחק ההתקפה. היו הרבה מקרים בהם גם אם היינו מכפילים את הרחבה של הפועל חיפה לא היינו מוצאים בה שחקנים של מכבי חיפה. מישהו אמר רובן ראיוס? (למה שחררו אותו? למה?).
סימן הקריאה מהמשחק הוא איסמאעיל ריאן. לילד יש כישרון, יש לו יכולת, הבנת משחק, מהירות ברגליים, מהירות מחשבה ויש לו את האומץ לעשות את הכל לא רק באימונים אלא גם במשחקים. היכולת שלו היא סימן קריאה גם למדיניות הרכש של מכבי חיפה. יש שחקני נוער וצעירים טובים במכבי חיפה, תנו להם לשחק במקום עוד שכיר חרב כמו טוטו תמוז או בן שהר.
שתהיה לנו שנת כדורגל נפלאה.
זה מצחיק שראינו בדיוק את אותם הדברים וגם כתבנו על אותן בעיות. בעניין ראיוס אני לא מסכים. שחקן סופר מוכשר, כן. שחקן שעושה הבדל, כן, לפעמים, בדרך כלל זה קורה בארבעת המשחקים הראשונים של העונה וגורם לנו להתאהב בו ובארבעת המשחקים האחרונים של העונה בשביל החוזה לעונה הבאה. אנחנו צריכים את אלה שסוחבים קבוצה, הוא לא היה כזה ולא יהיה כזה, טוב שהלך.