ביום שלישי האחרון, כחלק מהמחזור החמישי של שלב הבתים בליגת האלופות, עלו לכר הדשא נאפולי ושחטאר. האיטלקים, למרות שמוליכים את הליגה האיטלקית, לא היו תלויים בעצמם, כשגם הנצחון באותו משחק עדיין לא מבטיח להם עלייה, היות ולשחטאר מספיקה נקודה על מנת לעלות מהבית ולהשאיר את הקבוצה המרשימה באיטליה מחוץ לליגת האלופות. הנצחונות של שחטאר, על נאפולי בבית ועל פיינורד בחוץ, הביאו אותה לעמדה מעולה לעלייה. רבים באוקראינה מותחים ביקורת על ריבוי הזרים בה, אולם דווקא בזכותם היא נהנית מהצלחות באירופה. נצטרך לחזור לאחור על מנת להבין את חשיבותם המכריעה.
מועדון בינוני עד לפיצוץ, תרתי משמע
שחטאר הוקם כבר ב-1936 ולאורך שנותיו היה מועדון בינוני בליגה בברית המועצות. הישג השיא של הקבוצה בליגה היה המקום השני (ב-1975 ו-1979), ולצד זאת זכתה ב-4 גביעים. דינמו קייב היה המועדון ה"אוקראיני" הגדול. גם בליגה האוקראינית סיים המועדון פעם אחת במקום השני ולא איים על מאבק האליפות.
הצעד המשמעותי הראשון הגיע באוקטובר 1995, ובנסיבות טרגיות: בזמן משחק בין שחטאר לטאבריה, התפוצץ מטען חבלה והרג את נשיא המועדון דאז, אחאט בראגין, וכשנה לאחר הפיגוע רינאט אחמטוב מונה לנשיא המועדון. אחמטוב שם כמטרה להעלות את רמת המועדון במסגרות אירופאיות. באותם שנים התבסס המועדון על שחקנים מקומיים בלבד, ובשנת 2000 הגיע לקבוצה השחקן הזר הראשון, מריאן אליאוצה הרומני. באותה עונה, לאחר בואם של שחקנים זרים נוספים, הגיעה שחטאר לראשונה בתולדותיה לשלב הבתים של ליגת האלופות ולאחר שמינתה גם מאמן זר, נביו סקאלה האיטלקי, זכתה באליפות הראשונה בתולדותיה. גם ברנד שוסטר אימן את שחטאר תקופה קצרה ולא בולטת, כשאחריו הגיע המאמן שהכי מזוהה עם המועדון בעידן המודרני – מירצ'ה לוצ'סקו, הזר שהפך לבעל בית.
עשור הזהב
עם הגעתו של לוצ'סקו הרומני, ביססה את עצמה שחטאר כמועמדת הכמעט יחידה לתארים, לצד דינמו קייב. עונת 2005-06 נגמרה עבור שתיהן עם 75 נקודות, ושחטאר זכתה באליפות עם נצחון במשחק מול דינמו שקבע את זהות האלופה. עונה לאחר מכן הגיעה לשמינית גמר גביע אופ"א, שם הפסידה לסביליה בתוספת הזמן, ועונה לאחר מכן המשיכה בשיפור כשזכתה בטרבל הראשון שלה – אליפות, גביע והסופרקאפ.
עונת השיא של המועדון הגיעה שנה לאחר מכן: שחטאר נשרה מליגת האלופות לגביע אופ"א, ועברה את טוטנהאם ומארסיי בדרך לחצי גמר היסטורי נגד דינמו קייב. הייתה זאת הפעם הראשונה שבה שתי קבוצות מאוקראינה התמודדו בשלב הזה באירופה. המשחק הראשון נגמר בתיקו 1:1, וזו הייתה התוצאה גם בדקה ה-89 במשחק הגומלין. אלא שאז, אילסיניו, המגן הברזילאי, קיבל כדור ארוך באגף ימין, חתך לכיוון השער ועבר 3 שחקני הגנה לפני שהכניס את הכדור לשער. בגמר פגשה הקבוצה את ורדר ברמן, ובדקה ה-97 ז'אדסון הבקיע את שער הנצחון בדרך לנצחון 2:1 וזכייה כנגד כל הסיכויים בגביע אופ"א. שחטאר הייתה גם לזוכה האחרונה בטורניר, ששנה לאחר מכן הפך למה לליגה האירופית.
מבט על ההרכב הפותח שלה בגמר ייתן תמונה טובה על השינוי שעבר המועדון תחת אחמטוב: 3 אוקראינים (פיאטוב השוער וקוצ'ר וצ'יגרינסקי הבלמים) אל מול 5 ברזילאים (ביניהם וויליאן ופרננדיניו), פולני, רומני ודריו סרנה הקרואטי. את הסופרקאפ הפסידה לברצלונה האימתנית משער של פדרו רק בדקה ה-115.
בחמש השנים שלאחר הזכייה זכתה הקבוצה בחמש אליפויות רצופות. באירופה היו לקבוצה שתי עונות מוצלחות, כשבאחת מהן הדיחה את רומא לאחר נצחון כפול והודחה בעצמה ע"י ברצלונה, הזוכה שבדרך; והשנייה היא עונת 2012-13, כשעלתה לשלב שמינית הגמר בצוותא עם יובנטוס, ובכך גרמה לצ'לסי להיות מחזיקת הגביע הראשונה שמודחת בשלב הבתים. שחטאר הודחה ע"י בורוסיה דורטמונד בצמד משחקים מלהיב ורב-שערים, כשבסוף המשחק הראשון טען לוצ'סקו כי המנצחת בצמד המפגשים תגיע עד לגמר הטורניר, וכך אכן קרה – דורטמונד הפסידה בגמר לבאיירן מינכן.
אצטדיון חדש, מאמן חדש
במאי 2014 התחיל עימות במזרח אוקראינה, בשטחי אוטונומיות דונייצק ולוגאנסק. כתוצאה מכך, עברה הקבוצה להתאמן ולארח משחקים בלבוב, בקצה השני של המדינה. חשיבות אצטדיונה הביתי, ה"דונבאס ארנה", הייתה עצומה. מדובר באצטדיון מודרני ומפואר מאד, שרעיון הבנייה שלו עלה בהשראה מהסטאד דה פראנס הצרפתי, וב-2006 החלה בנייתו. צבעי המושבים כצבעי הקבוצה (כתום, שחור ולבן), ובסיום בנייתו ביקר בו יו"ר אופ"א דאז, דיוויד טיילור, ותיאר אותו כ"מרהיב ופנטסטי".
ארוע חריג התרחש ביולי אותה שנה, לאחר משחק ידידות מול ליון – 6 שחקנים סרבו לעלות על המטוס חזרה לאוקראינה. מאוחר יותר פורסמו ידיעות שהשחקנים, אלכס טשיירה, דוגלאס קוסטה ו-4 אחרים, ברחו בעצתו של הסוכן הבריטי-איראני קיה ז'ואורבחיאן, שתכנן לשחרר את השחקנים מחוזיהם בחינם בעקבות המצב הבטחוני. כלל השחקנים חזרו לאימוני הקבוצה כשבוע לאחר מכן, אולם האירועים עמדו במרכז הכותרות והשפיעו על חדר ההלבשה.
העונות הבאות היו קשות, שכן למעשה שיחקה הקבוצה רק משחקי חוץ, ועקב כך סיימה פעמיים כסגנית האלופה. באירופה הודחה ע"י באיירן מינכן, לאחר תיקו מאופס "ביתי" ותבוסה 0:7 בגרמניה, ועונה לאחר מכן הגיעה עד לחצי גמר הליגה האירופית, בו הפסידה לזוכה העתידית, סביליה. בדרך לחצי הגמר עברה שחטאר קבוצות כמו שאלקה (נצחון 3:0 בחוץ), אנדרלכט ובראגה (נצחונות כפולים על שתיהן). המשחק האחרון לאותה עונה היה גמר הגביע האוקראיני, נגד זאריה, שאותו ניצחה שחטאר לאחר צמד של גלאדקיי. היה זה משחקו האחרון של לוצ'סקו במועדון, ולאחריו הודיע על עזיבת תפקידו כמאמן הקבוצה.
Credit to "FC SHAKHTAR" Facebook page
העידן החדש: פאולו פונסקה
למילוי הנעליים של לוצ'סקו נבחר הפורטוגלי פאולו פונסקה, שאימן את בראגה והפסיד איתה לשחטאר באותה העונה. לפני כן אימן בפורטו, איתה זכה בסופרקאפ, אולם התפטר כשהקבוצה הייתה במקום השלישי לקראת סוף העונה. את אותה פורטו ניצח בגמר הגביע עם בראגה, שזכתה בגביע השני שלה בלבד, והראשון מזה יובל. עד כה זכה באליפות ובגביע בעונה החולפת, ולמרות אי-הגעה לשלב הבתים בליגת האלופות לראשונה מזה 7 שנים, השיגה שחטאר 9 נצחונות רצופים בליגה האירופית, כולל נצחון 1:0 במשחק הראשון נגד סלטה, אולם הודחה בגומלין עם הפסד 0:2. העונה שחטאר מובילה את הליגה, וכאמור, מציגה איכות משחק גבוהה בשלב הבתים בליגת האלופות. אם תתקדם בטורניר, תהיה זו עוד הצלחה של השינוי בקבוצה, שנראה לא פחות מדהים במבט לאחור.
שחטאר משלבת בין מסורת מקומית לבין התבססות על שחקנים זרים. מצד אחד, ברזילאים הפכו לחלק מהזהות שלה, כשפרננדיניו, וויליאן, ודוגלאס קוסטה הם הבולטים ביניהם, ומצד שני, שלד הקבוצה זה שנים רבות כולל גם את אנדריי פיאטוב השוער, ירוסלב ראקיצקי הבלם וטאראס סטפננקו הקשר המקומיים. מצד אחד, ב-2015 היה המועדון עם מספר הברזילאים הגבוה ביותר בליגה האלופות, ומצד שני, למרות ריבוי הזרים, במשאל שנערך באוקראינה ב-2009, לאחר הזכייה בגביע אופ"א, הצביעו 13.7% מהנשאלים לשחטאר כ"סמל של אוקראינה" של אותה שנה.
ההגדרה בין זרים למקומיים הטשטשה מזמן: דריו סרנה הקרואטי מתחיל את עונתו ה-14 במועדון והוא שיאן ההופעות של המועדון עם 525 כאלה. בקיץ 2014 לא שקל לרגע לעזוב ובדיבורים לתקשורת הדגיש כי מה שחשוב הוא להשאר יחד בזמנים קשים כאלה. מארלוס הברזילאי התאזרח והספיק להופיע במדי נבחרת אוקראינה. באופן כללי, 10 ברזילאים ערכו מעל 100 הופעות רשמיות במועדון, רשימה בה נמצא גם הנריך מחיטריאן הארמני, כיום במנצ'סטר יונייטד, ופעם שחקן צעיר וכשרוני שפרץ לתודעה במדי שחטאר. ועל איזה זרים אפשר לדבר, כשכל הקבוצה משחקת מחוץ לביתה באופן קבוע? כולם זרים, וכולם שייכים. ואם הקבוצה תצליח לעלות לשלב הנוקאאוט של ליגת האלופות, החגיגות יאפילו על כל הקשיים.
