הרבה לפני עידן הכסף הגדול מאבו דאבי ואצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר המפואר, מנצ'סטר סיטי הייתה אחת הקבוצות המרגשות והאותנטיות באנגליה ושיחקה באצטדיון המיין רואד המיתולוגי. התמודדות על אליפות ושליטה בעיר מנצ'סטר היו אז בגדר חלום רחוק. בעונת 2001-2002 היא גם הייתה 'חביבת הקהל' של האוהד הישראלי בזכות אחד, אייל ברקוביץ' ששיחק במדיה כשהייתה בליגת המשנה. החלטתי לקחת את סיטי ההיא למסע ארוך בדרך להפוך לקבוצה הטובה בעולם.
חוץ מ'הקוסם', סיטי מודל 02' הייתה קבוצה לא רעה בכלל יחסית לליגה השנייה באנגליה. ריצ'ארד דאן, סטיוארט פירס הוותיק (בן 40!), דני טיאטו, דארן האקרבי, שון רייט פיליפס הצעיר, עלי בנארביה, פול דיקוב וצמד החלוצים האגדי, שון גואטר ופאולו וונאצ'ופה מקוסטה ריקה היו חלק מהשמות בסגל. מסע הרכש לעונת 01/02 כלל חמישה שחקנים בלבד, אבל איזה שחקנים: גאורגי קינקלדזה, שהיה אגדה בסיטי בשנות ה-90, חזר לקדנציה שנייה. שאקה היסלופ, השוער עם השם הכי מגניב בהיסטוריה, הגיע לעמוד בין הקורות. ז'וליאון לסקוט, הבלם בן ה-18, הצטרף כמה שנים לפני שעשה את המעבר הזה במציאות. לי שארפ, אגדה דווקא ביונייטד, הגיע לחזק מהספסל ואגדת המנג'ר מייק דאף הגיע מהליגה הרביעית לעמדת המגן הימני הפותח. אבל מעל כולם היה השחקן החופשי הכי טוב במשחק ומנג'ר סיטי בהווה, פפ גווארדיולה.
המטרה הייתה ברורה מהרגע הראשון. כל דבר פרט לעליית ליגה ייחשב ככישלון חרוץ. הלכתי על טקטיקה של 4-4-2 אנגלי קלאסי עם הרבה רוטציות בסגל. השלד המרכזי הורכב מהיסלופ השוער, דאף הבלם, גווארדיולה וברקוביץ בקישור, כאשר צמד החלוצים התחלף ממשחק למשחק.
רגעים קסומים במיין רואד
פתיחת עונה מהוססת עם שני ניצחונות בלבד בשבעה משחקים גרמה לי לשנות את ההרכב הראשון לא מעט. המפנה הגיע דווקא בגביע הליגה מול טוטנהאם מהפרמייר ליג, עם ניצחון 3-1 סנסציוני בווייט הארט ליין. מאז ספרנו 11 משחקים רצופים ללא הפסד בליגה ועלייה לצמרת הגבוהה. ברקוביץ' בישל בצרורות, כל ארבעת החלוצים עשו את העבודה בהתקפה וכבשו בכל משחק ושאקה היסלופ שמר על רשת נקייה בלא מעט משחקים. את הסיבוב הראשון סיימנו במקום השלישי, ובינתיים עברנו בגביע הליגה גם את איפסוויץ' ולסטר מהפרמייר ליג ונעצרנו רק בחצי הגמר מול היריבה העירונית, מנצ'סטר יונייטד, מה שלא הוריד מהמסע המופלא בגביע.
מכת פציעות כמעט חיסלה את העונה
פתיחת הסיבוב הראשון הביאה בשורות רעות לקבוצה. במשחק מול נוטינגהאם פורסט נפצעו שלושה שחקני מפתח: שון גואטר, מלך השערים, נפצע לחודש. אייל ברקוביץ', מלך הבישולים נפצע לחודשיים, אבל הפציעה הקשה ביותר הייתה של השחקן הטוב בקבוצה, פפ גווארדיולה, שנפצע לארבעה חודשים. בנוסף, ארסנל הגישה הצעה גבוהה על הבלם המצטיין סטיב האווי, ונאלצתי למכור אותו, כמו גם את החלוץ הסקוטי פול דיקוב. מילאתי את החורים שבסגל בבלם הדרום אפריקני, מארק פיש, בקשר הצעיר סטיב סידוול שהגיע בהשאלה מארסנל ובחלוץ המצטיין פרדי קאנוטה, שהגיע בהשאלה מווסטהאם.
קאנוטה כבש צמד כבר במשחק הבכורה שלו והפך במהרה לחלוץ הפותח. מרבית המשחקים הסתיימו עם שלושה או ארבעה שערים שלנו ומהר מאוד עלינו למקום הראשון, למרות הפסד לווסט ברומיץ' במשחק העונה. בינתיים המשכנו להפתיע במפעל השני והחשוב יותר, הגביע האנגלי. ניצחונות על סנדרלנד, בולטון ופולהאם מהפרמייר ליג הביאו אותנו שוב לחצי הגמר, רק שהפעם ארסנל הייתה זו שחיכתה לנו שם, וגם אותה לא הצלחנו לעבור למרות שהיו בעשרה שחקנים.
ריצה של שבעה ניצחונות רצופים בליגה פתחה פער משאר היריבות בצמרת וארבעה מחזורים לסיום הבטחנו את העלייה. את העונה סיימנו במקום הראשון עם 102 נקודות, תשע יותר מברומיץ' השנייה ועם עלייה מרגשת לפרמייר ליג כבר בעונה הראשונה, שהתבררה כהצלחה אדירה.
מלך השערים
שישה שחקנים כבשו מספר דו ספרתי של שערים, אבל אחד היה מעל כולם. דארן האקרבי לא נחשב לשחקן הרכב קבוע בקבוצה אבל היה ה'סופר סאב' המושלם. 17 שערי ליגה הספיקו רק למקום העשירי בטבלת כובשי העונה בצ'מפיונשיפ, אבל היו יותר מכל שחקן אחר במיין רואד.
השחקן המצטיין
אייל ברקוביץ', הברומטר של הקבוצה, היה רמה אחת מעל כולם. 16 שערים ו-17 בישולים בכל המסגרות הם מספרים שאי אפשר להתעלם מהם. גם שאקה הסילופ, שספג פחות משער למשחק, הצטיין ונבחר לשוער העונה בליגה השנייה.
במהלך העונה זכיתי ארבע פעמים בתואר מאמן החודש, וכמובן גם בתואר מאמן העונה בסיום. בעונה הבאה עולים כיתה לליגה של הגדולים ולמאבק האמיתי מול ונגר ופרגוסון.
*****
אביב הקים את קבוצת הפייסבוק ״קהילת המנג׳ר של ישראל״ שם מתאספים כל חובבי משחקי המנג'ר השונים ומפיצים ידע והרבה כיף. אנחנו ממליצים בחום להצטרף.
בנוסף – עבדנו קשה ועדכנו את משחק המנג’ר הנוסטלגי ואהוב על כולנו – Championship Manager 01/02 בתוספת הליגת הישראלית עם עדכונים נכון לנובמבר 2017!!!
