// מאת רונאל רוזנברג
האביב הערבי פורח מחדש. מרוקו, תוניסיה, מצרים וערב הסעודית העפילו למונדיאל בקיץ וכמו כל דבר בכדורגל הערבי מאחורי ההעפלות הללו יש סיפורים, דרמות ועובדות מעניינות. נספר בקצרה על כל נבחרת ועוד איזה סיפור מעניין כיאה לכדורגל הערבי.
מצרים: מצרים היא הנבחרת האפריקאית המעוטרת ביותר (זכתה 7 פעמים באליפות אפריקה מתוכן 3 ברציפות) והמונדיאל ברוסיה יהיה השלישי שלהם (1934, 1990). הם ניצלו את הגימגום של גאנה ואברם גרנט במחזורים הראשונים במוקדמות ושמרו על המקום הראשון בבית ד' עד מחזור הסיום. הסגל המצרי עמוס ב"ליגיונרים" בראשותו של מוחמד סלאח שהוביל את הנבחרת לגמר אליפות אפריקה האחרונה והפך לשחקן משמעותי בליברפול. סלאח המשיך את הכושר הנפלא שלו וסיים כמלך שערי מוקדמות המונדיאל באפריקה (5 שערים) איתו נמצאים מוחמד אלנני מארסנל, רמדאן סובחי מסטוק סיטי ועוד. הסגל המצרי משלב בין שחקנים משתי הקבוצות החזקות במדינה: אל-אהלי וזמאלק. השנאה כ"כ גדולה בין שני המחנות עד שב-2012 במשחק בין שתי הקבוצות נהרגו 74 איש מעימותים. מאז הליגה המצרית משוחקת ללא קהל. למאמנה הארגנטינאי של הנבחרת, הקטור קופר, יש עבר לא כ"כ מעודד עם הפסדים בגמר הגביע הספרדי וגמר גביע המחזיקות עם מאיורקה, הפסיד פעמיים בגמר ליגת האלופות עם ולנסיה, הפסיד בגמר הגביע היווני עם אריס והפסיד בגמר אליפות אפריקה עם מצרים. לפחות המזל הרע לא פגע בעליה למונדיאל…
עובדה מעניינת: אם קפטן הנבחרת, איסם אל-חדארי, השוער בן ה-45 יפתח בשער של הפרעונים במונדיאל, הוא ישבור את השיא של פאריד מונדרגון הקולומביאני כשחקן המבוגר ביותר אי פעם במונדיאל.
תוניסיה: תוניסיה מעפילה למונדיאל בפעם החמישית והיא עושה את זה, בניגוד לשכנותיה בצפון אפריקה, בלי יותר מדי שחקנים מחוץ לתוניסיה. השחקנים המובילים הם וואהבי קאזרי שמושאל מסנדרלנד לראן הצרפתית והקפטן איימן אבדנור שמשחק במארסיי. תוניסיה, שלא העפילה למונדיאל מ-2006, פתחה את מוקדמות המונדיאל בצמוד לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. מה שנתן את היתרון לתוניסאים הוא הניצחון בבית על קונגו וההמשכיות עד הסוף ללא הפסד. במחזור האחרון האצטדיון בראדס איכלס 60,000 איש שבאו לחגוג עליה למונדיאל עם 0-0 נגד לוב.
עובדה מעניינת: אי אפשר שלא להתעכב על השמות של כמה מהשחקנים שנשמעים לנו מאוד מוכרים: בן יוסף, בן אמור, חלילי, סאסי, נעים ומלול.
מרוקו: מרוקו חיכתה 20 שנה להעפלה למונדיאל. היא הגיעה למחזור הסיום בחוף השנהב כשההפרש הוא רק נקודה לטובתם, כשהיא יודעת שהפסד ישלח אותה הביתה. המרוקאים לא ספגו שער בחמשת משחקי המוקדמות והם מגיעים לרגע האמת, כל המדינה מאחוריהם והם אכן עושים זאת, מנצחים 2-0 בחוץ ומוציאים 35 מיליון מרוקאים ועוד מיליונים ברחבי העולם לרחובות בפעם השניה בשבועיים האחרונים אחרי שוידאד קזבלנקה זכתה בליגת האלופות של אפריקה. הסגל של מרוקו כמעט כולו מורכב משחקנים שבכלל לא נולדו במרוקו, כמו הקפטן מהדי בנעטיה (יובנטוס, נולד בצרפת) ואשרף חכימי בן ה-17 מריאל מדריד (נולד בספרד). גם המאמן הרווה רנאר הוא צרפתי, אבל בלי שורשים מרוקאים.
עובדה מעניינת: חאקים זאייח מאיאקס נולד בהולנד ושיחק בכל הנבחרות הצעירות של הולנד עד שקיבל הצעה מהנבחרת המרוקאית והודיע בטוויטר שהוא מוותר על הולנד והולך למרוקו. בתגובה השחקן ההולנדי האגדי מרקו ואן באסטן אמר: עד כמה טיפש אתה יכול להיות?! איך תגיע למונדיאל? בסופו של דבר מרוקו במונדיאל והולנד לא.
ערב הסעודית: הנבחרת הערבית הרביעית היא דווקא לא מצפון אפריקה אלא מאסיה, שם ערב הסעודית עלתה מהמקום השני בבית יחד עם יפן ושלחה את אוסטרליה לפלייאוף נגד סוריה. לסעודים זה כבר מונדיאל חמישי. במונדיאל הראשון שלהם ב94' הם הצליחו להעפיל לשמינית הגמר, אך נעצרו על ידי שבדיה. הסגל הסעודי מורכב כמעט כולו משחקני הליגה הסעודית, כנראה משום הכסף הגדול בליגה. בדומה לשכנה קטאר, השחקנים הצעירים לא רוצים לעזוב את הליגה ורוצים לשמור על עתיד כלכלי. השחקן המוביל של ערב הסעודית הוא מוחמד אל סחלאווי שכבש 16 שערים במוקדמות, מה שמציב אותו במקום הראשון ביחד עם לבנדובסקי וחליל (איחוד האמירויות) במלכות השערים העולמית של מוקדמות מונדיאל 2018
עובדה מעניינת: ערב הסעודית העפילה למונדיאל 94' וניצחה 1-0 את בלגיה שהעלה אותה לשמינית הגמר, מאז הנבחרת שיחקה ב-3 מונדיאלים ולא הצליחה לנצח אף משחק, אולי הפעם הם ישברו את הרצף…
לסיכום, אולי הנבחרות הערביות לא יהיו פקטור רציני במונדיאל, אבל ללא ספק שהן מעניינות וצבעוניות. אי אפשר שלא לדבר על סוריה, שאומנם לא עלתה למונדיאל אחרי הפסד בהארכה לאוסטרליה, אבל לעשות את זה כשהם משחקים במלזיה (2000 קמ מסוריה) וכשכבר 5 שנים מתחוללת שם מלחמת אזרחים זה מדהים. גם איראן כבר נהייתה חברת קבע במונדיאל ואולי תעשה צעד נוסף משלב הבתים.
אז מברוכ ונתראה ברוסיה 2018!
