/// מאת יבגני רובינסקי
הפועל באר שבע של השנתיים האחרונות היא לא אותה הפועל באר שבע מתחילת שושלת האליפויות. הקבוצה שהתנהלה תחת ניהול מופתי ושפוי, ושהצליחה לשבור את ההגמוניה הצהובה של מכבי תל אביב, הפכה עורה וסטתה מהמסלול בו היא הצליחה קודם לכן. אז נכון, באר שבע הצליחה לזכות גם באליפות שלישית ברצף, אבל החריקות במכונה האדומה החלו להשמיע קולות.
הכל החל ב-7.9.2016. מיכאל אוחנה חותם בהפועל באר שבע בעסקת ענק: 50% מכרטיסו של אוחנה יעבור לבאר שבע עבור כ-1.2 מיליון דולר, ובנוסף דן ביטון, הכישרון שגדל בנגב, יעבור לשנתיים בהשאלה. אוחנה, שחקן סופר-כישרוני ומהצעירים המבטיחים שיש בארץ, אבל אין ספק שהרבה אנשים הרימו גבה בעקבות עסקה זו. הרי הוא בסך הכל נתן עונה אחת טובה בליגה הלאומית והיה שותף לחזרה של מ.ס אשדוד לליגת העל, והגיע לנגב עם הרבה משקל על הרגליים והמון ציפיות, בהן, נכון לעכשיו, לא עמד. אוסיף לכך שלא תמיד היה שקט בגזרתו ונשמעו המון קולות על כך שאוחנה לא מרוצה בהפועל באר שבע.
שפיכת הכספים של אלונה בגזרת הישראלים המשיכה, וחלק מהרכישות היו דור אלו ממכבי פתח תקווה, בסכום המוערך בכמיליון יורו עבור 75% מכרטיסו; אורן ביטון מהפועל קרית שמונה, עבור 850 אלף יורו; וגיא מלמד ממכבי פתח תקווה, עבור 300 אלף יורו. קבוצה במעמד של באר שבע צריכה אמנם להחזיק את הישראלים הכי טובים, אבל לא כל ישראלי שנתן עונה אחת טובה בהכרח יתאים לקבוצה, ובהכרח צריך לשלם עליו סכומים מופרזים. תוסיפו לזה את העובדה שכל השחקנים האלו לא הגיעו כשחקנים מובילים המיועדים להרכב הראשון: היחיד שהצליח להשתלב ולהכנס להרכב הוא אורן ביטון הכישרוני, ושאר השחקנים לא השאירו עד כה חותם חיובי.
במהלך עונת 2017-2018 הפועל באר שבע החלה במגעים עם חנן ממן ושמואל שיימן, באותה תקופה שני שחקני מפתח בהפועל חיפה, אשר התמודדה חזק מאוד בצמרת הגבוהה מול אותה הפועל באר שבע. תוצאות המגעים היו ששמואל שיימן המשיך לשחק בהפועל חיפה, כשהוא יודע שהוא חתום לעונה הבאה בהפועל באר שבע, ובגזרתו של חנן ממן סוכם כי השחקן יעבור לנגב כבר בינואר. מהלכים אתיים מקובלים בין קבוצות? תחליטו אתם. באותה עונה הפועל באר שבע הצליחה לזכות באליפות בעזרת שחקן העונה, אותו חנן ממן, ששינה את המומנטום בקבוצה מבירת הנגב ב-180 מעלות והוביל אותה לאליפות שלישית רצופה, כאשר הוא כובש 8 שערים ב-14 הופעות בלבד.
תחילת עונת 2018-2019 היא כבר סיפור אחר לגמרי. בצל התנהלות שחצנית של הצוות המקצועי בראשותו של ברק בכר, שלא החיה ולא רענן את הסגל, הקבוצה נראתה שבלונית, שבעה ועייפה. תוסיפו לזה פציעות, את צדק שחזר לא אותו צדק כמו לפני ההשעיה, ואת סאגת הקיץ סביב טוני ווקאמה, שכבר לא רצה להיות פה תקופה ארוכה וגרר בתחילה יכולת לא טובה של אוגו, שגם הראש שלו לא נמצא פה כבר תקופה ארוכה. חן עזרא ועדן בן בסט, שסוף סוף הצליחו לתת עונה טובה לעומת שנים של כישלון, הגיעו לבירת הנגב כרכש ישראלי נוצץ, אך אני מאמין שלא יהיו לי מתנגדים רבים אם אגיד שזה לא הרכש שובר השיוויון שהאלופה הייתה צריכה. ז'וליאן סטו הצרפתי הגיע לקבוצה, אך אפילו חלק מאוהדי באר שבע יתקשו לזהות אותו ברחוב. כל אלה הן רק חלק מהטעויות שגרמו לכישלון של הפועל באר שבע בגזרה האירופית. בנוסף, באר שבע פתחה את העונה בליגת העל בצורה מזעזעת ועדיין מחפשת ניצחון בכורה לאחר ארבעה מחזורים. כל אלה ועוד לא תורמים לשקט התעשייתי בבירת הנגב והמון רעש שלילי עוטף את הקבוצה.
באר שבע הבינה שהיא חייבת מתיחת פנים של 180 מעלות והחלה לירות לכל כיוון. טוני ווקאמה סוף סוף עזב לתורכיה עבור סכום נמוך של מיליון יורו בלבד. קורהוט, שהיה טוב בתקופה שלו בקבוצה, נדחק ועלה ליציע על מנת לפנות מקום לזר – שבסוף לא הגיע. כך ההונגרי, שאיבד את כל הביטחון שלו, מצא את עצמו בחזרה בסגל בעקבות הפציעה של אורן ביטון ושחרור שמואל שיימן לבית"ר ירושלים, תקופה קצרה לאחר שהגיע לקבוצה. סכומים מופרזים שולמו על שחקנים שנתנו עונה אחת טובה: דיא סבע הגיע עבור כ- 2 מיליון יורו ואותו גיא מלמד שעבר למכבי נתניה; נייג'ל האסלבנייק הגיע עבור 1.5 מיליון יורו; נעשה טרייד תמוה עם בית"ר ירושלים שבו סאבו עבר לבירת הנגב בתמורה לדן איינבינדר, שסך הכל נתן עונה טובה, שחזר הביתה. בל נשכח גם את סאגת השוערים שהוחלפו וסיפור בן שהר, שעד לא מזמן היה השחקן של ברק בכר ופתאום נדחק לקצה הסגל וכרגע מועמד בכיר לעזיבה. קשה לי להבין מהלך שכזה, הקבוצה בין כה וכה עפה מאירופה, וחלוץ זר ברמה גבוהה כבר לא יגיע – אז למה לשנות את מה שעבד בשנה האחרונה? האם בן שהר לא חלוץ מספיק טוב לליגת העל? ימים יגידו האם האסלבנייק הוא התחליף לווקאמה, אבל לפחות מבחינת עמדת מוצא והאיזורים בהם השחקן מעדיף לשחק, זה לא התחליף המתאים.
במצב העניינים הנוכחי נוצר לבאר שבע עומס על העמדה שמתחת לחלוץ, שכן גם דיא סבע וגם האסלבנייק אוהבים לשחק מתחת לחלוץ ולהצטרף אליו עם המהירות שלהם. במובן מסוים אפשר להגיד שהעמדה המועדפת על חנן ממן היא גם מתחת לחלוץ, וכל זה יוצר לבכר בעיה בשילוב השלושה. רק נזכיר ששלושתם נתנו עונה גדולה בשנה שעברה, וקשה לי לראות אותם כשחקני ספסל. דמיינו את חנן ממן – שחקן העונה שעברה להזכירכם – מוצא את עצמו בקצה הרוטציה ולא מקבל דקות. מדובר בתרחיש הזוי לנוכח המספרים שלו מהעונה שעברה ותרומתו לקבוצה.
ההתנהלות של באר שבע מזכירה במעט את ההתנהלות של מכבי תל אביב, כשקנתה בכל מחיר את ורמוט ושוינפלד. מכבי רצתה להראות עד כמה היא חזקה ועוצמתית, גם אם השחקנים לא בהכרח התאימו, ולא באמת היה בהם צורך. בנוסף לשחרור של מהראן ראדי, שחקן שהיה באנקר במכבי תל אביב ופתאום "לא התאים", ללא סיבה מוצדקת באמת.
אני לא אספיד את אלונה ברקת והפועל באר שבע, ואני מאמין שבכר לבסוף ימצא את הנוסחה המנצחת והאיזון בקבוצה, ובאר שבע תצא לדרך חדשה וטובה יותר מהתחלת העונה, כל הדרך לצמרת הגבוהה. עם כמות כישרון כזו הקבוצה צריכה לדלג בקלילות מעל רוב קבוצות ליגת העל. אבל כן אומר שהפועל באר שבע סטתה מהדרך הניהולית והמקצועית שאפיינה אותה, אותה דרך שעצרה את השושלת הצהובה בזמנו. סטתה לדרך שבאה לידי ביטוי בניהול כוחני כדי להראות "מי שולט פה" – התנהלות מקצועית שחצנית, שפיכת כספים מופרזים על שחקנים, הבאת שחקנים לא מספיק טובים להרכב הראשון, עומס יתר בעמדות מסוימות, טיפוח וטיפול לא נכון בשחקנים צעירים מבטיחים, שהגיעו לקבוצה בהרבה מאוד כסף, והבעת חוסר אמון פתאומי בשחקנים מוכחים שסיפקו מספרים ונתנו תוצאות בעונה הקודמת.
